דרקון, עבודת יד: בחזרה לתחפושות המקוריות מאת יובל אביבי

purim-costumas-1 castoms

מגוון סדנאות “עשה זאת בעצמך” ברחבי הארץ מציעות להורים וילדיהם לחזור לימי מלאכת היד של פעם, וללמוד להכין בכוחות עצמם תחפושת ייחודית. ״כל התחפושות הקנויות נראות אותו דבר. בפורים יש הזדמנות להיות יצירתי”, אומרת אימא שהשתתפה בסדנה כזו

הנה זיכרון משותף לרבים מבני השלושים והארבעים בישראל: לקראת חג פורים היו נערכות ישיבות משפחתיות מעמיקות ויצירתיות, לעתים תחת מעטה סודיות, שבהן הועלו רעיונות פרועים לתחפושות מקוריות; לאחריהן, הוכנו התחפושות בעבודת יד מושקעת, כשלרוב היו אלה ההורים שישבו עד השעות הקטנות של הלילה כדי לתפור תחפושת מיוחדת עבור ילדיהם או אפילו בשבילם.

את המנהג היצירתי הזה, שנדמה כי הוא הולך ונעלם בימינו, החליפה תרבות קלה ופשוטה, שלא לומר עצלנית, אבל לא בהכרח זולה יותר, של רכישת תחפושות מוכנות. לרוב הן מיובאות ממתפרות בעולם השלישי, עשויות חומרים זולים ודי מכוערים אם להודות על האמת.

מירי גלעד, אמא לעופרי בת השנתיים וחצי מנחל עוז, היא דוגמה לאימא שרוצה לחזור לתחפושות המקוריות והייחודיות של פעם. עבור שכמותה התקיימו השנה כמה וכמה סדנאות מסוג “עשה זאת בעצמך” ליצירת תחפושות, וגלעד השתתפה בזו של אוסי גפן משער הנגב. במודעה המקדמת את הסדנה נכתב “אתם באים עם רעיון, ולאחר כשעתיים-שלוש אתם יוצאים עם תחפושת משגעת”.

״עופרי תתחפש לינשופה״, אומרת גלעד לאל-מוניטור בגאווה לא מוסתרת. ״התחפושות הקנויות מאוד לא יפות, בלשון המעטה. אבל יותר מזה, אני רוצה ללמד את עופרי שבפורים מכינים לבד את התחפושת. אפשר לחשוב על רעיונות מקוריים וזה יוצא הרבה יותר יפה. כך הילד יותר מתחבר לתחפושת שלו״.

אם בהתחלה נדמה היה שמדובר בטרנד כלכלי כחלק ממחאת יוקר המחיה בישראל, או בטרנד אקולוגי המבקש מצד אחד למחזר ומצד שני להימנע משימוש בחומרים בעייתיים מבחינה סביבתית (למשל פלסטיק) – זה לא בהכרח המקרה כאן. ליצירה ביתית עצמאית יש אמנם תרומה סביבתית – בניגוד לרכישת תחפושת ששונעה לישראל מסין – אבל ההורים מודים שהסדנאות והתחפושות עבודת יד בסופו של דבר יקרות יותר מתחפושות קנויות, וגם החומרים שמהן הן עשויות לא בהכרח ידידותיים יותר לסביבה.

״מבחינתי זה כמו לראות סרט ביחד. זה פשוט יותר כיף״, אומרת מור פבלובסקי מתל אביב, אמא לרונה ולמיקה בנות התשע והשש בהתאמה. ״הכנת התחפושת היא בגדר בילוי משפחתי. המחשבה המוקדמת והעבודה המשותפת מאוד נעימות״. בנותיה לומדות בבית ספר לאמנויות, ובכוונתן להתחפש לאלת הממתקים ולאיל “כדי להפגין מקוריות”.

הרצון להפגין מקוריות משך גם את גלעד: ״כל התחפושות הקנויות נראות אותו דבר, כולן אותו שטנץ ועשויות מבדים מזעזעים. בפורים יש הזדמנות להיות יצירתי, אז למה לא לטפח את זה? כשהיינו ילדים הייתה תחרות תחפושות מקוריות. היום כולם לובשים אותו הדבר״.

לפי התחפושות המוצעות למכירה בחנויות השונות, נדמה שרוב הבנות הישראליות מעוניינות להתחפש השנה [2016] לאלזה, גיבורת ״לשבור את הקרח״; הבנים לעומתן יבחרו לרוב בגיבור פעולה כזה או אחר.

אצל שרון ענתבי-בצלאלי מתל אביב, מעצבת המותג two-dots, שמעבירה סדנאות להכנת תחפושות להורים וילדים, בולטות התחפושות במקוריותן. למשל, הנסיך הקטן. ״תמיד עיצבתי תחפושות מושקעות לילדים שלי, אני אוהבת לתת לזה את כל-כולי״, היא מספרת לאל-מוניטור. ״השנה העליתי פוסט בפייסבוק על סדנה והייתה היענות גדולה. יש לזה צמא אצל ההורים, וגם הילדים מאושרים. הם נכנסים קצת נבוכים ופתאום נפתחים ומתחילים לתפור״. אחת הילדות שמשתתפות בסדנה מעידה על התחפושת שיצרה ביחד עם אמה: ״זה לא יפה, זה מושלם״.

״אנשים מאסו בתחפושות מפלסטיק שנראות אותו הדבר״, ממשיכה ענתבי-בצלאלי, ״הם רוצים לעשות משהו ייחודי. יש משהו מרגיע בעשייה המשותפת, זו חוויה של הורה וילד. הערך המוסף הוא כמובן התחפושת״.

גם גפן החלה להעביר סדנאות אחרי שהכינה תחפושות לבנה הפעוט. ״יש לי תינוק בן עשרה חודשים ורציתי להתנסות בהכנת תחפושת לבד. נשאבתי לזה״, היא מספרת. לדבריה, היא הכינה לבנה לא פחות מארבע תחפושות: קאובוי, נמר, ינשוף ודרקון. ״זו תחושה גדולה של סיפוק, לעשות תחפושת בעצמך״, היא אומרת. ״זה אמנם לא יותר זול, וזה אמנם לא יותר קל, אבל זו יצירה עבור מישהו שאתה אוהב. זה גובר על העניין הכספי או הקושי״.

כמו גלעד שהשתתפה בסדנה שלה, גפן רואה בזה שליחות – להעצים את הטרנד של חזרה למלאכת יד ו”עשה זאת בעצמך”. לדבריה, ״מלאכות כמו תפירה, אריגה ואפילו בניית רהיטים ידענו פעם לעשות לבד, אבל פשוט התרחקנו מהן. אני רוצה שהילדים יכירו אותן״.

רחלה אביטל, שהעבירה סדנה דומה במסגרת בית המלאכה ״הסדנא – פשוט לעשות״ במודיעין, סבורה כי ״יש רצון הולך וגובר של אנשים ליצור בעצמם. העשייה העצמית מאפשרת ליצור משהו ייחודי, לא להיצמד לתחפושות המוכרות ולהראות כמו כולם. הילדים ממציאים רעיון, והחוויה של ההורה כיוצר עבור ילדיו היא מעצימה. רוב הבנות רוצות בדרך כלל להתחפש לאלזה ואנה. הבנים רוצים תחפושות של ספיידרמן ואיירון מן. אנחנו מעודדים אותם חשיבה יוצרת ברמה אחרת, ללכת מעבר למה שהכי נגיש ומוכר, לצאת מהקיבעונות שהופכת את כולנו לתוצרים של פס ייצור״.

מיקה בת השש מתרגשת בתום הסדנה. ״הכי כיף זה למדוד את התחפושת״, היא אומרת. אימא שלה, מור פבלובסקי, מסכמת: ״לקחתי פסק זמן מחיי היום יום כדי להתעסק רק בהכנת התחפושת, ועצם ההשתתפות בסדנה הייתה מקסימה. פשוט עבדנו ביחד”.

Read more: