טרגדיה פלסטינית בלב הים/שלומי אלדר

Slider

A group of Palestinians prepare to throw roses in the Mediterranean sea in mourning over the loss of fellow Palestinians who had boarded a boat to Europe that sank off Malta last week, Gaza City, Sept. 18, 2014. (photo by MOHAMMED ABED/AFP/Getty Images)

צעירים מעזה מאסו בעוני, באבטלה ובמלחמות, ומתפתים לשלם אלפי דולרים בתקווה למצוא חיים שפויים באירופה. המסע אל החלום בספינת מהגרים הסתיים בשבוע שעבר באסון נורא, שספק אם ירתיע את הפלסטינים המיואשים

ארגון זכויות האדם “אל ד’מיר” (המצפון) בעזה מרכז בימים האחרונים [17 בספטמבר] דיווחים ועדויות על מותם האכזרי של מאות פליטים פלסטינים סמוך לחופי מלטה. אלו יצאו מעזה במנהרה למצרים, עלו על ספינת מהגרים בתקווה להגיע לאירופה ולפתוח שם בחיים חדשים, אך מבריחיהם פגעו בספינתם בכוונה ורובם טבעו למוות.

לפי הדיווחים כ-500 מהגרים היו על הספינה שהוטבעה, כ-400 מהם פלסטינים מעזה. בודדים בלבד שרדו את האירוע הטראגי, נאספו על ידי ספינות סוחר שהפליגו באזור וסיפרו על מה שאירע.

בראיון ל”אל-מוניטור” מספר מנכ”ל “אל ד’מיר”, ח’ליל אבו שמאללה, על הטרגדיה בלב הים ועל התופעה המתרחבת של צעירים מעזה העוזבים את הרצועה בכל דרך אפשרית, כי מבחינתם אבדה התקווה שיוכלו אי פעם לקיים בה חיים נורמליים.

“העדויות שאספנו עד עתה מדברות על כ-400 פלסטינים שנספו בים”, אומר אבו שמאללה, “על הספינה היו גם סורים ומצרים, אבל רוב נוסעי הספינה היו פלסטינים מעזה ורובם צעירים כולל משפחות שלמות עם תינוקות וילדים”.

אל-מוניטור: מתי הם יצאו מעזה, במהלך המלחמה?

אבו שמאללה: חלק מהם היו במצרים עוד לפני המלחמה, חלק נמלטו במהלכה דרך המנהרות (לרפיח) והיו כאלה שיצאו לאחר הפסקת האש. יש כנופיות שמנצלות את המצב ואת הצעירים המיואשים. הן לוקחות על כל ‘ראש’ 5,000-3,000 דולר, ויוצאים למצרים דרך מנהרה שם פוגשים איש קשר. על פי העדויות שאספנו עד כה, האיש הזה לבש מדים של קצין מצרי. הוא הכין להם אישורי מעבר ולקח אותם לאלכסנדריה. משם מפליגים למלטה, יוון או איטליה.

אל-מוניטור: מבטיחים להם שיגיעו לאירופה?

אבו שמאללה: מטרתם היא להגיע לאירופה, אבל אין ביטחון שמישהו יקבל אותם שם. הם התכוונו לבקש מקלט מדיני מסיבות הומאניות.

אל מוניטור: תופעת ההגירה מעזה רחבה?

אבו שמאללה: כן, והסיבות לכך הן רבות. מדובר בעיקר בצעירים שאיבדו תקווה לעתיד טוב יותר, לשינוי במצבם. בעזה יש עוני, אבטלה, סגר. אין להם עבודה והם לא יכולים להקים משפחה. הם רוצים לחיות כפי שחיים אנשים אחרים בעולם.

בשבע השנים האחרונות היו בעזה שלוש מלחמות גדולות, המוות מרחף באוויר. המלחמה האחרונה הייתה בקנה מידה שלא הכרנו. כל זה דוחף צעירים למעשי ייאוש. רבים שואפים לברוח, לחפש חיים אחרים במקומות אחרים. הם בטוחים שכשיגיעו לאירופה הכל יסתדר להם אחרי שנים ארוכות של סבל. הם בטוחים שימצאו עבודה, יוכלו להתחתן, להקים משפחה ולשכוח מהעבר המר. הם אינם יודעים שזה לא כל כך פשוט, הם אינם יודעים דבר על המשבר הכלכלי שפוקד את אירופה. אבל הייאוש שלהם כל כך גדול שהם מאמינים לכל אחד שמנסה למכור להם חלום.

אל-מוניטור: האם הצלחתם לאסוף את שמותיהם של כל אלה שנספו בים?

אבו שמאללה: אנחנו מרכזים את כל השמות והתמונה המתבהרת היא מבהילה. גם לי יש שני בני דודים, תושבי שכונת ברייג’, שנחשבים עדיין לנעדרים: מחמוד ואיברהים ח’ליל אבו שמאללה. האחד בן 25, נשוי ויש לו שני ילדים, השני הוא אחיו בן 19. לא הייתה להם עבודה ואבא שלהם פרנס אותם. הם ניסו למצוא עבודה בעזה, להתפרנס, אבל כלום. לא היה כסף לאוכל, לחלב לתינוקות, לחיתולים.

הם מכרו כל מה שהיה להם ואספו 3,000 דולר. אתה יודע איך זה, אנשים בעזה שומרים זהב ליום שחור, והיום השחור הגיע. הם התפתו להצעה להימלט מעזה דרך מנהרה ונתנו הכל למבריחים. עכשיו שניהם נעדרים, איזה אסון.

אל-מוניטור: מה בעצם קרה שם בלב ים?

אבו שמאללה: היום שמעתי עדות של אחד הניצולים. הוא סיפר שניסו להעלות אותם על ספינה אחרת, מתחרה, הם סירבו, ואז המבריחים פגעו בעוצמה ובכוונה בספינה של הפליטים. היא נקרעה לחצי וטבעה בתוך שניות. זה פשע. איך אפשר לדמיין רצח המוני כזה בדם קר, בלב הים, של מאות אנשים?

אל-מוניטור: איך טרגדיה כזו תשפיע על הצעירים שחולמים לצאת מעזה?

אבו שמאללה: תראה, אם המצב בעזה יימשך כמו שהוא עכשיו, רבים יהגרו. הם נמלטים ממוות איטי למוות אפשרי.

אל-מוניטור: חמאס לא מונע את בריחת הצעירים מעזה?

אבו שמאללה: המנהרות למצרים פתוחות. הם אומרים ‘יש לנו עבודה בסיני’ או שהם יוצאים לביקור קרובים. הם לא אומרים ‘אנחנו מבקשים להגר’. יציאת אנשים ממנהרות זה דבר רגיל, שגרתי, אי אפשר למנוע את זה. היום דיבר איתי בטלפון מוסא אבו מרזוק (חבר הלשכה המדינית של חמאס) ואמר לי שצריך לעשות משהו כדי למנוע את הדברים האלה. הוא ביקש לפגוש אותנו ביום שבת ולדון בנושא.

למאמר המלא הקישו