נתניהו והרצוג וטקטיקת ההכרה במדינה היהודית

 Slider

Labor Party members Isaac Herzog (L) and Hilik Bar (C) shake hands with Palestinian Authority President Mahmoud Abbas, Ramallah, Oct. 7, 2013.  (photo by ABBAS MOMANI/AFP/Getty Images)

הכול שאלה של עיתוי, תירץ בסוף השבוע (7 בפברואר) יו”ר האופוזיציה, יצחק (בוז’י) הרצוג, לאתר האינטרנט nrg (של מעריב) את ההכרזה האחרונה של הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, בראיון שהעניק בשניים בפברואר לניו יורק טיימס, לפיה הדרישה הישראלית להכיר בה כמדינה יהודית “לא באה בחשבון“.

בקצרה⎙ הדפיס נראה כי המחלוקת בין יו”ר האופוזיציה לבין נתניהו בנוגע לתנאי ההכרה בישראל כמדינה יהודית איננה סוגיה עקרונית, אלא עניין טקטי גרידא. מכיוון שקשה להניח שעבאס יסכים לדרישה הישראלית, עקרון שתי המדינות צפוי לקרוס וישראל תחדל להיות, מעשית, מדינת העם היהודי.

המחבר עקיבא אלדרפורסם פברואר 10, 2014

אהוד אולמרט נדרש אף הוא לאותה הצהרה נשיאותית. ראש הממשלה לשעבר הביע את ביטחונו, כי “ברגע האמת” – משמע, “כאשר יעמדו הישראלים והפלסטינים בפני חתימה על הסכם קבע” – יימצא פתרון גם לבעיית ההכרה. מהו אותו “עיתוי”? מתי יגיע “רגע האמת”? אם נתייחס לראיון שהעניק מזכיר המדינה האמריקאי, ג’ון קרי, לוושינגטון פוסט, שעת ההכרעה לא תגיע עם הגשתו הצפויה של המתווה האמריקאי במהלך השבועות הקרובים. קרי אמר, כי הצדדים יוזמנו להציג את הסתייגויותיהם מהמסמך, ונימק את ההליך הזה בכך ש”זו תהיה הדרך היחידה שבאמצעותה יוכלו נתניהו ועבאס לצלוח פוליטית את המשך המשא ומתן”.

אם יש בסיס לדיווחים שהמתווה יכלול את צמד המילים “מדינה יהודית“, או “מדינת הלאום של העם היהודי”, אפשר להניח שעבאס יסתייג באופן מוחלט מהסעיף הזה. המזרחן ד”ר מתי שטיינברג, שהיה היועץ לענייני פלסטינים של ארבעה ראשי שב”כ, אמר בסוף השבוע האחרון לאל-מוניטור, כי הוא אינו מאמין שהצבת “התנאי המכשיל הזה”, כדבריו, תאפשר לעבאס “לצלוח פוליטית את המשך המשא ומתן”.

שטיינברג משוכנע שהדרישה להכיר בישראל כמדינה יהודית לא תיענה על-ידי הפלסטינים, ושהתעקשות עליה תמוטט את האפשרות של פתרון מדיני. הוא מזכיר כי בשנת 1998, עם ביטול כל סעיפי האמנה הפלסטינית הסותרים את הסכם אוסלו, אש”ף ביטל את הסעיף השולל את היהדות כתנועה לאומית הזכאית למדינה. עם זאת, בהסכם אוסלו הפלסטינים לא נדרשו להצהיר באופן אקטיבי כי ישראל היא מדינת העם היהודי.

זאת אף זאת: בית-המשפט העליון שלל באחרונה את קיומה של זהות ישראלית נפרדת מהזהות היהודית של מדינת ישראל, וקבע כי מראשית ימיה מדינת ישראל רוויה תוכן יהודי. משמע: אמרת “מדינת ישראל”, אמרת “מדינה יהודית”. וכל פירוט נוסף מיותר. ביוזמת השלום הערבית משנת 2002, שמציעה לישראל שלום ונורמליזיציה כנגד נסיגה לגבולות 67′ (בהמשך – עם תיקוני גבול מוסכמים), אין זכר להכרה בישראל כמדינה יהודית.

לדרישה הזאת אין גם תקדים בחוזי השלום עם מצרים וירדן, שלשתיהן יש אינטרס מובהק וזיקה הדוקה לעניין הפלסטיני. ספק רב אם דרישה מעין זו הייתה מאפשרת להן לחתום על אותם הסכמים.

ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, שהיה גם מנהיגה של תנועת העבודה, התנגד באופן נחרץ להוספת כל אטריביוטים בעניין יהודיותה של מדינת ישראל לשמה של המדינה. והנה, יורשו בלשכת יו”ר המפלגה, שנושא עיניים לכיסאו של בן גוריון בלשכת ראש הממשלה, מודיע (באותו ראיון ל-nrg), כי “הדרישה שבהסכם הקבע תהיה הכרה פלסטינית בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי היא דרישה נכונה, ואני תומך בה”. הרצוג אף הביע את ביטחונו, שקרי “ימצא נוסחה שתביא את הפלסטינים להכיר במדינה יהודית”. בתוך כך הוא פסח על שאלת זהותם של מיליון אזרחיה הערבים של ישראל, כולל הרבבות שתמכו בו בפריימריס האחרונים של מפלגת העבודה.

אל-מוניטור: האומנם אתה תומך בדרישה להכרה בישראל כמדינת העם היהודי? 

הרצוג: אני סבור שבהסכם הקבע עצמו לגיטימי לכלול הגדרה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ושל פלסטין כמדינת העם הפלסטיני. זה מופיע כך בדיוק בהסכם ז׳נבה ונובע במפורש מהחלטת האו”ם 181 בכ”ט בנובמבר 1949. עם זאת, אני סבור שלא נכון לדרוש זאת כתנאי למשא ומתן, וכי ביבי עשה טעות קשה בעבר בנושא (בהסכם ז’נבה, שהוא הסכם וולנטרי ולא מחייב, אין דרישה מפורשת להכרה פלסטינית במדינת ישראל כמדינת העם היהודי – ע.א).

אל-מוניטור: אתה לא משחק לידי נתניהו? איך התמיכה שלך בדרישה שלו עולה בקנה אחד עם תמיכתך בקבלת יוזמת השלום הערבית ומתווה “ישראל יוזמת” (IPI) כבסיס למו”מ?

הרצוג: אני מדבר על יוזמת השלום הערבית והישראלית בכל פינה ומקבל פידבק טוב. אני בעד נוסחה יצירתית ולא מתנה את קבלת מסמך העקרונות בהכרה פלסטינית במדינה יהודית, אבל דע לך שמדינת לאום זה דבר ייחודי שמחייב אמירה מאשררת.

בתגובה לתשובתו של הרצוג, יורה שטיינברג ;”ההבחנה המלומדת של מנהיג האופוזיציה הרצוג בין תנאי להסכם המסגרת לבין תנאי להסכם קבע היא הבל הבלים,” ומוסיף, ”מה טעם ברווח של כמה חודשים נוספים של מו”מ, אם האפשרות להגיע להסכם תיגנז בתוך כמה חודשים?” הוא מציע אפוא למפלגת העבודה להשתלב בליכוד ולערוך הלוויה מכובדת לעקרון שתי המדינות.

מתשובתו השנייה של הרצוג ניתן ללמוד, שהמחלוקת בינו לבין נתניהו בנוגע לתנאי ההכרה בישראל כמדינה יהודית איננה סוגיה עקרונית, אלא עניין טקטי גרידא. אחרי שביטא ברבים תמיכה עקרונית בדרישה של נתניהו, כיצד יוכל הרצוג לצאת בעתיד כנגד ההסתייגויות שיציג נתניהו מהמסמך האמריקאי, בגלל היעדר התנאי המפורש של הכרה במדינה יהודית?

לכתבה המלאה הקישו

http://www.al-monitor.com/pulse/iw/contents/articles/originals/2014/02/isaac-herzog-palestine-recognition-jewish-state-labor.html

Read more: http://www.al-monitor.com/pulse/iw/contents/articles/originals/2014/02/isaac-herzog-palestine-recognition-jewish-state-labor.html#ixzz2t54LYO6i