ריקליס מנציחה את אהבת חייה מאת ערן סויסה

טלי סיני ריקליס אומרת שחיי העושר לא שינו אותה. הנה, היא נוהגת באותו רכב כבר ארבע שנים, לא קונה ג’וצי מוצ’י ומתרחקת מהחברים, שראו בה “שטר מהלך” • רגע לפני צאת הביוגרפיה שיזמה על בעלה, היא מספרת איך שינה את חייה


rirkis

עם הבעל, משולם. “היום הוויכוחים בינינו הם למי יש לב יותר גדול צילום מאיה באומל

טלי סיני ריקליס יורדת מהקומה ה־19 של מגדלי Yoo2 בצפון תל אביב, מניפה את הבלונד הגלי ונוחתת בבית הקפה הטרנדי הסמוך. “אני מאוד לא שייכת לאזור הזה”, היא זזה באי נוחות. גם כשהיא מתמקמת בצד, בחצר, מפנה את גבה לרחוב, קשה להתעלם ממנה. השיער המנופח, המשקפיים הגדולים והתנועות העגולות והרכות של פלג גופה העליון מושכים את עיניהם של עוברי האורח.

המפגש עם המעושרת במיל’ מתקיים ערב הוצאת ספר חדש על בעלה בשש השנים האחרונות, המיליונר בן ה־91 משולם ריקליס. את הוצאת הספר יזמה טלי בעצמה, והיא עמלה עליו כבר שלוש שנים.

“כשהכרתי את משולם לעומק הרגשתי שיש לי פה משימה. הבנתי שמישהו צריך לשאת את האיש הזה על כפיים ולהעלות אותו על במה. השם שלו כתורם מופיע כמעט בכל ארגון – בית הצנחן, הדסה עין כרם, הטכניון – אז למה שלא יידעו את זה?”

בעוד שבועות ספורים ינחת הספר על המדפים, ויתאר בגוף ראשון את חייו של ריקליס: ההתעשרות המהירה והחריגה, הכישרון הפיננסי שהפך למודל לחיקוי, התרומות העצומות לישראל, בסכום מצטבר של מאות מיליוני שקלים, הסיוע למנהיג השחורים מרטין לותר קינג – ולצידם הנפילות, פשיטות הרגל, ההתרסקויות הפיננסיות, החיים האישיים הסוערים, החיבה הנודעת לנשים, הנישואים לזמרת פיה זאדורה, המחלות ועוד.

“כל מטרתו של הספר היא שיר הלל למשולם”, טלי נאנחת. “נדרתי נדר לעשות עליו סרט וספר. הספר יוצא עכשיו, והסרט נמצא בעבודה. זו השליחות שלי, כדי שיידעו וישמעו מה האיש הזה עשה למען ישראל. הוא היחיד שאירגנו לו ארוחת ערב במוזיאון תל אביב כהוקרה על תרומתו, והוא גם ביקש לשלם עליה. איפה עוד שמעת דבר כזה?”

rirkis 2a

עם הגרוש, הזמר אריק סיני, בחתונת בתם לי.  “משולם ואריק מסתדרים בסדר גמור” // צילום: אילן מור

איך הוא הגיב לרעיון הספר?

“הוא כל הזמן אומר, ‘עשיתי לא כדי לקבל’. בהתחלה הוא שאל ‘למה את צריכה את זה?’, אבל ככל שאנחנו מפרקים את הספריות שלו בלוס אנג’לס, אנחנו מגלים עוד ועוד דברים. יש לי בבית מזוודות שלמות שלא הספקתי לפתוח, מי יודע מה עוד יש שם”.

למה כל כך חשוב לך לתעד את חייו?

“אספר לך משהו קטן: מישהו מאוד חשוב הגיע להסתפר אצל הספר של משולם בלוס אנג’לס. כשהוא נכנס, הוא שאל: ‘איפה משולם? הוא עדיין עם מיליון נשים?’

“אתה מבין מה זוכרים לו? למה שיזכרו לו רק את זה שהוא אהב נשים?

“בשבילי זו מחמאה גדולה, כי בסופו של דבר, אני הנבחרת. הוא היה עם מיליון נשים, אבל הוא תמיד אומר שאני הכי מושלמת. היום אני יכולה להגיד לך שהמאהבת היחידה שיש לו, ושאני לא יכולה נגדה, זו ארץ ישראל. מדינת היהודים”.

חיכה לי עם שלט: “נשמתי”

כשמשולם ריקליס היה בן 35, אז כבר תושב ארה”ב, טלי נולדה בתל אביב. כעבור יותר מ־50 שנה, כשהוא בן 86 והיא בת 52, הצטלבו דרכיהם. “הכרתי אדם שעל פניו נראה לי מרוט ומרושל, שכבר הגיע לשלב שהוא מבקש לסיים את החיים”, היא נזכרת. “אבל למועצת החכמים למעלה היו כנראה תוכניות אחרות”.

המפגש הראשון שלהם היה בסופר פארם באיכילוב, כשטלי עצרה לנוח לרגע באמצע צעידה. “אתה יודע מה אומרים – אם תהפוך את המילה ‘מקרה’, ייצא לך ה’ רקם.

“התחלנו לדבר, ופתאום, תוך כדי דיבור, הגיחה דמות סוחפת, כריזמטית, אינטליגנטית, עם חוש הומור”.

לפני כן לא שמעת עליו בכלל?

“במקצועי אני כוריאוגרפית ורקדנית. בגיל 20 אמרו לי לבוא ללאס וגאס, כי יש שם ישראלי עשיר שמת על רקדניות ישראליות. אמרתי שאני לא מכירה אותו, ובגלל שיש לו הרבה נשים, אני גם לא רוצה להכיר אותו.

“הפעם השנייה היתה כשהייתי בת 40 והתגרשתי מאריק סיני, וחברה אמרה לי שיש אחד שמת על רקדניות. שוב סירבתי.

“אחרי שהכרתי את משולם והוא ראה את היכולות שלי, הוא אמר לי: ‘את מבינה מה יכולת להיות בווגאס?'”

אחרי הפגישה בסופר פארם ביקר ריקליס את טלי ואף פגש את אמה. כשחזר לארה”ב, נמשך הקשר ביניהם בטלפון. “בהתחלה היה קשה לו להשיג אותי, ואז הוא אמר לי: ‘אני מרגיש נבוך, אני לא אתקשר יותר. אם יהיה לך זמן – תתקשרי את אלי’. הרגשתי שהוא מאוכזב. לא צילצלתי, ואז הוא התקשר שוב ואמר: ‘אולי תבואי לפה? אי אפשר לנהל רומן ככה’. אמרתי לו שאני צריכה לשאול את אמא שלי. עד היום הוא צוחק עלי על זה.

“כשהגעתי ללוס אנג’לס, הוא קיבל אותי בלבוש יפה ועם שלט: ‘נשמתי’. הוא אמר: ‘כבר שכחתי איך את נראית, זכרתי רק שאת בלונדינית יפהפייה’.

“בבית שלו היתה ספרייה ענקית. יש לי הפרעות קשב, ובדרך כלל אני מעייפת אנשים, ופתאום נתקלתי באיש הראשון בחיי שלא עייפתי”.

הדרך להצעת הנישואים היתה מהירה. “אחרי ארבעה ימים בלוס אנג’לס הוא כבר הציע. היינו ביחד בארה”ב כמה שבועות, ובכל יום הוא הראה לי יותר ויותר. נחשפתי לכל כך הרבה נתינה ואלגנטיות. הצניעות שלו, הכריזמטיות, האש בעיניים. ראיתי שכל אדם שני כורע ומודה לו על זה שהוא סידר אותו, את אשתו, את ילדיו ואת ניניו”.

מתי היה הרגע שהרגשת שאת מתאהבת?

“בשיחות איתו, וכשהוא שלח לי כל מיני דברים. הרגשתי בבטן שיש פה מישהו ראוי, אבל לא ראיתי פוטנציאל לחתונה. בלוס אנג’לס הוא הכניס אותי למרצדס שלו, והייתי בטוחה שנשמע פרנק סינטרה או פול אנקה. אבל אז הוא שם את ‘בדד’ של זוהר ארגוב ואמר: ‘תקשיבי למוסיקה. הוא מדבר עם אלוהים’. זה הרגע שהוא פיצח לי את הלב, כי לי יש קשר עם אנשים אוהבי מוסיקה”.

הם המשיכו יחד לווגאס, שם פגשו גם את חברותיו לשעבר של משולם. “כשהן שמעו שהוא מתחתן, הלסת שלהן נשמטה, כי היה ידוע שהוא מחזיק מלא נשים ושכולן הורשו להישאר אצלו רק עד שבע בערב. אף אחת לא ישנה אצלו, ואני, לא רק שישנתי – אלא גם יחד איתו, באותה מיטה. משם המשכנו לניו יורק והתחתנו”.

עבור ריקליס היו אלה הנישואים השלישיים. אשתו הראשונה היתה יהודית שטרן, והשנייה – המתוקשרת ביותר, היתה השחקנית והזמרת פיה זאדורה, שאותה נשא לאישה ב־1977, כשהיתה בת 23 – צעירה ממנו ביותר מ־30 שנה. הם היו נשואים 16 שנים.

ריקליס הוא אב לחמישה ילדים ביולוגיים: איירה, רמונה ומרשה – מאשתו הראשונה, אור וקיידי – מאשתו השנייה. לפני שנים ספורות עלה אור לישראל כדי לשרת בצה”ל, וכשהשתחרר חזר ללוס אנג’לס. לטלי אלה נישואים שניים, אחרי גירושיה מהזמר אריק סיני, שאיתו יש לה שני ילדים.

“כל החיים רציתי להינשא שוב. אני בחורה זוגית. לא הייתי מתגרשת מאריק אם זה לא היה נכפה עלינו בגלל המצב הכלכלי”, היא אומרת.

דמיינת שזה יקרה עם גבר בן 85?

“בזמנו הלכנו לקבליסט, והלסת נשמטה לו ממה שהוא ראה. לפי תאריכי הלידה שלנו התברר שזה זיווג שקורה פעם ב־150 שנה. נכון, אלה נישואים שעוררו הרבה אמוציות. אנשים ציקצקו ולעגו, ובהתחלה הייתי באמת רגישונת.

“היום אני יודעת מה האמת, ולא מעניין אותי מה חושבים. מבחינתי, שיעלו אותי על שולחן הניתוחים בכל שישי בערב. הם לא חיים איתי ולא נמצאים איתי בבית. משולם הוא האדם שלי, הוא האהבה שלי והוא הקדוּשה שלי. בא לי לבכות כשאני מדברת עליו”.

כולם שואלים אם זה היה קורה גם אם לא היה לו כסף.

“זאת שאלה מכשילה. אני אגיד לך שכן, ושוב אנשים ירימו גבות. אבל רק הוא ואני יודעים מה טוהר האהבה, המסירות והנאמנות שלנו אחד לשני. לפני שבוע הוא אמר לי: ‘תסמכי עלי עד הסוף’, ואני אמרתי לו: ‘תרקוד איתי עד הסוף'”.

איך היחסים בין הבנות לבין משולם?

“בהתחלה הן אמרו לי ‘אמא, הוא בן 85, מה קרה לך?!’ אבל היום זה סיפור אהבה. אחת מהן מתגוררת איתנו עד היום. השנייה נמצאת עכשיו בלימודים בספרד, וכל היום מסמסת לי: ‘מה קורה עם ריק? איפה הוא? מה הוא עושה?’. הוא מאוהב בה. היא כל הזמן אומרת לי שאני מעמידה לה סטנדרט גבוה לזוגיות, כי היא רואה איך אנחנו חיים”.

משולם ואריק מסתדרים?

“הם בסדר גמור. משולם נותן לי חופש מוחלט, וכשהוא אומר ‘trust me till the end’, הוא מתכוון לזה.

“גם כשמתחילים איתי אני לא רואה אף אחד ממטר. איך אמרתי לו פעם? עזוב את זה שהלב שלי נעול; אם זה לא קדוש וטהור – אני אקבל על זה עונש”.

מה השווי שלו היום?

“אני לא חושבת שזה נכון שאדבר על זה, אבל הוא ממש לא המיליארדר שהוא היה. פעם הוא היה שווה 5 מיליארד שקל, אם לא יותר. במונחים של היום הוא תרם לאורך השנים יותר מ־700 מיליון שקל. היתה תקופה שהוא פשוט ישב על כיסא וחילק הכל. בואו ותיקחו. כל הזמן הוא אומר לי: ‘באתי בלי כלום ואני רוצה לחזור בלי כלום'”.


rirkis 3

עם משולם, בביתם בצפון תל אביב. “יש לי חברה שתמיד צוחקת עלי: ‘נשארת אותה טלי, עם הגרביים והסנדלים עד גיל 16′” // צילום: מאיה באומל

עכשיו את ריקליס”

כבר שש שנים שהם מתעוררים זה לצד זה בתל אביב. “בכל בוקר אני קודם כל שמה מוסיקה, ואז אנחנו רוקדים”, היא אומרת. “הוא מכין ארוחת בוקר, ואני מכינה את הוויטמינים שנשתה. אחר כך הוא ממשיך למכון הכושר בבניין שלנו, ואני נוסעת לאימון בים או בבריכה.

“בהמשך היום אני יוצאת לסידורים. לפעמים הוא מצטרף אלי, ולפעמים הוא הולך לדיקור, למסאז’ או למויש הספָּר בכיכר המדינה. עד חמש אני חוזרת, והוא מחכה לי בבית.

“בכל ערב אנחנו הולכים למסעדה אחרת, כי מאוד חשוב למשולם לצאת. מבחינתו, לשבת שעה וחצי ולהסתכל אחד לשני בעיניים – זה מספיק.

“כשאנחנו חוזרים הביתה, הוא מתחיל לעשות לי מסאז’ על הספה. אני נרדמת ואז עוברים למיטה. הוא לא ממש אוהב טלוויזיה, לי זה קצת חסר, כי בשבילי זו אתנחתא למוח.

“עד שהכרתי אותו הייתי נערת לילה, לא נרדמת עד 5 בבוקר. היום אני כבר על הרגליים ב־7 בבוקר. החלפתי את כל השעות שלי”.

אחרי כל השנים יחד, מה הדינמיקה ביניכם?

“עד היום יש למשולם מין טבעת על האצבע, שכשהוא דופק איתה על השולחן, אני מתייצבת. אל תראה אותי שובבה. מה שהוא אומר – אני מתייצבת.

“בהתחלה הוא החזיק אותי מאוד קצר. הכל היה באווירת ‘אני אומר, אני עושה’, ולי לא היתה מילה בכלל. מאוד כיבדתי אותו, אבל ראיתי גם דברים פחות טובים, כמו הקשיחות שלו.

“לאט לאט הוא הבין את קצב הנגינה שלי בחיים, ולמה להחזיק קצר אם אפשר אחרת? אז אמרתי, נבנה אמון ויהיה בסדר. ברור שצריך גבולות, ואני שמחה שהוא מציב לי אותם לפעמים, כי אני מתפזרת. אבל בגדול הוא הבין שהכל אצלי בא ממקום טוב.

“יום אחד הוא אמר לי: ‘את באה מאהבה, מאור, משמחה ומריקוד, וכל דבר שאת עושה זה רק טוב’. אמרתי לו, אתה אומר עלי את הדברים האלה בגלל שאתה כזה בעצמך. היום הוויכוחים בינינו הם למי יש לב יותר גדול”.

יש חסרונות לשם המשפחה ריקליס?

“בדנ”א שלי לא השתניתי בכלל. נשארתי אותה נערת כפר, למרות שגדלתי בתל אביב. יש לי חברה שתמיד צוחקת עלי: ‘נשארת אותה טלי, עם הגרביים והסנדלים עד גיל 16’.

“משולם אומר לי כל הזמן: ‘עכשיו את ריקליס, וכשזה השם שלך – מופיע לך שטר על המצח. את עץ שכולם קוטפים ממנו כסף’. הייתי לוקחת אותו בתמימות למקומות, ורק בדיעבד הבנו שרוצים שהוא יתרום. הוא אמר לי: ‘אני תכף בן 92. לא רוצה יותר לתרום. כל מה שהשארתי לעצמי – זהו זה'”.

לפני שנתיים עלה שמה של ריקליס לכותרות בהקשר פחות זוהר. בין היתר עלו טענות על כשלים ועל אי סדרים, לכאורה, בניהול כספים בקרן “דיגניטי” לתמיכה באמנים ישראלים, שאותה הקימה וניהלה בסיוע בעלה.

“אני אוהבת בני אדם ונאהבת”, היא אומרת. “אף פעם לא היו לי מריבות ותקלות, והכל זרם. אבל בשנים האחרונות ניצלו אותי וסחטו וליכלכו. לא אכנס לזה, אבל הופתעתי כמה זה יכול להיות קשה. אני רגילה להיות מי שאני, ופתאום יש בחיי נדבך נוסף: הכסף. וכסף מעוור עיני חכמים. לקח לי זמן להבין את זה.

“באמת ראו אותי כשטר מהלך, וזה מרגיש דוחה. אני, שמעולם לא חשדתי באף אדם, הולכת ברחוב וחושדת בציפורים. אני סוג של נרדפת. לא ידעתי מה זה הקלטות, מי מאחוריי ומי מחפש אותי”.

מצד שני, בחורה שמרגישה רדופה לא משתתפת בסידרה שעוסקת כולה בכסף שלה.

“נכנסתי ל’מעושרות’ בתום לב. התקשרו אלי מההפקה ואמרו לי שבלעדיי לא תהיה סידרה. בדיעבד גיליתי שאמרו את זה לכל הבנות. הציגו לנו את הקונספט של נשים שיודעות לצאת ממצבים רעים ויודעות לעשות מהלימון הכי בנאלי את הלימונדה. אבל כבר במהלך הצילומים הרגשתי שזה לא מה שחשבתי. ברגע ששמעתי שקוראים לזה ‘מעושרות’, הבנתי הכל”.

את מצטערת שהצטלמת לסידרה?

“לא מצטערת, אבל זאת לא אני. תסתכל עלי, אני לא מסתובבת עם כל התכשיטים. אני הולכת עם בגדים קרועים. היום לא הייתי עושה את זה. ממש לא. זה פשוט לא אני. אני לא אחת שתדבר על גוצ’י מוצ’י. צחקו עלי שאני לא מכירה את המותגים.

“אני את הבגדים שלי קונה פה, מחנות פשוטה. ניקול היתה הפרופסורית לתחום הזה, כי זה העיסוק שלה, וגם השנייה (לאה שנירר; ע”ס). אותי זה לא מעניין בכלל”.

את בקשר עם מישהי מהמעושרות?

“מי שבאמת נשארתי איתן בקשר אלו דפנה וענבל. ענבל או ענבר?”

ענבר שנהב. עורכת הדין.

“כן, נכון. איתה עוד התראיתי מדי פעם אחרי התוכנית. אלה בנות שהתארגנו לצורך הסידרה בלבד, ואף אחת לא היתה חברה של אף אחת אף פעם”.

בדיעבד, ההשתתפות בסידרה פגעה בך?

“לא יודעת אם פגעה, אבל אני חושבת שאין קשר בין הדמות שיצאה לי בתוכנית לבין מי שאני במציאות. ועדיין יצאתי בסדר.

“אודטה אמרה לי לפני כמה ימים: ‘תראי כמה דברים טובים עשית, ולכמה נשמות עזרת, רק לנשמה אחת לא עזרת: לעצמך’. פתאום הבנתי ששכחתי אותי. גם משולם אמר לי את זה.

“כשאריק שמע שאני ומשולם ביחד, הוא כתב למשולם: ‘אולי עכשיו היא תדאג לעצמה, כי היא תמיד מחלקת את עצמה לאנשים’. משולם ענה לו: ‘אני אדאג לה’.

“אני כמו סוס פרא: תמיד בורחת לו מתחת לגדר ועושה דברים שאני רוצה לעשות למען אחרים. כל הכוונות שלי מאוד טובות, ואם זכיתי במשהו, אני רוצה לחלק את העוגה. לדאבוני, האנשים שבחרתי שיקיפו אותי לא היו הנכונים לי”.

את לא מוציאה כסף על עצמך?

“אולי על בגדים, בשנה האחרונה. אני לא קונה תכשיטים, והרכב שלי בן ארבע או חמש. לא מעניין אותי להחליף. מעניין אותי שיהיה לבנות שלי כסף ללימודים, ולאחים שלי. אני עוזרת להם”.

לאריק סיני את עוזרת?

“אני לא רוצה לדבר על זה. הוא יכעס עלי”.

rirkis 4

עם הקולגות ב”מעושרות”. “אף אחת לא היתה חברה של אף אחת אף פעם” // צילום: אלכס ליפקין

מה קורה כשאת חושקת במשהו יקר?

“בהתחלה, כשהיינו הולכים לראות אמנות, הייתי אומרת על משהו ‘איטס גורג’ס’, ומשולם היה צועק: ‘פליז סטופ איט’. הייתי שואלת ‘וואי?’ והוא היה עונה: ‘כל פעם שאת אומרת על משהו שהוא יפה, אני צריך להוציא עליו 100 מיליון דולר’. אז בהמשך הייתי כבר אומרת: ‘איטס נייס, באט איי דונט ניד איט’, כדי שבטעות לא יוציא עוד 100 מיליון”.

בתחילת דצמבר משולם יהיה בן 92. את חושבת על היום שזה ייגמר?

“אתה שואל, ויש לי צמרמורת. אני חיה את זה יום יום, והוא גם מכין אותי. הוא כל הזמן אומר לי: ‘אני בן 92, ואני צלול, ואני בסדר, אבל אי אפשר לדעת מה יקרה’. אני מפחדת מהיום הזה, כי אנחנו ממלאים אחד את השני.

“יום אחד חזרתי מהים ושתיתי מיץ סלק על בטן ריקה, ולא הרגשתי טוב. הלכתי להקיא. הוא אמר לי: ‘אני הולך למיטה לנוח קצת’. אמרתי לו, ’10 בבוקר, למה?’ בינתיים יצאתי לסידורים, וכשחזרתי אני רואה שהוא עדיין במיטה. העברתי לו יד מתחת לאף כדי לבדוק אם הוא נושם.

“בלילה דחפתי לו את הרגל, לבדוק, והוא אמר לי, ‘אני בסדר’. למחרת הוא אמר: ‘ביקשתי מאלוהים שאני רוצה למות’. שאלתי ‘למה? מה עשיתי?’, והוא אמר: ‘כשאת חולה אני רוצה למות’. אמרתי לו: ‘למה אתה חושב שאני חולה?’ הוא ענה: ‘הבטן שלך’. הייתי בשוק.

“מייד אמרתי לו: ‘או מיי גאד, זה הסלק ששתיתי בבוקר’. באותו רגע הבנאדם העיף את השמיכה, נעמד על הרגליים וצעק: ‘אני רוצה לחיות’. הוא חושב שאם הוא יבקש מאלוהים – הוא פשוט ייקח אותו”.

איך מתמודדים עם מחשבות כאלה?

“כשזה קורה אני מדברת איתו על זה ושואלת מה לעשות ואיך לעשות. עד כדי כך, שמשולם ביקש שבשבעה שלו יימנעו מביקורים, שלא יבואו להתאבל עליו. יש גם פתק שהוא כתב לי, דברים שהוא רוצה להוסיף על המצבה”.

כולנו ראינו שהוא הבטיח לך לחיות עד גיל 100.

“נכון, וכל יום אני אומרת לו, ‘זוכר מה הבטחת לי?’. אז הוא אומר: ‘עד 100 אני איתך'”.

 

לכתבה המלאה הקישו