שני בתי כנסת ו-583 מצבות ביידיש: היהודים של סין

בשיאה מנתה הקהילה היהודית בחרבין שבצפון-מזרח סין כ-25 אלף בני אדם, ובעיר פעלו בתי כנסת, ספרייה, בית קברות, בית תמחוי ואפילו עיתון ביידיש. איציק הסיני ויואב הישראלי ממשיכים במסע השורשים שלהם בסין.

chineez-synagouges-1

איציק ויואב ממשיכים במסע השורשים היהודי בעיר חרבין. ביקור קטן בבית הכנסת, קפיצה מהירה לבית העלמין היהודי (שמאוכלס על ידי סב לראש ממשלה V.I.P לשעבר, יודעים מי?), ואיציק אפילו שקל ברצינות להוכיח את אהבתו לעם היהודי ולהעביר את שרביטו תחת סכין המוהל. כדי להתרענן, הם החליטו להגיע לביקור בטירת קרח במינוס 20 מעלות. כיף או לא?

השלמת קו הרכבת הרוסי דרך חרבין ב-1901 הביאה עשרות אלפי רוסים להתיישב בעיר. חלק לא מבוטל מהם היו יהודים-רוסים שברחו לאזור מאיימת הפוגרומים האנטישמים והעוני ברוסיה. קבוצה גדולה נוספת של יהודים הגיעה לחרבין במהלך מלחמת העולם הראשונה ולאחר המהפכה הבולשביקית של 1917. בשיאה מנתה הקהילה היהודית בחרבין כ-25 אלף בני אדם ובעיר פעלו שפע מוסדות יהודיים כמו שני בתי כנסת, ספריה, בית קברות, תיאטרון, בית חולים, בית תמחוי ואפילו עיתון ביידיש בשם “המזרח הרחוק”.

chineez-synagouges-2

יהודי חרבין הצליחו מאוד כלכלית והקימו בתי מלון, מסעדות, חנויות ומפעלים שתרמו כולם להתפתחות העיר. משפחותיהם של ישראלים ויהודים מפורסמים, כמו מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג’ר, ח”כ לשעבר אפי איתם, המשוררת דליה רביקוביץ ושגריר ישראל באו”ם לשעבר יוסף תקוע כולן התגוררו בחרבין.

הקהילה בחרבין החלה להתפזר בשנות ה-30 בעקבות הכיבוש היפני של העיר שהוביל להידרדרות ביחס אל היהודים וגרם לרבים מהם להגר דרומה לשנחאי או לישראל וארצות הברית. כיום העדות המרכזית לנוכחותם בעיר היא בית העלמין היהודי שבו 583 מצבות ברוסית וביידיש. מיקום בית העלמין הישן הועתק ב-1952 לכתובת חדשה בתוך חרבין.