אוסקר שני בידיו מאת דודי כספי,לוס אנג’לס

 

בסוף השבוע יעלה בקולנוע הסרט האיראני “הסוכן”, שזכה באוסקר הסרט הזר • הבמאי אסגר פרהאדי, שכבר זכה באוסקר לפני חמש שנים, מספר על עשיית הסרט

מתוך “הסוכן”

בסוף השבוע יעלה בבתי הקולנוע בארץ הסרט האיראני “הסוכן”, שגרף לאחרונה את פרס האוסקר בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר.

זו הפעם השנייה בלבד בתולדות האוסקר שסרט איראני זוכה בקטגוריית הסרט הזר. הפעם הקודמת היתה לפני חמש שנים, עם הזכייה של הסרט “פרידה” (שגבר אז על “הערת שוליים” של יוסף סידר) – שגם עליו, כמו על “הסוכן”,  חתום הבמאי המוערך אסגר פרהאדי. פרהאדי נמנע מלהגיע לטקס האוסקר בחודש שעבר, כמחאה על הצו הנשיאותי של דונלד טראמפ שמונע כניסת מוסלמים משבע מדינות אויב לשטח ארה”ב. במקומו שלח הבמאי האיראני את מהנדסת החלל האיראנית־אמריקנית אנושה אנסרי, שאספה את הפסלון עבורו ואף הקריאה מכתב מחאתי בשם פרהאדי מעל בימת האוסקר.

עם אוסקר שני ביד פרהאדי הוא אחד הבמאים הבינלאומיים הבולטים. סרטו הקודם “העבר” היה מועמד לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית הסרט הזר לפני שנתיים, ו”הסוכן” גרף עוד לפני האוסקר שני פרסים בפסטיבל קאן האחרון, שם הוקרן בבכורה (עבור התסריט הטוב ועבור השחקן הראשי שהאב חוסייני).

הבמאי בן ה־44 מחלק את זמנו בין טהרן לפאריס, וסרטיו נעשים בשיתוף פעולה עם חברות הפקה אירופיות. “אחרי הסרט הקודם שצולם בצרפת תיכננתי פרויקט בספרד, אבל נדרשה שנה של הכנות וזה איפשר לי לצלם סרט באיראן”, סיפר פרהאדי בראיון לקידום הסרט. “בדיעבד, זה לא היה נכון עבורי לצלם סרט אחרי סרט במדינות זרות ולהתרחק מהמולדת”. 

במרכז העלילה של “הסוכן” זוג שחקנים נשואים, עימאד (שהאב חוסייני) וראנה (טראנה אלידוסטי), שמככבים בהפקה מקומית של  המחזה “מותו של סוכן”. המחזה, שכתב ארתור מילר ב־1949 ואף זכה בפרסי פוליצר וטוני, עוסק בסוכן מכירות מזדקן ובמשבר שהוא נקלע אליו על רקע הקפיטליזם הדורסני שמתפתח בארה”ב. במקביל, בני הזוג צריכים לפנות את דירתם בבניין רעוע שעומד לקרוס, ובדירה החדשה הם חווים טראומה שמתכתבת עם הדמויות שאותן הם מגלמים במחזה.

פרהאדי  //  צילום: אי.פי

“הסרט מתרחש סביב התיאטרון וזה החזיר אותי לשורשיי”, סיפר פרהאדי. “כשהייתי סטודנט קראתי את ‘מותו של סוכן’ ומאוד הושפעתי ממנו. האלמנט הבולט במחזה הוא הביקורת על החיים העירוניים באמריקה המתפתחת שמוטטו מעמד חברתי שלם. כל אלה שלא התאימו עצמם למודרניזציה – נהרסו”.

לדברי פרהאדי, הוא מוצא דמיון רב בין איראן של היום לבין ארה”ב בתקופת המחזה. “זו מציאות שמאוד מתכתבת עם מה שקורה כיום באיראן”, אמר. “מציאות שצועדת קדימה במהירות ורומסת את כל הישן, גורדי שחקים שנבנים במקומן של גינות. כמו בסרטיי הקודמים, העיר והסביבה הביתית משחקות תפקיד מרכזי בעלילה. הייתי רוצה שהצופים ייקחו מהסרט את הפרשנות החברתית או זווית יוצאת דופן על מוסריות. עבורי זה סרט על המורכבות שבין בני אדם”.

 

Leave a Comment