איך הפך רבין לדמות מרכזית בנרטיב של הימין על אלטלנה/אמנון ברזילי

האם הפלגת אלטלנה היתה ביטוי למרד באירופה נגד בגין, כיצד הפך רבין לאחראי העיקרי להרג בתודעת הימין, האם יגאל עמיר הושפע מכך – ולאן נעלם בן גוריון? 65 שנה אחרי, הוויכוח ההיסטורי נמשך

ביום שלישי, 22 ביוני 48′, בשעה חמש אחר הצהריים, הטביע צה”ל את אוניית הנשק של אצ”ל מול חוף ימה של תל אביב בפגיעת פגזי תותח. אי האמון, החשדנות, משקעי העבר, הפחד והשנאה בין השמאל לבין הימין של אותם ימים הגיעו לשיא. הגרוע מכל קרה. הקווים האדומים נחצו. מי בכלל זכר שהמדינה נולדה חמישה שבועות לפני כן? אפילו מלחמת העצמאות והצבא המצרי, שהגיע לפאתי אשדוד, לא מנעו את ההידרדרות. עם בואה של אלטלנה מפורט דה בוק, נמל קטן ליד מרסיי, פרצה מלחמת אחים קטלנית. יהודים הרגו יהודים. עד כאן הסיפור הידוע.

בשני העשורים האחרונים מתנהל – בשני מסלולים מנוגדים – מאבק סמוי על הנראטיב של פרשת אלטלנה. האחד ‏(המוביל, עד כה‏) הוא מיתוס אלטלנה מבית מדרשו של הימין. המיתוס הזה תפס בשני העשורים האחרונים תאוצה ככדור שלג מתגלגל. את הסיפור השני, הנגרר עדיין מאחור, מוביל המחקר האקדמי על תקופת המעבר של אצ”ל ממחתרת לתנועה פוליטית. המחקר הזה עדיין בראשיתו. הפרסומים המועטים טרם תפסו את תשומת לבו של הציבור הרחב, אך הממצאים הנחשפים בהם מטלטלים.

 Slider (76)

אלטלנה עולה באש לאחר הפגזתה מול חופי תל אביב. 16 אנשי אצ”ל ושלושה חיילי צה”ל נהרגוצילום: פין הנס / לע”מ

בניגוד למחקרים על תנועת העבודה, שהופיעו מראשית קום המדינה, המחקרים על סופו של אצ”ל כארגון צבאי והפיכתו לתנועה פוליטית מופיעים באיחור של עשרות שנים. סיבה אחת לכך היא שלימין לא היתה תודעה של תיעוד ושימור פרוטוקולים. סיבה שנייה נוגעת למעמדו של הימין במדינת ישראל. כמעט 30 שנה דישדש בגין כראש אופוזיציה. במשך השנים, בעיקר מסוף שנות ה–60, הוא איבד מזוהרו כמנהיג כריזמטי כל יכול.

המהפך הפוליטי שהעלה את הליכוד לשלטון ואותו לראשות הממשלה הפך את הקערה על פיה. ככל שנקפו השנים והימין העמיק את אחיזתו בשלטון והעבודה נשארה באופוזיציה, גבר העניין בהיסטוריה של הימין בד בבד עם עניין פוחת והולך בהיסטוריה של מפלגות השמאל. ממרחק הזמן ניתן כעת לבחון את כוחם של הדימויים לעומת חולשתו של הזיכרון.

שאלה חשובה אחת בעלילה הסבוכה של פרשת אלטלנה, היא כיצד ומדוע לא ידע מפקד אצ”ל, מנחם בגין, דבר על בואה של אלטלנה לישראל? בגין סיפר ששמע על כך משידורי בי.בי.סי, “ודבר הפלגתה החרידיתני”, כפי שמצטטו שלמה נקדימון בספרו, “המרד”. כמו כן, מדוע לאחר שהדבר נודע לבגין, התעלם מפקד אלטלנה, אליהו לנקין, מהוראתו לעצור את הפלגתה של האונייה?

שלושה חוקרים פורצי דרך שעסקו במחקר על סופו של אצ”ל ותנועת החרות בתחילת דרכה, פירסמו את מחקריהם בעשור האחרון: פרופ’ יחיעם ויץ בספרו “ממחתרת לוחמת למפלגה פוליטית” ‏(2002‏); ד”ר אופירה גראוויס־קובלסקי בעבודת הדוקטור שלה, “הצודקים והנרדפים: מיתוס, טקס, סמל ותעמולה בתנועת החרות 1965–1948” ‏(2009‏); והסוציולוג, ד”ר שלומי רזניק, שתמצית עבודת הדוקטור שלו ‏(“האצ”ל – ממחתרת למפלגה 1948–1947″‏) מופיע בספר בעריכתו של פרופ’ אברהם דיסקין “מאלטלנה עד הנה” ‏(2011‏).

הנה כמה מממצאיהם: בניגוד למיתוס שלפיו אלטלנה נשלחה ארצה על מנת לספק נשק להצלת המדינה מידי הערבים, נראה כי המניע העיקרי להפלגת אלטלנה היה פוליטי: ראשית, אצ”ל, שמעמדו נחלש משום שלא היה ערוך למלחמה בערבים ‏(בין השאר משום שבגין טעה בהערכותיו לגבי יכולת ההתמודדות עם הערבים לאחר עזיבת הבריטים‏), רצה לחזק את מעמדו באמצעות שליחת האונייה. שנית, בתוך אצ”ל פרץ מאבק על ההנהגה לקראת הקמת תנועה פוליטית חלופית. שיגור אלטלנה לישראל, שלא בידיעתו ובניגוד לעמדתו של בגין, היה חלק ממרד שהובילה מפקדת אצ”ל באירופה נגד בגין.

בנוסף, לפי חלק מן החוקרים, בגין התמוטט בזמן פרשת אלטלנה, לא תיפקד, ובניגוד לרצונו כפו עליו מפקדי אצ”ל בשטח, בראשותו של יעקב מרידור, לעלות על אלטלנה. חוקרים אחרים טוענים כי בגין עלה על האונייה מרצונו ומתוך כוונה לייצר תמונות ניצחון לחופה של תל אביב, וכי הפגין חוסר נדיבות כלפי המדינה הצעירה בכך שלא ויתר על המשך מסעה של האונייה, אף שהיתה בידו הזדמנות להבהיר שאין מדובר בניסיון הפיכה.

למען הגילוי הנאות ייאמר כאן כי התחלתי לגלות עניין בפרשת אלטלנה במסגרת הרצאה שגיבשתי, “מורשת רבין: יש או אין?” בשלוש השנים האחרונות אני מעביר את ההרצאה גם מטעם מרכז רבין. התגובות שעלו בקרב קהל שומעיי הבהירו לי היטב שפרשת אלטלנה עוצבה בתודעה הציבורית כמיתוס “הנרדפים והצודקים”, כהגדרתה של ד”ר גראוויס־קובלסקי, מיתוס שסיפק לפרשה הזאת סם חיים. מאז היא פושטת ולובשת צורה על פי הנסיבות והמציאות המשתנה, בהתאם לצרכים המזדמנים של הימין ולמגמות הפוליטיות במדינת ישראל.

ב–20 השנים האחרונות, חלק מן הנראטיב השולט הן האשמות חמורות שהופנו כלפי יצחק רבין על חלקו בפרשה. האשמות אלו, שיחקו, לדעתי ולדעת החוקרים המצוטטים בכתבה, תפקיד משמעותי בהסתה לרצח רבין, השפיעו ישירות על יגאל עמיר, והן ממשיכות לשחק תפקיד בהצדקת הרצח עד היום. זאת ועוד, בשנים האחרונות ההאשמות כלפי רבין על תפקידו בפרשת אלטלנה הופכות למקובלות גם בקרב הפלגים המתונים של הימין ובקרב שרים וחברי כנסת.

למאמר המלא הקישו

 

Leave a Comment