אני רואה לך בעיניים מאת טוביאס גרוסמן,

בני-אדם מיוחדים בכך שהם רואים את נפש הזולת דרך העיניים. כיצד זה פועל?
העיניים ממלאות תפקיד מרכזי במפגשים החברתיים היומיומיים שלנו, ולעתים הן מכונות ‘החלונות אל הנפש’. כעת ישנן עדויות משכנעות

העיניים ממלאות תפקיד מרכזי במפגשים החברתיים היומיומיים שלנו, ולעתיםעדויות משכנעות לכך שאת מרבית המידע על מחשבותיו של אדם אחר ניתן למצוא בעיניו. המבחן המכונה ‘מבחן קריאת הנפש בעיניים’ (Reading the Mind in the Eye Test) או RMET, שפותח על ידי סיימון ברון-כהן וקבוצת המחקר שלו באוניברסיטת קיימברידג’ הבריטית, נועד להוכיח זאת על ידי תיעוד היכולות שלנו לזהות מצבי נפש פנימיים באמצעות מבט בעיניים ובאזור שסביבן. היקף המידע שניתן למצוא בעיניים על אודות מצבי הנפש של אחרים הוא מוגבל למדי, אך עם זאת נראה כי הראיות סותרות את הטענה המסורתית של פילוסופים ספקניים, שחשבו כי אין לנו גישה ישירה לתכנים המחשבתיים של אחרים. העיניים, מסתבר, משמשות גשר בין העצמי לאחר, משום שהן מספקות גישה ישירה למצבי הנפש הפנימיים של אחרים.

התופעה הזו ייחודית לבני אדם. למעשה, אחרי ניסויים במחצית מכל מיני הפרימאטיםהוכח כי העין האנושית היא ייחודית גם במבנה וגם באופן התגובה שלה. עינם שלבני האדם היא המוארכת ביותר אופקית ומכילה את הכי הרבה רקמה חשופה (Sclera או לובן העין) סביב גלגל העין, ובנוסף, רק אצל בני אדם אותה רקמה היא אכן לבנה.בהשוואה לפרימאטים החיים הקרובים לנו ביותר, השימפנזים, – כשאנחנו סורקים פנים, אנחנו נוטים יותר להתמקד באזור העין. בגיל 14 חודשים, מבטיהם של בני האדם עוקבים כמעט לגמרי רק אחר העיניים, בעוד עיניהם של קרובינו הקופים מסתמכות יותר על זוויות הראש.

הרגישות לעיניים נובטת בבני האדם בשלב מוקדם של התפתחותם. תינוקות אנושיים מגלים כבר מלידתם העדפה ברורה לפרצופים, למרות הקושי שלהם להתמקד. תינוקות אנושיים מעדיפים להביט בפרצופים שעיניהם פקוחות, לעומת כאלה שבהן העיניים עצומות. תינוקות בני יומם מגלים העדפה רק לפנים בעלי עיניים טבעיות, כאלה הכוללות אישונים שחורים ושכבה של לובן העין, בניגוד לפנים המוצגות בפניהם כקבוצת ביקורת, ובהן נראים אישונים לבנים וסביבם שכבה שחורה. ונראה כי תינוקות שואבים מידע רגשי על אחרים כשהם מביטים בעיניהם, מאחר שהם מפעילים את אותם אזורים במוח שאצל מבוגרים הם מעורבים בהבנת מצבו הנפשי של האחר. למרבה הפלא, בגיל שבעה חודשים, תינוקות מסוגלים לזהות אותות רגשיים ולהבחין בין מבט הנעוץ ישירות בהם או פונה הצדה, על בסיס התבוננות בלובן העין בלבד.

הורמון ההיקשרות אוקסיטוצין מווסת את התגובות שלנו לאותות שאנו מגלים בעיניים. משתתפים במחקרים, ששאפו את ההורמון לגופם לפני צפייה בפרצופים, גילו נטייה גוברת להתמקד בעיניים. אוקסיטוצין גם מגביר מאוד את היכולת לזהות רגשות ומצבי נפש על פי סימנים הניכרים בעיניים.

רגישות מופחתת לעיניים ולסימנים הניכרים בהן תוארה כאחד מסימני האזהרה המוקדמים להתפתחות של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי. ממחקרים שנערכו לאחרונה עולה כי אצל תינוקות הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, הנטייה להתמקד בעיניים נוכחת אצל ילודים, אבל פוחתת מאוד בין גיל חודשיים לגיל חצי שנה. תינוקות בני חצי שנה עד עשרה חודשים, שנמצאו אצלם שינויים מהותיים בתגובות המוח לסימנים הניכרים במבט העין, אובחנו לעתים קרובות מאוד, בהגיעם לגיל שלוש, כאוטיסטים. יתרה מזאת, ילדים אוטיסטים מפגינים תגובה מועצמת למידע המתגלה בעיניים אחרי שאיפה של אוקסיטוצין. הקשר בין אוקסיטוצין לבין היכולת לקרוא את מצבי הנפש של האחר מורכב למדי: מן המחקרים עולה כי ישנם הבדלים גנטיים המשפיעים על שחרור האוקסיטוצין בגוף, וכי גם חווית היניקה משפיעה על התגובה הרגשית של תינוקות לעיניהם של אחרים, כבר מגיל שבעה חודשים.

בסיכומו של דבר, היכולת לקרוא את מצבי הנפש של אחרים מתפתחת בבני אדם בילדות המוקדמת, ומושפעת עמוקות מסימנים שאנחנו מגלים בעיניים. היכולת הזו אינה תובעת מאתנו הבנה מפורשת של מושג הנפש של האחר, אלא נסמכת על חוויה ישירה של רגשות ומצבי נפש של אנשים אחרים.

בני אדם, כמובן, מפענחים בני אדם אחרים באמצעות מגוון כלים – באמצעות מגע, למשל, או אותות קוליים. אבל האותות הנקלטים מן העיניים היו מאז ומתמיד חסרי תחליף בכל מפגש עם אדם שנמצא קרוב אלינו אך אין בינינו ובינו כל מגע גופני. בראשית ההתפתחות שלנו, סימנים שיכולנו לקרוא בעיני אחרים היו חיוניים לשיתוף פעולה עם אחרים בעת ציד או ליקוט וחיוניים מאוד לקבוצות שניסו להימלט מטורפים או לצוד טרף. היום אותות כאלה מסייעם לנו להבין את כיצד לנהוג בעולם, בין אם מדובר בפילוס דרך מבעד לקהל צפוף או בתפקוד בעבודה. תקשורת באמצעות העיניים מסייעת לשיתוף פעולה, עוזרת לנו לזהות ולפעול בתיאום עם השותפים המתאימים לנו ביותר, משום שיש לנו גישה ישירה למחשבותיהם. עיניים הן החלונות אל נפשם של אחרים וככאלה ניתן לראות בהן סימן מובהק של התפקוד החברתי האנושי, ששורשיו נעוצים בעומק הביולוגיה שלנו.

 

Leave a Comment