אנשי רוח ואקדמיה דורשים לבטל את התנאי לפרס ספיר לפיו על המועמדים להתגורר בישראל מאת גילי איזיקוביץ

57 סופרים, משוררים, אנשי רוח ואקדמיה חתמו על עצומה שהועברה ליו”ר הפיס, עוזי דיין, לביטול התנאי שלדבריהם “פועל נגד השפה העברית ומאפייניה הבסיסיים ביותר”

literature-prize

ראובן נמדר, זוכה פרס ספיר 2015. אילו היה יוצא ספרו השנה, נמדר לא יכול היה להיות מועמד תומר אפלבאום

מחאה מאורגנת נגד שינוי הקריטריונים בפרס ספיר: 57 סופרים, משוררים, אנשי רוח ואקדמיה חתמו על גילוי דעת בעניין שהועבר ליו”ר הפיס, עוזי דיין ודורשים ממנו לבטל את תנאי־הסף שנקבע להגשת מועמדות, לפיו על מועמד לפרס להיות תושב הארץ. “הגבלת המועמדות לפרס לכותבים הפועלים בישראל בלבד היא מעשה הפועל נגד השפה העברית ומאפייניה הבסיסיים ביותר”, כתבו החותמים. “אנו קוראים להנהלת פרס ספיר לחזור בה מכוונתה ולאפשר לכל סופר וסופרת הכותבים בעברית, באשר הם, להגיש את ספריהם”.

כזכור, לפני כשבועיים נודע כי מפעל הפיס, המעניק מדי שנה את פרס ספיר, הפרס הספרותי הגדול והחשוב בארץ, ערך שינויים בתקנון הפרס. במסגרת השינויים תותר התמודדותם של ספרים אלקטרוניים וכאלה שיצאו בהוצאה עצמית ונקבעה מכסה ברורה למספר הכותרים שיכולה כל הוצאה להגיש. סעיף אחד התייחס למועמדים עצמם ולפיו סופרים שעיקר חייהם אינו בארץ, לא יוכלו להתמודד על הפרס.

פרס ספיר לשנת 2014, יש להזכיר, הוענק לסופר ראובן נמדר, המתגורר זה שנים בחו”ל, על ספרו “הבית אשר נחרב”. גם הסופרת מאיה ערד שהיתה מועמדת פעמיים בעבר ונחשבה מועמדת בטוחה לפרס עבור ספרה החדש, “העלמה מקזאן”, חיה זה שנים ארוכות בארה”ב וכך גם שמות מוכרים נוספים כמשורר אדמיאל קוסמן, הסופר מתי שמואלוף ואחרים. התנאי החדש עורר התנגדות מהרגע הראשון, וכעת הפכה ההתנגדות למהלך מאורגן. על גילוי הדעת חתומים, בין היתר, ד”ר דנה אולמרט, הסופר חיים באר, הסופרת גיל הר אבן, פרופ’ מיכאל גלוזמן ראש המחלקה לספרות באוניברסיטת תל אביב ורבים אחרים. “כאוהביה של הספרות העברית אנו רואים בדאגה רבה את החלטת דירקטוריון פרס ספיר להגביל את הענקת הפרס לסופרים כותבי עברית תושבי ישראל בלבד, ובכך למנוע מסופרות וסופרים מוכשרים ומקוריים הכותבים עברית בארצות שונות להגיש את יצירתם”, נכתב בגילוי הדעת. “הספרות העברית החל מראשיתה במקרא ועד לימינו נוצרה ונכתבה במרחבים גאוגרפיים ותרבותיים שונים ומגוונים ועושרה וכוחה נבעו במידה רבה מהדיאלוג העשיר והמורכב אותו היא ניהלה עם התרבויות והשפות השונות עמן היא באה במגע. העברית מעולם לא היתה מזוהה באופן בלעדי עם מרחב גאוגרפי אחד או ארץ אחת ולאורך אלפי שנות קיומה היא התפתחה בארצות רבות במזרח ובמערב, תחת שלטון פגאני, נוצרי ומוסלמי, ומכולם, לשמחתנו, היא קלטה מילים, ניבים ופתגמים הנוכחים בעברית עד היום”.

ממפעל הפיס נמסר בתגובה: “בניגוד לכתוב בגילוי הדעת, הוחלט להגביל את הפרס לסופרים ישראלים ותושבים שמרכז חייהם בישראל. החלטה זו התקבלה בדירקטוריון קרן ספיר בתום דיון ארוך ומעמיק. יחד עם זאת, לאור חשיבות הנושא ומתוך הערכה וכבוד לפונים, יובא גילוי הדעת שלהם לדיון בכינוס דירקטוריון הקרן הבא”.