אצלנו: בריאן אדמס מרים את מילאנו מאת יעקב לויתם

ב־4 בדצמבר יגיע לארץ בריאן אדמס לשלוש הופעות בת”א ובירושלים • כתבנו נשלח למילאנו לראות את ההופעה של הרוקר הקנדי בן ה־58, כדי לדעת מה מצפה לנו

בריאן אדמס בהופעה במילאנו // צילום: בוריס פודובניק

בריאן אדמס עולה לבמה בז’קט קז’ואל ובמכנסי ג’ינס, זוקר את הגיטרה החשמלית ומתחיל להפגיז ללא שיהוי. “באתי מרחוק ונעשה מופע ארוך”, מעדכן הרוקר הקנדי בן ה־58 את הקהל, שממלא את ה”מדיולנום פורום” במילאנו, ופוצח בשרשרת של לא פחות מ־30 שירים. שעתיים ורבע אנרגטיות, שבמהלכן הוא מוכיח שהוא הכל חוץ מפליט אייטיז פתטי שמנסה לקושש עוד כמה דקות 1VH לפני הפנסיה. 

בחודש הבא יגיע אדמס לשלוש הופעות בישראל (ב־4-5 בדצמבר בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, וב־6 בדצמבר בפיס ארנה בירושלים). לכן היה חשוב לבדוק מה בדיוק מגיע אלינו. אפשר לשחרר אנחת רווחה: מדובר במופע סוחף, לא קמצן בלהיטים ולא מריח לרגע מנפטלין. אדמס בא לעבוד, נראה מאושר על הבמה ומתרוצץ כמעט ללא הפסקה. אמנם לא כמו מיק ג’אגר, אבל בהחלט ברמה שתדאיג את הקרדיולוג שלו.

הוא מלווה בארבעה נגנים מצוינים ומסתייע במערכת הגברה פנטסטית, שמחמיאה מאוד לקולו העכשווי. מדובר בפלא אקוסטי. לא רק שהשנים לא שחקו את צרידותו המפורסמת, הן שכללו אותה. אדמס נשמע חי ועשיר במרקמים, לא מתקשה לטפס לצלילים הגבוהים, והכי חשוב למעריצים: הוא מבצע את הלהיטים בגרסה זהה למקור. בלי עיבודים פלצניים, בלי שירי “פאסט פורוורד” רק כדי לסמן “וי”, ובלי שתיקות עצלות לשמירה על הגרון.

כבר בנאמבר השלישי, אחרי פתיחה רוקיסטית מאלבום האולפן האחרון שלו מ־2015, “Get Up”, הוא ניגש לספק את מנת סם הנוסטלגיה לג’אנקיז. תחילה עם “Run to You”, שגרם לנשים האיטלקיות בקהל לחלום איך הן רצות אליו לבמה, ובהמשך עם ביצוע מרטיט ל”Heaven”. הבלדה הזו, שמעליה מרחפת תמיד סכנת הסוכרת, הפכה כאן לשיר מנחם, בשל ומאוד לא קיטשי.

כשהוא שר את “Please Stay”, הסינגל החדש מאלבום האוסף “Ultimate” שהוא מוציא בימים אלה, עבר רחש בקהל. היה ברור שזכינו לעמוד ברגע לידתו של להיט אדמסי מובהק, כזה שיעמוד בעתיד כתף אל כותפת עם שאר בלדות האהבה הנצחיות שלו. 

והוא המשיך בלהיטים. בשיר “Cloud Number 9” הוקרנו על המסך הענק שמאחוריו עננים. אדמס המשעושע דרבן את הקהל לנענע אצבעות מעלה, כמו בקבלת שבת בגן. הוא הצחיק גם כששלף את הנייד שלו וביקש “לעשות איתכם סלפי, להוכיח לאמא שלי שאני עובד”.

ואז מגיע הרגע שרבים חיכו לו: “הקיץ של 69”. אדמס מגיש ביצוע תוסס בצווחות אושר, כאילו הלחין את השיר בשנייה זו על הבמה. שחיקה? מיאוס? עייפות החומר? לא אצלו. ואגב, הגיטריסט שלו, קית סקוט, נותן סולו דיסטורשני שמפגיש בין בון ג’ובי, הנדריקס ואבי סינגולדה. כיף טהור.

ממשיכים לביצוע אקוסטי ל”Here I am”, רק הוא, גיטרה, פסנתרן ואלומת אור. ואז עוד שיא: “Everything I Do, I Do It For You” – ביצוע מלא תשוקה לבלדה שהכניסה לחופה יותר זוגות מהרב הראשי לישראל. גברת בקהל צווחת באיטלקית שהיא מוכנה למות בשבילו.

את “Please Forgive Me”, פנינת הניינטיז שלו, הוא מבצע לפני ההדרנים. בשלב זה הקהל מאוהב. נתפלל שכך יהיה גם כשיעלה עם השיער המשוח לאחור שלו על הבמה בהיכל מנורה מבטחים ויגיד “גוד איוונינג תל אביב”.

הכותב היה אורח של הפקת המופע במילאנו

 

Leave a Comment