ארץ זבת חלב ובירה/יובל אביבי

 Slider

מבחר בירות ISIS ממבשלת מושב דקל שבעוטף עזה, מארס 2013  (צילום: פייסבוק מבשלת ISIS)

תערוכת הבירה של ישראל הוכיחה שלמרות המס הגבוה ומחירן היקר, שוק בירות הבוטיק הישראליות תוסס מאי פעם ומציע עשרות סוגים המיוצרים על ידי מבשלות פרטיות מכל הארץ, כולל בירה מצוינת ששמה זהה לשמו של ארגון הטרור הכי מסוכן בעולם

התור לשירותים בתערוכת הבירה של ישראל “2014 Beers” הוא ארוך – בכל זאת הבירה נמזגת כאן בכמויות ועושה את שלה. הממתינים אמנם קצת מתנדנדים, אבל אני מנצל את הזמן כדי לברר אלו מעשרות מבשלות הבוטיק ודוכני בירות הפרמיום המיובאות הן האהובות עליהם במיוחד. סקירה מהירה מעלה שם אחד שוב ושוב: ISIS.

כן, יש מבשלה ישראלית שנושאת את שמו של ארגון הטרור הרצחני, אבל לא מדובר בתעלול יחסי ציבור. היצרן שלה, איציק לוי ממושב דקל שבעוטף עזה, החליט כבר לפני עשר שנים להקדיש חלק מהמשק שלו לבישול בירה, לה קרא על שם אלת הדגן המצרית. “אני שוקל תביעת ענק על השימוש בשם שלנו”, הוא צוחק. שאלתי אותו על “צוק איתן”. “היה קשה במלחמה”, הוא אומר, “אבל עשינו מבצע לקבוצות חברים – 120 בקבוקים ב-11 שקל לבקבוק ומשלוח עד הבית. פרסמנו את המבצע בשישי בבוקר ועד הצהריים המייל התפוצץ מבקשות. בשלישי המחסן התרוקן”. בצדק. הבירה של ISIS מעולה.

לידור גונן מרמת גן הוא אחד מאלה שמציינים את ISIS כבירה האהובה עליו, אבל דנה לוי חברתו לא התלהבה ממנה. למעשה היא לא ממש אוהבת בירות וניסתה את הגירסאות הפירותיות יותר, עם אחוז אלכוהול קטן. אגב, גם בקהל וגם מאחורי הברזים יש נוכחות מרשימה של נשים, מה שמעיד שהבירה עשתה מהפך מגדרי והיא כבר מזמן לא משקה של גברים, למרות מה שחלק מיצרני הבירה המסחריים מנסים לרמוז בפרסומות.

“אפילו את הבירה הגברים ניכסו לעצמם”, כועסת-מחייכת ענבל וייסמן מעמק יזרעאל, “כבר ב-12:00 בצהריים שתיתי בירה. אני מקפידה על בירה ביום, זה מאוד בריא”.

ענבל וחברותיה סוחבות אותי לדוכן של אבינועם טלמן. לפני עשר שנים הוא החל לבשל בבית באופן חובבני, והשנה [2014] כבר ייצר את “טלמנ’ס אולד אייל“. הבירה מצוינת, אבל טלמן הוא יצרן קטן – רק 2,000 ליטר מאז שהתחיל לייצר. “יש לי רק סוג אחד של בירה, לא צריך לקפוץ מעל הפופיק”, הוא אומר.

הסיפור האישי שלו הוא סיפורה של התעשייה כולה. בשנים האחרונות שוק בירות הבוטיק הישראליות תוסס: מדובר בעיקר בחובבי בירה שמאסו במבחר המצומצם של בירות ישראליות, החלו לבשל בעצמם, ראו כי טוב והחליטו להפוך ליצרנים מסחריים. התוצאה משתקפת בתערוכה, שמארחת עשרות דוכנים של מבשלות בוטיק בגדלים שונים, מכל הארץ. הן מציעות אינספור סוגי בירה, כולל בירה בשם “הדיקטטור“, בירה מחומוס ומכוסמת (בלי גלוטן וכשרה לפסח) ממבשלת מידן, ובירה בשם “מוסקו” שמבשל אמיר לב, בחור חרדי מבית שמש.

“מבשלת הגליל” מקיבוץ מורן קיימת שלוש שנים ומבשלת מדי שבוע כאלף ליטר בירה. אחת הבירות הטעימות שלה היא “הופל’ה” מסוג IPA – אינדיה פייל אייל. לפני חמש שנים היה קשה למצוא ישראלים שמכירים את סוג הבירה הזה, מלא בטעמים מרירים ותזכורת להדרים, אבל היום כמעט לכל מבשלת בוטיק יש כזו בירה. לצדה מוזגים בירת דלעת, העשויה ממש מדלעת שנצלית בתנור כדי להפיק ממנה את הסוכרים. התוצאה מתובלת ומתוקה.

“הישראלים הם שתייני בירה קטנים”, אומר עופר רונן ממבשלת “עמק האלה”, שגם היא מציעה בירה IPA טעימה בשם “הודית מכוערת“, “הצריכה הממוצעת של הישראלי היא 14 ליטר בשנה. הגרמני שותה 130 ליטר בשנה. התערוכה הזו היא צעד קטן בחינוך החך הישראלי. לא שישתו יותר, אלא שישתו יותר טוב”.

Untitled-13

בירת ”הדיקטטור” מוצעת בצבעים וסגנונות שונים (צילום: פייסבוק, בירת ”הדיקטטור”)

הברמן מחדד את דבריו של רונן. “הישראלים אוהבים את הבירה קרה מדי, הקור מכווץ את בלוטות הטעם”, הוא אומר.

דני שפירא ממבשלת “שפירא” שבהרי ירושלים מדבר על מהפכה. “פעם היית צריך להסביר לאנשים הכל. היום אנשים מכירים איילים, סטאוט, אפילו שואלים אותי באיזה כשות אני משתמש”.

שפירא הגביר לאחרונה את קצב הייצור מ-6,000 ליטר בחודש ל-10,000 ליטר. “המלחמה הייתה קשה, העסק נפגע. אנשים יצאו ובילו פחות. אני הייתי בצו 8 בעוטף עזה. חודש שלם לא שתיתי כלום, זה היה נורא!”

גדי אורן ורביב שגיב הגיעו לתערוכה מהיישוב נעלה בשומרון. כמו רבים מהמבקרים, שגיב מבשל בירה להנאתו. גם ערן תובל מראש העין הוא בשלן בירה חובב, והוא פוסק: “הבירה הישראלית מפותחת, היא ברמה בינלאומית”.

המחיר היקר של הבירה הישראלית מאחד את היצרנים והצרכנים. “לא תקנה בקבוק בירה ישראלית ב-14 עד 16 שקלים”, אומר ניב, אחד המבקרים, “כשבירה מיובאת עולה תשעה שקלים”. ואדים מחולון מסכים איתו. “יקר כאן. בירה בפראג עולה חמישה שקלים ופה 30 שקל”.

יצרני הבירה מפנים את חציהם כלפי שר האוצר, יאיר לפיד, שלפני כשנה [יולי 2013] הטיל מס על האלכוהול. השפעתו נחשבת דרמטית על יצרנים קטנים כמו מבשלות הבוטיק. “זה החזיר את כל התעשייה שנתיים אחורה”, אומר עופר רונן ממבשלת “עמק האלה”, “אומרים לי ‘תעלה מחירים’, אבל הישראלים מסרבים לשלם כל כך הרבה. בירה זה משקה עממי שצריך להיות זול”.

“המס דופק אותנו ואת הצרכנים”, אומר דני שפירא, “לשתות בירה ב-30 שקל זה לא הגיוני, במיוחד לקהל שטייל בעולם וטעם שם בירות”.

עדות ל”אהבה” של היצרנים ללפיד אפשר למצוא בדוכן של “הדיקטטור”. את בקבוקי הבירה שלהם מעטרים פרצופיהם של סדאם חוסיין, לנין וגאי פוקס. כשאני שואל על מקור השם אומרים לי בחיוך: “את הבירה השקנו בשנה שעברה, בערך כשלפיד יצא עם מס האלכוהול”.

Read more

Leave a Comment