האדמו”רית: מה סיון רהב מאיר עושה אחרי השידור? מאת גדעון דוקוב

בלי פרסום או יחסי ציבור, שיעורי פרשת השבוע של סיון רהב–מאיר הפכו למבוקשים ומלאים עד אפס מקום. מאות גברים ונשים ממלאים את בית הכנסת והיד עוד נטויה. “הכי כיף להגיע לשיעור ישר מהשידור”

יום רביעי, שמונה וחצי בערב, ברחבה שמתחת לבית הכנסת “אחדות ישראל ע”ש עולי הגרדום”, המוכר יותר בשם “אסירי המחתרות” בנחלאות. מאות גברים ונשים כבר תפסו מקומות, והאולם מלא. ממש בעוד רגע, בדיוק בתשע, יתחיל הערב: העיתונאית סיון רהב–מאיר תעביר את שיעור פרשת השבוע, וכולם מחכים לבואה.

מבט מסביב מגלה כי רוב שומעי השיעור הם צעירים וצעירות מהמגזר הדתי–לאומי, ולצדם גם לא מעט אנשים בגילאי ה–50 וה–60. “כולם פה דתיים?” שואלת צלמת מוצש, ואני מתקשה לענות. יש כמה כיפות לבנות של כאלה הנראים כמו חוזרים בתשובה, ואפילו כמה ראשים גלויים. מצד שני זו ירושלים, אז לך תדע. בגזרת הבנות אני אפילו לא מנסה לזהות על פי הלבוש מי מהמגזר ומי לא.

sivan 1

לצד הרבי מלובביץ’ והרב עמיטל, יש גם טקסט מקבוצת כנרת. סיון רהב מאיר צילום: הדס פרוש, פלאש 90

זו הפעם השישית בסך הכול שרהב–מאיר מעבירה שיעור במקום, אבל למרות כמעט אפס פרסום ומינוס יח”צ, כ–300 איש כבר ממלאים את הרחבה. השמועה על השיעורים שלה עוברת בשבועות האחרונים מפה לאוזן ותוך זמן קצר הם הפכו לסוג של תופעה. גברים ונשים מכל העיר מגיעים בשעת ערב מאוחרת יחסית כדי לשמוע פרשת שבוע, חידושים ואקטואליה ממי שעשתה קריירה כעיתונאית מצליחה ומוערכת.

בשבוע הספציפי שבו אנחנו מצטרפים לשיעור, מספר הנוכחים בכלל לא מובן מאליו. יום קודם לכן זעזעה את הבירה סדרת פיגועים שעלתה בחייהם של שלושה יהודים וכ–25 פצועים. שעה לפני השיעור התרחש פיגוע נוסף בתחנה המרכזית, דקות הליכה בודדות מהמקום.

רהב–מאיר והמארגנים התלבטו האם בכלל לקיים את השיעור, ולבסוף הוחלט על הצבת אבטחה בכניסה למתחם. “זה היה מפתיע ומרגש לראות כזאת כמות של אנשים”, אומרת רהב–מאיר לאחר השיעור. “נדמה לי שהם לא יצאו מהבית רק בגללי ורק בגלל פרשת נח, אלא גם כדי להגיד משהו. יציאה בערב לרחוב הירושלמי היא גם אמירה בימים האלה. בעצם אלה ‘החיים עצמם’ מול המוות עצמו, שהוא האופציה שאויבינו בחרו בה”.


sivan 3

הם לא יצאו מהבית רק בגללי. יציאה בערב לרחוב הירושלמי היא גם אמירה בימים האלה. אלה ‘החיים עצמם”’. פיגוע בכניסה לעיר ירושלים צילום: הדס פרוש/ פלאש 90

השיעור לא מנותק מהמצב בחוץ ומהגלים הפתוחים של חדשות 2, מקום עבודתה העיקרי של רהב–מאיר. היא מספרת חוויות מאחורי הקלעים של השידורים בימים האלה ועל הקושי שלנו להגדיר את האויבים כ”רשעים”, משלבת בין סיפור קליל לסוגיית העומק. בדף המקורות, לצד הרבי מלובביץ’ והרב עמיטל, יש גם טקסט מקבוצת כנרת — מהימים שאחרי מלחמת יום העצמאות — כדי לקבל קצת פרופורציות על מצבנו הקיומי.

במשך כשעה השיחה נעה בין משה נוסבאום לנחמה ליבוביץ, והכול נרקם יחד למסר האישי שרהב–מאיר מביאה איתה אל הבמה. בדרך היא משלבת בין הומור לרצינות, מכוונת לעומק אבל לא חופרת. במהירות מתגלה שמדובר במרצה שיודעת לתפוס את הקהל ולהחזיק בו חזק. אולי משום כך זה לא מפתיע ששני גופי תרבות יהודית כבר התלהבו מהחידוש החדש בחייה ומיהרו להירתם להפקה: מרכז “שמיא” בנחלאות, שמנהל הרב שלום קרומבי, נותן סיוע לשיעורי התורה בצד הטכני, ואתר האינטרנט “ליבא” מצלם את השיעור ומעלה אותו לרשת מדי שבוע.

שיעור בפריים טיים

כדי להבין מה פתאום כתבת ומגישה בכירה בחדשות 2, עם תוכנית בגלי צה”ל וטור שבועי ב”ידיעות אחרונות”, מחליטה להעביר שיעור שבועי בפרשת שבוע, צריך לחזור עשור לאחור. מתפלליו המקוריים של בית הכנסת “אסירי המחתרות”, שבעבר ר’ אריה לוין עמד בראשו, הלך והצטמצם.

במקביל, רווקי נחלאות גילו שמדובר בבית כנסת חביב, שבו תפילת שחרית בשבת בבוקר מתחילה בשעה תשע, ובסופה מצפה להם קידוש מושקע, ולאט–לאט התמלא המקום בצעירי המגזר. בין אותם צעירים היה גם אבי גז, רווק שמתגורר בנחלאות. בחג השבועות לפני כמה שנים החליט לקיים במקום תיקון ליל שבועות לחבר’ה, ולשם כך פנה למכרים שונים וביקש שיעבירו שיעורים.

אחד מאותם אנשים שאליהם פנה היה המוזיקאי יצחק מאיר, אחיו של איש התקשורת ידידיה מאיר. בהתחלה נענה מאיר בשמחה, אך ברגע האחרון נאלץ לבטל ולכן הציע לגז לפנות לאחיו ידידיה או לגיסתו סיון. גז התלהב ויצר קשר עם בני הזוג.

“עורך דין צעיר ומוכשר צלצל וסיפר לי על תיקון ליל שבועות. הייתי בטוחה שהוא מזמין אותי כמאזינה. מה פתאום שאני אהיה המרצה? אבל כך היה”, נזכרת מאיר. “ישבנו שם בערך 20 חבר’ה עם דפי מקורות שהכנתי. התרגשתי מאוד. זו הייתה התנסות חדשה בשבילי. יותר קל לשדר מהאולפן למאות אלפים מאשר לשבת מול עשרים זוגות עיניים ולדבר על התורה. לשמחתי, מהרגע הראשון ידידיה התלהב ודחף אותי. במובן מסוים הוא מעריך את זה יותר מחלק מהדברים שאני עושה בתקשורת”.

מאז כבר שנים שאבי גז ממשיך לארגן במקום תיקון ליל שבועות, והשיעור של סיון הפך למסורת. “עם הזמן, השמועה עשתה לה כנפיים והתחילו להגיע אלינו מאות אנשים”, מספר גז. “בתחילת הערב השיעורים נערכים בבית הכנסת, אך השיעור של סיון מתקיים ב’פריים טיים’ — בין שתיים לשלוש בלילה, ואז אנחנו צריכים לרדת לרחבה למטה כדי שיהיה מקום לכולם.

“להערכתי, בשנה האחרונה היו בשיעור שלה בחג השבועות בסביבות אלף איש”. בעקבות ההצלחה הגדולה בשבועות, החליטה רהב–מאיר להתנסות בשיעור שבועי. באלול האחרון, לאחר כמה חודשים של מחשבה, יצא העניין לדרך. והתוצאה, כאמור, היא סוג של היסטריה בחסות התורה.

מקום חדש לחורף

את סיון רהב–מאיר מן הסתם אין צורך להציג לישראלי הממוצע. רק בת 34, אבל מאחוריה כבר קריירה ענפה בעולם התקשורת. נולדה ברמת השרון בבית חילוני, ובילדותה החלה להנחות תוכניות טלוויזיה כמו “זומביט” ו”בננה בום”. במקביל כתבה בעיתוני נוער וכבר בגיל 17 הוציאה את ספרה הראשון “מדריך לעיתונאי הצעיר”.

היא סיימה תואר ראשון כשהייתה בת 18, חזרה בתשובה ולקראת תום שירותה הצבאי בגלי צה”ל, מונתה לכתבת הדתות של ערוץ 2. משם הקריירה כבר עפה. היא מגישה את “שש עם” לסירוגין עם עודד בן עמי, ומגישה יחד עם בעלה, העיתונאי ידידיה מאיר תוכנית אישית שבועית בגלי צה”ל, כותבת טור אישי ב”ידיעות אחרונות” ומכהנת כעיתונאית מוערכת.

ועל אף כל ההישגים העיתונאיים, וכפי שמתברר לא פעם, מה שנראה לצופה כמו שיא הזוהר של ערוץ 2 אינו שקול ככל הנראה לשיעור תורה אחד מוצלח.

בשבועות האחרונים, לקראת החורף ולאור הגידול המתמיד במספר שומעי השיעור, הבינו רהב–מאיר והמארגנים שאי אפשר יהיה להכניס את כל הקהל לבית הכנסת, והרחבה חשופה לקור ולגשם הירושלמי, ולכן החל מהשבוע הבא יתקיים השיעור שלה ב”אוולינה דה רוטשילד” ברחוב אוסישקין בירושלים, ולא ב”מחתרות”.

sivan 2

משתדלת לבדוק איפה הפרשה נוגעת בחיים שלי ולשתף אנשים אחרים”. סיון רהב מאיר צילום: הדס פרוש, פלאש 90

“הכול זורם, תוך כדי תנועה ובלי תכנון מראש”, היא מסבירה. “התחלנו את השיעור במחתרות וחשבנו שזה יתקיים רק בחודש אלול. אחר כך הוחלט להמשיך בחצר הקסומה והגדולה של בית הכנסת לאורך השנה. נדמה לי שכל הנוכחים מחוברים להיסטוריה של המקום ולהווי המיוחד שנוצר בו בדור הקודם, עם הרב אריה לוין ולוחמי המחתרות. אבל אין מה לעשות, הגשם מחייב אותנו לעבור מקום. החל מהשבוע אנחנו נהיה ב’אוולינה דה רוטשילד’. הכול במרחק הליכה, נשארים באותו מתחם. ברגע שהחורף ייגמר, אנחנו מתכננים לחזור ל’מחתרות'”.

לפני שאתם או מישהו בהנהלת חדשות 2 קופצים, אפשר להירגע — לסיון אין שום כוונה לעזוב את החדשות. כרגע מדובר בסך הכול בשיעור שבועי אחד, במקביל לעבודה בחדשות 2. “הכי כיף להגיע לשיעור ישר מהשידור”, היא אומרת. “זה קרה לי כבר כמה פעמים. הכול נכנס פנימה לתוך השיעור”.

ואולי אנשים באים רק בשביל הגימיק לראות במציאות את סיון רהב–מאיר מהטלוויזיה?
“אז סבבה, שיבואו בשביל הגימיק. אני מניחה שלא מגיעים אליי כמו שהיו מגיעים לשיעור של נחמה ליבוביץ — נטו כדי להשוות בין רש”י לרמב”ן, ואני גם לא מתיימרת לרמה כזו. אני משתדלת ללמד ברמה פופולרית, כיפית, לבדוק איפה הפרשה נוגעת בחיים שלי ולשתף אנשים אחרים. להכניס פנימה הרבה תקשורת ואקטואליה. בוא נגיד שבשביל גימיק באים פעם אחת, לא יותר”.

יש ספרים או אישים מסוימים שאת מתמקדת בהם בזמן ההכנה?
“כן, בוודאי. פרופ’ נחמה ליבוביץ, רבי נחמן מברסלב, חנן פורת, הרב וולבה (הרב שלמה וולבה, מחבר ספרים על פי תורת המוסר שנפטר לפני כעשור), הרבי מלובביץ’ והנתיבות שלום. אלה בדרך כלל הקבועים, ותמיד יש גם תוספות, חלקן אקטואליות. אה, ויש עוד פרשן דגול שעוזר לי לא מעט, קוראים לו ידידיה מאיר”, היא צוחקת.

בואו עם טבעות

ולסיום, טיפ לנשואים שבאים לשמוע את השיעור בלי בן או בת הזוג — תבואו עם טבעת נישואין. ולנחמדת שפתחה איתי בשיחת “אתה בא לכאן הרבה?” — זה לא את, זה אני. ואשתי. וחמשת הילדים המתוקים שלנו. אבל אל תתייאשי. תמשיכי לנסות ושירבו בנות כמוך בישראל. כן, כמו שקל לנחש, שיעור של חבר’ה צעירים בביצת נחלאות פינת קטמון, חזקה עליו שישמש גם כסצנת היכרויות, ויש מי שמבחינתו זו לבדה סיבה טובה לקיום השיעור.

דוגמה לכך אפשר היה לראות בתיקון ליל שבועות האחרון. הרב בנג’י לוין, שמשמש היום כרב בית כנסת “המחתרות” כמו סבא שלו — ר’ אריה לוין — העביר שיעור בבית הכנסת ואף נשאר לשיעורים שלאחר מכן. הרב בנג’י, שכואב את תופעת הרווקות המאוחרת, ראה את ההמונים שהתקבצו לשיעור של רהב–מאיר וביקש שתיתן לו כמה דקות לפני שהיא מתחילה לדבר.

מול אלף הנוכחים שהיו במקום, חלקם הגדול רווקים ורווקות, הוא עמד ופנה לקהל בבקשה קטנה. שכל אחד מהם יסתכל ימינה ושמאלה ויבחר אדם אחד לא כדייט לעצמו, אלא מישהו שהוא מחליט לדאוג לחפש לו בן זוג. האגדה מספרת שמשפט הפתיחה הכי נפוץ בהמשך אותו הלילה היה “סליחה, אפשר להיות זה שדואג לך לבן זוג?”

כמובן שעם כל הכבוד לסצנת הרווקים–רווקות, זו רק תופעת הלוואי של השיעור עצמו. כולם יודעים למי ניתנה הנבואה, ובכל זאת הרשו לי להעריך בזהירות שהשיעורים של סיון רהב–מאיר עוד ייצאו מגבולות ירושלים, ויגיעו ככל הנראה למקומות נוספים ורחוקים מאוד במגזר ומחוצה לו.

הכתבה פורסמה במגזין ‘מוצש’