האפיפיור נכנס לשדה המוקשים של הסכסוך במזרח התיכון/ ניר חסון, אנשיל פפר

  •  

בביקורו ברשות הפלסטינית ובישראל יצטרך פרנסיסקוס לחמוק ממלכודות רבות. כשכל מלה לא זהירה עלולה להצית מהומה, אין פלא שביקש “להתפלל למענו”

בעבור כל מי שמכיר את הגיאוגרפיה של הארץ, המסע שהולך לעשות היום (ראשון) אחר הצהריים האפיפיורפרנסיסקוס הראשון הוא מעט משונה. ראש הכנסייה הקתולית ייצא במסוק של חיל האוויר הירדני מבית לחם, ינחת בנמל התעופה בן גוריון ומשם, לאחר טקס קבלת פנים רשמי בשדה התעופה, ימריא, הפעם עם מסוק של חיל האוויר הישראלי, לירושלים.

הסיבוב חסר ההיגיון המרחבי הזה לכאורה, מדגים עד כמה ביקור של ראש הכנסייה הקתולית במדינת ישראל הוא עדיין נושא טעון ועמוס ברגישויות שונות ומשונות. במקרה הזה, ישראל העדיפה לקבל את האפיפיור באירוע רשמי וחגיגי ברחבת שדה התעופה הלאומי, בדומה למנהיגים אחרים. יש להניח שגם הרצון לחסוך לאפיפיור את מראות המחסומים והגדרות שמפרידים בין ירושלים לבית לחם הוסיף משקל בעד הטיול האווירי שהוא יערוך היום בשמי הארץ.

שגריר ישראל לוותיקאן, ציון עברוני, כינה את הביקור “אבן דרך ביחסים עם הוותיקאן”. אבל גם במשרד החוץ מבינים שעילת הביקור והקצב המהיר שלו (בישראל הוא ישהה 27 שעות בלבד) מוכתבים מצרכים אחרים, שקשורים למערך היחסים בתוך העולם הנוצרי. מטרתו העיקרית של הביקור הוא המפגש המתוכנן בין פרנסיסקוס, ראש הכנסייה הקתולית המערבית לבין הפטריארך האקומני מאיסטנבול, ברתולמאוס, “הראשון בין שווים” בכנסיות הנוצריות. השניים למעשה משחזרים את המפגש הקודם ופורץ הדרך בין האפיפיור לפטריארך בשנת 1964, בירושלים. כמו ב-64′, גם היום תרוויח ישראל נקודות מדיניות מהביקור והמפגש בין שני המנהיגים.

האפיפיור נכנס לשדה המוקשים של הסכסוך במזרח התיכון pope-mobil

לזכות מערכת היחסים בין ישראל לוותיקאן יש לומר שבכל הנוגע ליחס בין האורח למארחים שום דבר לא יהיה דומה לביקור החפוז והמביך של שנת 64′. בביקור ההוא האפיפיור אפילו לא ביטא את המלה ישראל ונרתע מכל סממנים של רשמיות. הביקור היום ומחר כולל את כל סעיפי הפרוטוקול הרשמיים לראש מדינה – טקס קבלת פנים, מפגש עם הנשיא וראש הממשלה, ביקור ביד ושם והנחת זר על קברו של הרצל. מצד שני האפיפיור לא יערוך מיסה המונית בישראל (רק בבית לחם) ולא יבקר במקומות הקדושים בצפון הארץ. הוא גם לא ינצל את הביקור למפגש בין-דתי או לעיסוקים מדיניים מובהקים.

את הדברים מאשר הרב דוד רוזן, שתוארו הוא מנהל היחסים הבין-דתיים של הוועד היהודי האמריקאי ויועץ של הרבנות הראשית בעניינים בין-דתיים. בפועל, רוזן הוא איש הקשר החשוב ביותר של העולם היהודי עם הוותיקאן. “הכל נכון”, הוא אומר על הטענות, “אבל כל הדברים האלו יהיו בסופו של דבר לא רלוונטיים ונשכח אותם כי מדובר בסופרסטאר. אין היום מישהו שיש לו כיסוי תקשורתי כל כך חיובי בעולם, ולכן הביקור מובטח כהצלחה, אלא אם כן יקרה משהו שיעיב על האירוע”.

בין הדברים שעלולים בהחלט להעיב על האירוע ניתן למנות את התסיסה ההולכת וגוברת סביב חדר הסעודה האחרונה בהר ציון. תיאוריות הקונספירציה על כך ש”אולם הסעודה האחרונה”, ששוכן מעל קבר דוד המלך בהר ציון, יעבור לשליטת הוותיקאן, השתרשו עמוקות בציבור ימני וחרדי בירושלים והן ממשיכות להתסיס את הרוחות. הקורבנות המיידיים הם הנזירים המתגוררים בהר ציון. מנת חלקם היא “יריקות ואבנים כמעט כל יום”, לדברי בכיר בכנסייה.

גם ההכחשות החוזרות ונשנות מצד כל מי שמעורב במשא ומתן בין ישראל לוותיקאן לא מועילות. כמו כל תיאוריות קשירת קשר, די באירועים שוליים כדי לתדלק אותן. כך למשל, בשבוע שעבר הלך תלמיד הישיבה אהרון גוזלן להתפלל בחדר הסעודה האחרונה. שוטר חסם את דרכו ואמר לו שכאן זו כנסייה. המשפט הזה מספיק כדי לשכנע את המאמינים כי המקום עתיד להיות מועבר לשליטת האפיפיור ויהפוך לכנסייה. לדברי הרב רוזן, ההדים מקבר דוד מגיעים גם לרומא ומעוררים דאגה. “זה מנחם אותם לשמוע מאנשים כמוני שזו קבוצה שולית, שבודה דברים בדמיונה. אני מסביר שאנחנו חיים בעידן שקל מאוד להפיץ בו תיאוריית קונספירציה. אני רק מקווה שאני לא מטעה אותם, ושזו באמת קבוצה קטנה”.

בינתיים, בימין גוברות הקריאות נגד האפיפיור על רקע פרשת קבר דוד. ביום שישי האחרון הפגינו פעילי ימין בירושלים והניפו שלטים עליהם נכתב בין היתר “צא טמא צא” וגם: “תחזיר את כלי המקדש”. משטרת ירושלים עיכבה שניים מהמפגינים לחקירה והם שוחררו, לא לפני ששופט בית המשפט השלום שמואל הרבסט נזף במשטרה ואמר שהמחאה נגד האפיפיור היא בתחום המותר.

המשטרה תתגבר את כוחותיה בירושלים באלפי שוטרים כדי לאבטח את הביקור וכדי לנסות ולמנוע פשעי שנאה נוספים נגד נוצרים, שיהפכו כמעט בוודאות למבוכה דיפלומטית. בסך הכל, באבטחת הביקור ייקחו חלק כ-8,500 שוטרים. לרגל המאורע אושרה כניסתם לישראל של למעלה מ-23 אלף פלסטינים מהגדה המערבית וכ-600 נוצרים מעזה.

המיסה של האפיפיור פרנסיסקוס בהר ציון, התחנה האחרונה שלו בביקורו, היא רק המוקש הפוטנציאלי האחרון עליו עשוי האפיפיור לדרוך בעת המסע בארץ הקודש. במשרד החוץ ובמטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה דרוכים לכל מלה שהוא עשוי לומר במהלך שש וחצי השעות שיעשה בשטחי הרשות הפלסטינית. ההערכה והתקווה היא שהאפיפיור לא יחרוג מעבר למה שכבר אמר אתמול בירדן. בנאום שנשא בפני מנהיגים נוצרים ומוסלמים בארמון המלך עבדאללה בעמאן, קרא פרנסיסקוס ל”פתרון של שלום למשבר בסוריה, כמו גם פתרון צודק לסכסוך הישראלי-פלסטיני”. הוא הוסיף כי “הסטטוס-קוו המונע צדק מהפלסטינים, הפחד מהאחר והפחד משינוי הם הדרך להרס הדדי, לא לכבוד הדדי”.

הפלסטינים נאבקו באנשי הפרוטוקול מהוותיקאן כדי להאריך ככל הניתן את המפגש בין פרנסיסקוס לפליטים פלסטינים באולם השוכן בפאתי מחנה דהיישה. המשא ומתן ירד לרמת מספר הידיים שהאפיפיור ילחץ. ל-15 הדקות שהוקצבו לשיחה עם פליטים נבחרו בקפידה אזרחים פלסטינים המייצגים את שלל העוולות שגרם הכיבוש: הפקעת אדמות, הפרדת משפחות, שלילת אזרחות וניתוק ממקום העבודה על ידי גדר ההפרדה. כל הערה ותגובה של האפיפיור תשודר מיד ברחבי העולם ותנותח בניסיון לקבל רמזים על קרבתו לאחד הצדדים. פרנסיסקוס כנראה ישמור על שתיקה או יביע אהדה לא מחייבת.

כל אחת מהתחנות שבהן יבקר ביום שני בבוקר – הר הבית, הכותל, הנחת זר על קבר הרצל והסיור ביד ושם, טומנת בחובה סכנות ולכן הוקדש להן בסך הכל שעתיים וחצי – כשצירי תנועה מרכזיים בירושלים ייסגרו כדי לאפשר מעבר מהיר בין קצוות העיר. בוותיקאן זוכרים עדיין את הביקורת החריפה מצד פוליטיקאים ישראלים ומנהיגים יהודים בעקבות הנאום של האפיפיור בנדיקטוס ה-16 ביד ושם כשהואשם בכך שדיבר באופן “מנוכר” ולא הכיר באחריות עמו, הגרמני, לביצוע השואה. פרנסיסקוס יסתפק באמירה קצרה שאמורה לענות על הציפיות מבלי להעלות זיכרונות היסטוריים כאובים כמו שתיקתו של האפיפיור פיוס ה-12 לנוכח ההשמדה. מיד ושם תדהר השיירה לבית הכנסת “היכל שלמה” במרכז העיר לפגישה עם הרבנים הראשיים.

לכתבה המלאה הקישו

Leave a Comment