הביטחון הלאומי של ישראל/אלון בן-מאיר, פרופ’ למדע המדינה

תחושת חוסר הביטחון של ישראל נתפסת כמוגזמת בהתחשב בעוצמתה הצבאית, אך אל לפלסטינים לזלזל בה, בהיותה מוטמעת בנפש כל ישראלי.

לא עוצמה צבאית ולא סיפוח שטחים יוכלו לערוב לביטחונה הלאומי של ישראל, כי אם רק הסכם שלום מקיף. התומכים בישראל ב“ארץ ישראל השלמה” משביעים את רעבונם להשתלטות על שטחים פלסטינים במסווה הקמת “גבולות בני-הגנה”. בעידן הטילים אין משמעות לשליטה על שטח מזרחית לגבולות 1967. במבצע “עמוד ענן” בנובמבר 2012 המטיר חמאס מאות טילים על ישראל, וכמה מהם אף נחתו בעִבּוּרֵי ירושלים ותל אביב.
ביטחונה הלאומי של ישראל הינו אמצעי להצדיק החרמת אדמות פלסטיניות, הריסת בתים, מאסרים ושימוש בכוח. כולם מנוגדים לערכי היהדות. התפשטות והרחבת ההתנחלויות למען ביטחון לאומי הינן נטל ולא נכס. ישראל בונה לעצמה כלא ענק, הופכת למדינת קסרקטין, ומתקדמת לבידוד פוליטי מלא מצד הקהילה הבינלאומית.
עתיד ישראל מונח בידי מנהיגים בלתי אחראיים, החסרים אסטרטגיה, חזון או מושג כלשהו לגבי גורלה של המדינה, אם ימשיכו במדיניות ההשתלטות על שטחים

Untitled-5

הסכם השלום חייב להתבסס על מספר תנאים

:
נסיגה בשלבים ויחסי גומלין: כדי למנוע תוצאות כבהתנתקות מעזה, את הנסיגה מהגדה יש לבצע בתאום, בתוך כחמש שנים, בקביעת מסגרת זמן בין כל שלב, לצעדים בוני-אימון הדדיים.
שיתוף פעולה מלא בנושא הביטחוני: שיתוף פעולה מלא בין הצדדים מחויב המציאות. הצלחתו תתאפשר במחויבותה של הרשות הפלסטינית לשלום ובנכונותה של ישראל להקל על התנועה של התושבים הפלסטינים

.
שִימור כוח הרתעה אמין: ארה”ב וישראל יכולות להבטיח שכל מדינה לא תהווה סיכון צבאי לישראל, באמצעות שמירה על יתרונה הצבאי לצד ערבויות אמריקאיות לביטחונה. דרך זו עדיפה על היות ישראל בעמדת המתגונן הנצחי, מואשמת בכישלון תהליך השלום

.
גבולות וביטחון לאומי: מאז הנשיא קרטר, כל ממשל אמריקאי תמך בגבולות 67′ כתשתית למשא-ומתן. סיפוח עוד שטחים בעומק הגדה לא ישנה ביטחונית. הפלסטינים לא יקבלו לעולם את הסיפוח הישראלי הזוחל בטריטוריה האחת שעליה הם יכולים לכונן מדינה

.
כוח בינלאומי לשמירת השלום: דרישת ישראל להחזיק כוחות קבע לאורך הירדן נראית לפלסטינים אקט של כיבוש. במקומה יש לגבש כוח שלום בינלאומי בחסות האו”ם: חיילי-משמר ממדינות בעלות אינטרס בהסכמי השלום, כולל ירדן, סעודיה ומספר מדינות אירופיות, בפיקודה הצבאי של ארה”ב

.
מדינה פלסטינית מפורזת: המדינה הפלסטינית תהיה עם כוחות ביטחון- פנים בלבד. במקום בזבוזי עתק על ציוד צבאי, ממשלות פלסטיניות חייבות להיענות לשאיפת בני עמן להשקעות בתחומי הכלכלה, החינוך, הבריאות והתשתיות, תוך בניית ממסדים דמוקרטיים שיאפשרו להם להתגאות בהישגיהם וליהנות מפירות השלום

.
החייאת יוזמת השלום הערבית: על ישראל לקבל את עקרונות היוזמה הערבית מ-2002, ולכונן וועידה משותפת עם נציגי הליגה הערבית לדיון בּתְכָניה. צעד זה יפתח את הדלת למשא-ומתן על הסכם שלום ערבי-ישראלי מקיף. ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, אמר בכנס ביוני 2011 באוניברסיטת תל אביב: “על ישראל לאמץ את ההצעה הסעודית; אין לנו ברירה אחרת, ולא משום שהפלסטינים בראש מעינָי, אלא משום שאני חושש לרווחתה של ישראל ואני רוצה לעשות כל מה שניתן למען הבטחת קיומה

”.
מטריית ביטחון אזורית: ארה”ב תוכל להציע מטרייה ביטחונית, בקווים שהעלתה שרת החוץ האמריקאית לשעבר הילרי קלינטון ביוני 2009, הכוללים את כל מדינות האזור החיות בשלום עם ישראל והאחת עם השנייה

.
קשרים הדדיים בין תושבי האזור: שינוי תפיסות והבניית אמון הדדי יעשו במפגשים הדדיים, ובחיזוק הקשרים למען שיפור המצב הכלכלי, התרבותי והמדעי. הפלסטינים הביאו על עצמם רבים מייסוריהם באמצעות אלימותם, וסיפקו לישראלים סיבות לאי-אימון בהם. אך כיום דינאמיקת השינוי תלויה לחלוטין בצד הישראלי. רוב הפלסטינים יודעים שישראל בעלת כוח אדיר ותישאר לעד

.
דרישת ישראל לביטחון מלא יכולה להגיע לפתרון, אך לא באמצעות תפיסת שטחים נוספים בגדה, השוללת את ההכשר לבוא בתביעות לביטחונה הלאומי.

1 Comment

  1. abebird says:

    זה דוקטור זה? זה בטטה !!!!!

Leave a Comment