ההתקפות האנטישמיות על קומיקאי צרפתי שהתגייר מאת שלמה פפירבלט

דני בון, אחד מהמצליחים שבין השחקנים-בימאים בצרפת, מגלם כעת בסרט חדש את דמותו של יהודי יוצא דופן… הוא עני. סיפור חייו האמיתי לא נופל במקוריות שלו מהתסריט

Dani-boi

דני בון הוא אחד הקומיקאים המוכשרים והמצליחים ביותר בעולם דובר הצרפתית. סרט שהוא ביים וכיכב בו – Bienvenue chez les Ch’tis (“ברוכים הבאים לצפון”) – הוא אחד משלושת הסרטים המצליחים בצרפת בכל הזמנים עם למעלה מ-20 מיליון צופים, ועם הכנסות עולמיות של כמעט 250 מיליון דולר. כאשר הוקרן הסרט לראשונה בטלוויזיה הצרפתית צפו בו 14.4 מיליון צופים, ההצלחה הגדולה ביותר מסוג זה לסרט ברבע המאה האחרונה. הופעות הסטנד-אפ שלו הן ממלאות אולמות עד אפס מקום, הוא זכה כבר כמעט בכל פרס אפשרי בתיאטרון ובקולנוע הצרפתיים, ההצלחה שלו מזכירה תסריט הוליוודי – אך סיפור חייו האמיתי עוד עולה עליה.

בימים אלה, בראיון לעיתון “ז’ורנל דו דימאנש”, סיפר דני בון על המון העלבונות והאיומים האנטישמיים שהוא מקבל ללא הרף מאז התגייר והפך ליהודי. לפני כל דבר אחר, זה הזכיר לו את העלבונות והגזענות בהם נתקל כילד לאב מוסלמי…

נתחיל מן ההתחלה. דני בון נולד ב-1966 בעיירה ארמנטייר בצפון צרפת. אביו היה מתאגרף לשעבר, נהג משאית, אלג’יראי. אמו צרפתייה, בת למשפחה קתולית אשר התנכרה לה לאחר שנישאה לערבי. הם חיו חיים צנועים, או כפי שהוא מתאר אותם באחד מהראיונות לעיתונות: “היה קר, לח ומשעמם”. הבריחה שלו הייתה אל ההומור. “לא הייתי ילד חזק, לא הייתי מקובל, אז הייתי חייב להצחיק את הסובבים אותי על מנת לסדר לעצמי מקום בחברה”.

בסוף שנות ה-80 הוא מגיע לפריז, לנסות ולהגשים את חלומו להיות שחקן. הוא מרוויח פרוטות בהופעות פנטומימה ברחוב, לוקח חלק בהפקות חובבים, משנה את שמו מדניאל המידו לדני בון, ומתחיל לעשות לו שם אט אט בהופעות בפסטיבלי הומור ומועדוני סטנד-אפ. הוא כותב לעצמו מונולוגים מצחיקים, מוזמן לתוכניות טלוויזיה, ובסוף מסלול ההמראה הזה ממתינה לו תוכנית יחיד הזוכה להצלחה גדולה על במות פריז וצרפת. זה היה ב-1993.

אחר כך באו הצגות תיאטרון, והופעות בסרטים, הוא שולח יד בכיוונים שונים, כותב מחזות, תסריטים, מביים, משחק, וכדי להשלים את התמונה מחבר שירים ומבצע אותם. ב-2006 הוא מעבד לקולנוע מחזה ושמו “בית האושר”, קומדיה על גובה חובות שחולם לרכוש בית בכפר ומסתבך בחובות. זאת הייתה הצלחה צנועה, מעט יותר ממיליון צופים, אך שנתיים מאוחר יותר הגיע “ברוכים הבאים לצפון”, ודני בון הפך להיות כוכב על.

Dani-boi-2

דני בון, בהופעה ב”אולימפיה”, 2011ויקיפדיה, פבליק דומיין

מנישואיו הראשונים לחברת נעורים יש לו בן, מהדי. הוא התגרש ב-1997, ושנה מאוחר יותר התחתן עם שחקנית הקולנוע ג’ודית גודרש, גם ממנה יש לו בן, נואה. אחרי גירושיו השניים, ב-2003, התרחשה הפגישה עם מי ששינתה את חייו: יעל האריס, אז בת 23, בת למשפחה יהודית המתגוררת בשוויץ, אשר התפרנסה מהופעות דוגמנות אך חלמה להיות תסריטאית.

סיפור האהבה הזה, כך הוא מעיד, הפך אותו למי שהוא כיום. בתוכנית טלוויזיה בת שעתיים שהקדיש לו ולסיפור חייו הערוץ השלישי בצרפת, סיפר דני בון, כי חש שעל מנת שהאהבה הזאת תהיה מושלמת ומלאה, עליו להתגייר. גיור אורתודוקסי. וחוץ מזה, הוריה לחצו. בני הזוג נישאו בטקס אזרחי בפריז (ולאחר השלמת הגיור, כך על פי עיתוני ה”פיפל” הצרפתיים, גם בטקס דתי שנערך בישראל). כיום, לבני הזוג שלושה ילדים, איתן, אליה ושרה.

הראיון האחרון, ל”ז’ורנל דו דימנש”, נערך לרגל השתתפותו בסרט חדש של הבימאי איבן אטל (יליד תל-אביב, בן זוגה לחיים של שרלוט גנסבורג, בתו של סרז’ גנסבורג). הוא מגלם בסרט את דמותו של יהודי, עני מרוד, המתגורר באחד מפרברי פריז, ומתמודד עם בעיה יוצאת דופן… גם יהודי, וגם עני. זה לא יכול להיות, אומר לעצמו גיבור הסיפור, לסבול פעמיים… הוא מחליט שאם כבר הוא עני, לפחות יפסיק להיות יהודי. אבל זה לא פשוט.

דני בון, מספר וצוחק, כי אחת השאלות הראשונות שנשאל על ידי עיתונאי לאחר שנודע דבר גיורו – “כעת, שאתה יהודי, אתה גם עשיר?. עניתי לו, גם כאשר הייתי קתולי, הייתי כבר עשיר”. השאלות האלה, הוא אומר, וההתקפות הבלתי פוסקות, ההטרדות האנטישמיות והאיומים, מוכיחים לי כי הגיור שלי הצליח באמת, אני יהודי טוב”.

אגב עשיר. “לה פיגארו” הכתיר את בון כמי שזכה בשכר הגדול ביותר לסרט אחד בתולדות הקולנוע הצרפתי – על “ברוכים הבאים לצפון” – 26 מיליון אירו.

הכתבה פורסמה באתר הארץ ב 8-17-2015