החשמלאי של פיקאסו יחזיר 271 יצירות של הצייר ליורשיו מאת שלמה פפירבלט

ה  

פייר לה גנק טען כי קיבל את היצירות שערכן נאמד בעשרות מיליוני אירו במתנה מהאמן המפורסם, אך בית משפט בצרפת פסק כי אלו נגנבו

מי שהיה החשמלאי של פבלו פיקאסו, ייאלץ להיפרד מ-271 יצירות של האמן, שערכן נאמד בעשרות מיליוני אירו, ולהשיב אותן ליורשים החוקיים. כך פסק אתמול (שישי) שופט בצרפת בסיומה של מערכה משפטית שזכתה לכיסוי תקשורתי עולמי. פייר לה גנק, בן 75, וכן רעייתו דניאל, בת 72, נידונו גם לשנתיים של מאסר על תנאי.

מדובר באוסף של ציורי שמן קטנים, ליטוגרפיות חתומות, קולאז’ים קוביסטים נדירים, ופנקסי עבודה ובהם רישומי הכנה לציורים מהשנים 1932-1900. לה גנק, אשר בשנים האחרונות לחייו של פיקאסו ביצע עבודות חשמל ותחזוקה רבות בווילה של הצייר במוז’ין, דרום צרפת, טען במשפטו כי קיבל הכל כדין, במתנה, מרעייתו של הצייר.

“אני ופיקאסו הפכנו לידידים. עשיתי עבורו עבודות בכל תחום בבית, יש לי ידיים טובות. הוא הזמין אותי לעיתים קרובות לשתות איתו קפה ועוגה, שוחחנו על הכל ועל כלום. יום אחד, בדרכי החוצה, מאדאם ז’אקלין פיקאסו נתנה לי ארגז מקרטון ואמרה לי ‘קח, זה בשבילכם’, לקחתי והלכתי. כאשר הגעתי הביתה פתחתי את החבילה, ראיתי רישומים, ציורים לא גמורים. אני לא מבין בזה. הנחתי בצד וזהו”.

Picaso-1

החשמלאי פייר לה גנק יוצא מבית המשפט בפריזאי־אף־פי

היצירות, על פי גרסת בני הזוג, נחו ארוזות במוסך ביתם משך כ-40 שנה — עד לפני חמש שנים, כאשר עמד לה גנק בפני ניתוח להסרת גדול סרטני. “רציתי להסדיר את העניין, ונסעתי לפריז להיפגש עם קלוד פיקאסו, מי שמנהל את העיזבון של אביו”. אולם זה, מששמע את הסיפור, מיהר להגיש תלונה במשטרה, על גניבה.

בעדותו במשפט טען פיקאסו הבן, “אין כל רישום ביומנים המפורטים ביותר שניהל אבי אודות ידידות כביכול עם החשמלאי לה גנק. גם לא סביר, כי מתנה בהיקף כזה, בערך כה רב, לא תוזכר בתיעוד שניהל פיקאסו לגבי יצירותיו במשך שנות חייו. לא ייתכן שפיקאסו היה נותן כך קולאז’ים קוביסטים נדירים שהוא יצר, או את פנקסי הרישומים המתעדים את עבודתו בתחילת המאה שעברה”.

picaso-2

(קלוד פיקאסו (מימין), בנו של הצייר ומנהל עזבונו, ופייר ודניאל לה גנק (משמאלרויטרס

כיצד אם כן הגיעו היצירות אליו? התביעה מסרה כי על פי חקירת המשטרה מדובר ב”ניסיון הלבנה של היצירות”. הן ככל הנראה נגנבו מביתו של פיקאסו, זמן קצר לפני מותו, על ידי אחד הנהגים שהועסקו שם (ואשר אינו עוד בין החיים). מאוחר יותר הן הועברו לרשת העוסקת בהברחת יצירות אמנות גנובות — וזאת עלתה על הרעיון — לנצל את החשמלאי על מנת להכשיר את העבודות וכך לאפשר את מכירתן בשוק האמנות החופשי ובמחירים מלאים.

אחת העדויות, מפי מומחית, שנשמעה במשפט, תמכה בגרסת התביעה, כאשר הסבירה כי “אין סיכוי שבמוסך של בני הזוג, בתוך ארגז קרטון, משך 40 שנה, היצירות האלה ישמרו בצורה טובה כל כך…”.

התביעה ביקשה להטיל חמש שנות מאסר בפועל על לה גנק, וקנס של 375 אלף יורו. אולם החשמלאי, שזכה לכל אורך הדרך לדעת קהל אוהדת בצרפת, קיבל גם יחס אוהד מצדו של השופט. קלוד פיקאסו, מצדו, אמר גם הוא לפני פסק הדין כי כל מה שהוא ומשפחתו מבקשים זה את החזרת העבודות של אביו — וקנס סמלי של יורו אחד.

והמילה האחרונה, באזני התקשורת, ניתנה לדניאל לה גנק אשר אמרה: “הם יכולים לקחת מאיתנו את הציורים, אבל איש לא ייקח מאיתנו את הזיכרונות על הידידות הנפלאה שהפגינה כלפינו ז’קלין פיקאסו. זה חשוב יותר מהציורים”.

הכתבה פורסמה בהארץ ב-3-21-2015