הישג אקדמי: ישראל מובילה במספר לנפש של מענקים מאירופה לחוקרים צעירים מאת עידן אפרתי

24 מדענים ישראלים זכו השנה במענק המחקר היוקרתי לחוקרים צעירים של האיחוד האירופי. מתוך 162 מוסדות, אוניברסיטת תל אביב נמצאת במקום השלישי במספר הזוכים במענק

ta-university

24 מדענים ישראלים זכו השנה במענק המחקר לחוקרים צעירים של האיחוד האירופי (מענקי ERC). נתון זה מציב את ישראל במקום הראשון במדד מענקי מחקר לכל נפש. במספר המוחלט של מענקים, ממוקמת ישראל במקום החמישי, כאשר במקום הראשון דורגו בריטניה — עם 48 מענקים, ואחריה גרמניה עם 47 מענקים. סך הכל חולקו השנה 291 מענקים במסגרת התוכנית האירופאית “הורייזן 2020”. מתוך 162 מוסדות מחקר, אוניברסיטת תל אביב נמצאת השנה במקום השלישי במספר הזוכים במענק, כאשר שמונה חוקרים מהאוניברסיטה זכו במענק היוקרתי.

את אוניברסיטת תל אביב הקדימו במספר הזוכים במענק רק המוסד הצרפתי הנחשב CRNS, שמאגד בתוכו עשרה מכוני מחקר גדולים — עם 12 זוכים, ומכון מקס פלאנק היוקרתי מגרמניה, שהוא למעשה רשת מכוני מחקר עתירת תקציבים וכוללת אלפי מדענים — עם עשרה זוכים. זוהי השנה השנייה ברציפות שאוניברסיטת תל אביב מחזיקה במספר של שמונה זוכים ומגיעה למקום השלישי בין המוסדות. השנה עקפה אוניברסיטת תל אביב, בין היתר, את אוניברסיטת דלפט ואוניברסיטת אמסטרדם שבהולנד, עם שבעה ושישה זוכים בהתאמה.

  •  

באוניברסיטה העברית בירושלים זכו חמישה חוקרים במענק ה-ERC, במכון ויצמן למדע ברחובות ובטכניון בחיפה זכו ארבעה חוקרים מכל מוסד. מאוניברסיטת חיפה, אוני’ברסיטת בר־אילן ואוניברסיטת בן גוריון — זכה חוקר אחד מכל מוסד. מרבית החוקרים הישראלים שזכו במענקים עוסקים בתחומים של מדעי החיים, פיסיקה, הנדסה, מחשבים ורפואה, אם כי יש גם יוצאים מן הכלל — מענק בתחום הסוציולוגיה ניתן לחוקרת טלי קריסטל מאוניברסיטת חיפה על מחקרה בנושא חוסר השוויון בהכנסה ושינוי טכנולוגי, וכן מענק בתחום של תקשורת פוליטית לחוקרת שירה דביר מאוניברסיטת תל אביב שבודקת כיצד רשתות חברתיות משנות ארגוני חדשות והתנהגות פוליטית של אזרחים.

תוכנית “הורייזן 2020” למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי מעניקה תקציבי עתק למחקר ישראלי, שנעים בין 1.5–2.5 מיליון אירו לחוקר. התקציבים מגיעים מכספים משותפים של מדינות האיחוד, תמורת השקעה פחותה יחסית של ישראל, שחברה בתוכנית דרך משרד המדע בשיתוף משרדי הכלכלה, החוץ והאוצר, כמו גם הוועדה לתכנון ולתקצוב של המל”ג.

הזוכים נבחרים מבין אלפים באמצעות הצעות מחקר שמוגשות מאוניברסיטאות בכל רחבי אירופה. השנה הוגשו 2,920 בקשות למענקים מרחבי אירופה. ההצעות הנבחרות הן של חוקרים וחוקרות פורצי דרך שהוכיחו פוטנציאל ממשי לנהל קריירה עצמאית בתחום המחקר בהמשך הדרך.

“ישראל מוכיחה שוב את תרומתה הגדולה למחקר, את יכולת החדשנות ורעננות המחשבה של החוקרים הצעירים, ואת החשיבה מחוץ לקופסה”, אמר השבוע שר המדע, אופיר אקוניס, עם חשיפת הזוכים, “מספר המענקים הגבוה שניתן השנה לישראלים, מוכיח כי שוב אנו מדורגים בין המדינות המובילות בעולם”.

בשנת 2013 הפך תהליך החתימה על הסכם הורייזן 2020 עם האיחוד האירופי למשבר דיפלומטי, לאחר שבאיחוד ביקשו לכלול סעיף חדש בהסכם, לפיו ההתנחלויות בגדה המערבית, מזרח ירושלים ורמת הגולן אינן חלק ממדינת ישראל, ולכן ההסכם לא יחול עליהן. ההנחיות החדשות יצרו משבר של ממש בין ישראל לבין האיחוד האירופי. המו”מ על הסכם שיתוף הפעולה המדעי שהיה אמור להיות טכני ופשוט, הפך לפוליטי ומורכב. בעקבות כך הפעילה ישראל, בסיועה של ארה”ב וכמה מדינות אירופיות, לחץ כבד על שרת החוץ של האיחוד האירופי דאז, קתרין אשטון, וישראל אף איימה כי לא תחתום על ההסכם אם לא ירוככו ההנחיות. ההסכם נחתם לבסוף בנובמבר 2013.

הכתבה פורסמה באתר הארץ ב 12-10-2015