הישראלי העסוק ביותר בברודווי מאת יאיר אשכנזי

המעבד המוזיקלי אורן אלדור, אחד המוזיקאים הישראלים המבוקשים ביותר בארצות הברית, גויס להלחין קטעים להפקה החדשה של “כנר על הגג”, שעלתה בשבוע שעבר בברודווי, עם קטעי כוראוגרפיה החורגים לראשונה מהמקור שהוצג ב–1964

fiedler-on-the-roof

ההפקה הנוכחית של “כנר על הגג”. מהפכה בשטעטל אי־פי

את ה”מסורת” הבימתית הזו נדמה שהיה בלתי אפשרי לשבור: 51 שנה של הנפות ידיים חדות משמאל לימין ורקיעות קצובות ברגל ימין לצלילי שיר הפתיחה של “כנר על הגג”, אותו כתב שלדון הרניק והלחין ג’רי בוק. אבל עתה, בהפקה החמישית של המחזמר הקנוני מאת ג’וזף שטיין על במת ברודווי, מתחוללת מהפכה תנועתית־מוזיקלית בצורת ההגשה של הסיפור המוכר (על פי שלום עליכם) על טוביה החולב ובנותיו בעיירה היהודית אנטבקה שברוסיה.

אם כל ההפקות הקודמות של המחזמר ברחבי העולם (כולל זו המוצגת זה שבע שנים וחצי בקאמרי) חויבו ליצור כוראוגרפיה על פי המקור של ג’רום רובינס מ-1964, הרי שהפקת 2015 קיבלה לראשונה אישור ליצירת כוראוגרפיה חדשה, ולמשימה גויס לא אחר מאשר הכוראוגרף הישראלי המצליח חופש שכטר. שכטר, כפי שניתן לראות בתמונות ובקטעי הווידיאו מההפקה החדשה, שיחרר את גופם של השחקנים והרקדנים מהרמות הידיים המוכרות ומתנוחות התפילה ופתח אותו לכיוונים אחרים. שותפו ביצירת מהפכת השטעטל הוא המעבד המוזיקלי אורַן אלדור, אחד המוזיקאים הישראלים המבוקשים ביותר בארצות הברית בשנים האחרונות, שהלחין קטעים חדשים לפי הריקודים שיצר שכטר. “החיבור בינינו היה מיידי, גם בגלל העובדה ששנינו ישראלים”, סיפר אלדור ל”הארץ” בסוף השבוע, ימים ספורים לאחר בכורת ההצגה, “היתה בינינו הבנה של מקורות ההשראה המשותפים וגם שפה יצירתית משותפת, כאשר הוא יצר חלק מריקוד ואני התאמתי לו מוזיקה ואז המשכתי לאלתר והוא חיבר ריקוד. לעבודה התנועתית יש שורשים חזקים גם בריקודי עם ישראלים ושנינו הלכנו באופן אינטואיטיבי למקומות דומים, אם זה בהתייחסות לריקודים החסידיים ובבחירה כמה ‘אותנטיים’ אנחנו רוצים להשאיר את הריקודים והמוזיקה לעומת כמה ‘מודרניים’ הם יהיו”.

כנר על הגג 2015 –

אלדור מספר כי השתמש בחלקים מהשירים המקוריים והפופולריים כל כך של “כנר על הגג” ושילב אותם בקטעים בסגנון כליזמר שהלחין תוך כדי החזרות בהשראת הכוראוגרפיה של שכטר, פרשנותו של הבמאי ברטלט שר והביצוע של השחקנים. כך, לדבריו, תפקידו בהפקה הלך וגדל, כך שחיבר גם אוברטורה וגם לחנים למעברים בין התמונות.

הציפיות הגבוהות של הקהל מההפקה החדשה, שהחומר בה כה ומוכר ומוטמע בלב דורות של צופי קולנוע ותיאטרון, איפשר ליוצריה, כפי שהוא מעיד, גם להציע להם לא מעט הפתעות לצד המרכיבים המוכרים. אחת מהן, שדווחה בשבוע שעבר ב”הארץ”, היא המחווה לפליטים בראשית ההצגה ובסופה, כאשר דני בורשטיין, המגלם את טוביה החולב, עולה לבמה במעיל אדום ועם ספר בידו. התמלילן שלדון הרניק בן ה-91, שכתב את פזמוני ההצגה, אמנם לא שש תחילה לשינויים שביקשו היוצרים הצעירים להכניס בה – אולם נראה ששבע נחת נוכח התוצאה הסופית. “בחזרות ניגש אלי הרניק והחמיא לי על המוזיקה, ובערב הפתיחה כתב לי מכתב מרגש על כך שהצלחתי ליצור מוזיקה שהיא גם חדשה ומקורית וגם משתלבת באופן חלק במוזיקה הקיימת”, מוסיף אלדור ומדגיש כי את המשולש הישראלי בהפקה הנוכחית משלים נגן קרן היער זוהר שונדרוף.

fiedler-on-the-roof-1

אורן אלדורג׳ונתן אסטברוקס

אלדור, יליד תל אביב בן 32, נמשך משחר ילדותו אל תחום מחזות הזמר המחבר בין כל אמנויות הבמה. הוא למד בבית הספר לאמנויות בתל אביב ומדי פעם נסע עם משפחתו לניו יורק ושם צפה במחזות הזמר הגדולים. את לימודיו המשיך בתיכון תלמה ילין בגבעתיים ואת דרכו המקצועית החל בבית צבי ובתיאטרון הספרייה ברמת גן, שבהם טוּפח בידי המנהל לשעבר גרי בילו והמנהל הנוכחי ארתור קוגן. אחת מעבודותיו הראשונות שם היתה “תחת שמי פריז”, ערב שאנסונים צרפתיים בבימוי רפי ניב שעלה ב-2002 בהשתתפות בוגר בית צבי הטרי דאז איתי טיראן, שבה כתב אלדור את העיבודים המוזיקליים, ניצח וניגן בפסנתר.

במחצית הראשונה של העשור הקודם הוא שימש מנהל מוזיקלי גם בהפקות נוספות בבית צבי, בהן מחזות הזמר “קברט” ו”גריז” וערבי תיאטרון משיריהם של אנדרו לויד ובר וסטיבן זונדהיים. לצד זאת שימש עורך מוזיקלי בהצגות “הקומיקאים” בהבימה ב-2003 ו”רק אתמול נולדה” בבית ליסין ב-2004, שתיהן בבימויו של אילן רונן. באמצע אותו עשור קיבל מלגת לימודים במכללת ברקלי שבבוסטון ובה למד לתואר ראשון בהלחנה קלאסית. ב-2008 הגיע לניו יורק וצפה בקונצרט בחנות הספרים “בארנס אנד נובל”. אחרי הקונצרט הוא אזר אומץ, ניגש למנצח זוכה הטוני טד ספרלינג והציע לשמש עוזר שלו. כעבור חודשיים של עבודה מאומצת העניק לו ספרלינג הזדמנות נוצצת ראשונה: לכתוב בתוך זמן קצר עיבודים לקונצרט של זמרת האופרה דברה וויט בלינקולן סנטר. העיבודים זכו לשבחי הביקורת וכעת סוגר אלדור מעגל עם ספרילנג, המנצח על התזמורת ב”כנר על הגג”.

מאז אותו קונצרט בלינקולן סנטר יצא שמו של אלדור למרחקים והוא זכה לעבד ולהופיע עם כמה מגדולי המוזיקאים והשחקנים בארצות הברית וכן לכתוב מוזיקה לתוכניות טלוויזיה שונות. כך בין היתר הוא הוזמן השנה לעבד לתזמורת הצגה שהלחין אלן מנקן (שהלחין בין היתר את סרטי דיסני “היפה והחיה” ו”אלאדין”), לכתוב מוזיקה לפארק חדש של דיסני בשנגחאי, לכתוב עיבודים לקונצרטים של הפילהרמונית של לוס אנג’לס ולאלה של ג’ון לג’נד, סטיבי וונדר, אנדראה בוצ’לי ורופוס וויינהרט, ואפילו לעבוד עם שתיים מהדיוות הגדולות של התיאטרון האמריקאי, ג’ולי אנדרוז ובט מידלר. “ב-2012 עיבדתי לתזמורת את ‘Mousical’, הצגה שאנדרוז ביימה על פי ספר ילדים שכתבה עם בתה”, הוא נזכר, “מעבר לזה שהיא היתה במאית מצוינת, היא היתה אדם נפלא וצנוע באופן מיוחד. עבדנו יחד בתקופת ההוריקן ‘סנדי’, ובערב הסופה היא הזמינה כמה אנשים אליה הביתה, סיפרה לנו סיפורים מעברה ושיתפה בטיפים שהמלחין קול פורטר והשחקן רקס הריסון נתנו לה. ללמוד את הדברים האלה בגוף ראשון ממנה היתה חוויה בלתי רגילה. הרגשנו ממש כמו בסצנת הלילה הגשום בסרט ‘צלילי המוזיקה’ שבו היא שיחקה ושבה נשמעים הרעמים בחוץ. אחרי שההפקה הסתיימה היא שלחה לי הביתה עוגה!”.

fiedler-on-the-roof-2

דני טננבאום

אלדור אמנם גדל בבית חילוני אך מדגיש את החיבור העמוק שלו ליהדות, שהתבטא בעבודתו ב”כנר על הגג” וגם בתפילות שהלחין לבתי כנסת בניו יורק, שנפוצו לדבריו גם לערים נוספות כמו וושינגטון ומיאמי. “לראות אנשים שמתחברים לאמונה שלהם בעזרת המוזיקה שלי ושרים מדי יום שישי את הלחנים שלי זו אחת החוויות המרגשות ביותר”, הוא אומר, “אני שמח להביא את החיבור הזה ליהדות גם לברודווי”. כעת הוא מלחין בניו יורק מחזמר הנמצא בשלבי פיתוח ועוסק במרגל הישראלי אלי כהן שנתפס והוצא להורג בסוריה. בהפקה זו, לדבריו, הוא ישלב מוזיקה ישראלית וערבית.

אף שהוא חי ועובד בניו יורק זה שבע שנים, מבקר אלדור את משפחתו וחבריו בישראל מספר פעמים בשנה וכן לוקח חלק בהפקות ישראליות. כך ב-2010 כתב מוזיקה להצגת הילדים “המלאך” שביימה ציפי פינס בבית ליסין ואילו אשתקד היה המתזמר של “גרטה והמירוץ לחלל” בבימוי שירית לי וייס, שזכה בחג המחזמר בבת ים. לצד זאת הלחין את שירי העונה האחרונה של “רחוב סומסום” הישראלית, ובהם “הבלוז של אופניק” המשעשע שניתן לשמוע באתר שלו. “אני בהחלט רואה עצמי כיוצר ישראלי ומתעדכן באופן יומיומי במה שקורה מבחינה תרבותית בארץ”, הוא מדגיש, “ניצחתי גם על כמה ערבי התרמה של קרן תרבות אמריקה־ישראל בניו יורק והקשר עם ישראל חשוב לי מאוד. גם הייתי שמח מאוד לעשות פרויקט גדול בארץ, אם זה כמעבד וכמנצח של מוזיקה קלה עם הפילהרמונית או כמלחין בתיאטרון רפרטוארי גדול. מדי פעם מגיעות הצעות וזה עוד יקרה, כשיגיע הפרויקט המתאים מבחינת הזמן. יש לי הרבה חברים בעולם התיאטרון שהתחלנו את דרכנו יחד ושהיום הם בעמדות מפתח, ומדי פעם אנחנו חולמים על שיתופי פעולה. אני בטוח שלפחות אחד מהם יקרה בעתיד”.

הכתבה פורסמה באתר הארץ ב 12-27-2015