המחזאי שספרו הפך למחזה מצליח: “מסתדר מצוין עם אנטי-גיבורים מאת אורלי גואטה “

המחזאי שספרו הפך למחזה מצליח: “מסתדר מצוין עם אנטי-גיבורים מאת אורלי גואטה

35 שנים אחרי שכתב את “ז’אן לואי מתאבד” בחדר קר באמסטרדם, הפך רמי ירושלמי את ספרו למחזה שרץ בצוותא: “כולנו, כמו ז’אן לואי, מחפשים את המחזאי. חלק קוראים לו אלוהים”

rani-yerushlmi

(רמי ירושלמי . (צילום:יח”צ

ברזומה של ירושלמי שתי נובלות, “ז’אן לואי מתאבד” (הוצאת פרוזה, 1981) ו”בנגקוק בלוז” (הוצאת פראג, 2000). בעברו היה עיתונאי ב”להיטון”, ייסד עם ניצן זעירא את עיתון הרוק “ווליום”, כתב טור קבוע (“זימה”) ב”חדשות”, ולאחרונה עיבד את ספרו “ז’אן לואי מתאבד” למחזה שרץ בצוותא.

אחרי שירותו הצבאי נסע ירושלמי לאמסטרדם, התנחל אצל אישה מקומית, ולא יצא מהחדר מרוב קור. התוצאה: הנובלה “ז’אן לואי מתאבד” – מלודרמה שחורה שבמרכזה סיפורם של הומלס ובן דמותו הדמיוני – אנטי־גיבורים שלא מסוגלים לפרוץ את הגבולות של עצמם. “תמיד הסתדרתי עם אנטי־גיבורים”, מתוודה ירושלמי.

“ז’אן לואי מתאבד” היא הצגה בתוך הצגה. מין קומדיה שחורה ארס־פואטית שעוסקת בחיים. כבר בתחילת המחזה מודיע המחזאי לז’אן לואי, הדמות המרכזית במחזהו, שסופו הרע מתקרב. אך ז’אן לואי, קלושר חסר בית שמתגורר המון שנים בתחנת מטרו בפריז, מחליט לברוח ולהציל את חייו. הוא מנסה לצאת, אבל כוח ההרגל והחרדה מפני העולם החיצוני שאותה פיתח עם השנים מהווים מכשול בפניו בביצוע המשימה. לכן הוא ממציא מדמיונו את ז’אן לואי, בבואה צעירה שלו, שבסיועה הוא מקווה להימלט מתחנת המטרו ומגורלו הבלתי נמנע.

“כולנו, כמו ז’אן לואי, מחפשים את המחזאי”, מתמצת ירושלמי את המסר של מחזהו, ומוסיף: “חלק קוראים לו אלוהים, או בשמות אחרים. כולנו היינו שמחים להשפיע על הכתוב, או לפחות לדעת מה צפוי לנו. בראש כולנו מנקרת לא אחת השאלה – מדוע הוא נטש אותנו בעולמו והותיר אותנו תוהים מול עתיד סתום ומעורפל”. הספר עשה הד קטן בביצה המקומית. לדעת ירושלמי העובדה שהפך בחלוף 35 שנים למחזה מצליח מעידה ש”הקדים את זמנו”.

אהבה חופשית

ירושלמי מנצל את ההזדמנות כדי לחזור במנהרת הזמן לשנות ה־80 בתל אביב, ולדלות מהן סימני דרך: “המילה פתטיות לא הייתה אז בלקסיקון. אנשים לא התעסקו במסכנות. אנשים התעסקו בחופש, שזאת גבורה בפני עצמה. אנשים ניסו לא לעשות תוכניות. במונחים של היום, זה פתטי. המוטו, שממנו יצא הכל, היה אהבה חופשית. הדתיים יקראו לזה היום אהבת חינם”.

אחרי ים של חוויות והרפתקאות מהסרטים, קרא אביו של ירושלמי את בנו לסדר, והציע לו הצעה שאי אפשר לסרב לה: לקחת חלק בעסקי היהלומים של המשפחה.”הייתי בקטע של יהלומן 20 שנה, אבל לא הפסקתי לכתוב, מתוכן שבע שנים חייתי בתאילנד”, הוא אומר. “חלשתי על שתי מלטשות בבנגקוק וברמת גן בבורסה. חשבתי שאהיה מיליונר. הדברים זרמו לטובתי, עד שכנראה עפתי על עצמי יותר מדי. הפסקתי להיות זהיר וב־1993 נשדדה המלטשה ברמת גן ושמה קץ לקריירה שלי כיהלומן”.

ירושלמי ידוע כאוהב נשים מושבע. ברזומה שלו אישה בדואית, אישה דרוזית, וחיים עם שתי נשים בו בזמן – עם אשתו החוקית ועם תאילנדית מקומית. “עם הבדואית לא הייתה שפה משותפת, אז פיתחנו שפה משלנו”, הוא אומר. “בעיקר ג’סטות. מתוך החיים היא למדה אותי ואני אותה. יום אחד היא פשוט נעלמה”. החיים בבנגקוק הולידו רומן נוסף, “בנגקוק בלוז”, שבמרכזו ישראלי המנהל רומן עם תאילנדית, ומגלה שהם כבר היו זוג בגלגול הקודם.

למה אתה בכל זאת סובל?

“אני סובל ומאושר בו זמנית. אושר הוא רגעי, וסבל הוא ארוך טווח. הסבל שלי נובע בעיקר מהכאב של האחר”.

מה עדיין מריץ אותך?

“מה שמזיז אותי זה הכוח לשרוד. אני לא יודע מה יהיה איתי ועם העולם מחר. אני יודע שאני צריך לשרוד עד מחר, ואת זה אני יודע לעשות. אני חי מיום ליום. אם אתה לא חי על הקצה, אתה לא מרגיש כמה החיים מלאים ויפים”.

לכתבה המלאה הקישו