הפרויקט העצום שמעניק חיי נצח לכתבי היד העבריים העתיקים

46,000 מתוך כ-90 אלף כתבי יד עבריים שנכתבו על ידי יהודים ברחבי העולם מאז ימי הביניים, הועברו עד כה לפורמט דיגיטלי במסגרת מיזם “כתיב”, וכעת כתבי היד, חלקם נדירים מאוד, יהיו נגישים לכל אדם, בכל מקום בעולם, באיכות גבוהה ביותר

מחזור לימים נוראים: כולל פיוטי “יוצרות” ו”קרובות” מאת משוררי ספרד (צילום: חנן כהן, הספרייה הלאומית)

“האתמול מכין את היום, והמחר כרוך בהיום”, טען דוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, כמה שנים לאחר הקמת המדינה. טען, והתפנה לבצע. בן גוריון היה בעל החזון והיוזמה לפרויקט רחב היקף במסגרתו ייסד בשנת 1950 את ה”מכון לתצלומי כתבי יד עבריים”. מכון זה אסף במשך 60 שנים העתקים, על סרטי זיעור, של כתבי יד הכתובים באותיות עבריות ופזורים במאות אוספים ברחבי העולם. כיום, ניתן למצוא באוסף מיוחד זה, המשמש הן למחקר אקדמי והן להעשרה דתית ותרבותית, העתקים של כ-95 אחוזים מבין כ-90 אלף כתבי היד העבריים הידועים, חלקם בני מאות שנים והם בעלי ערך היסטורי גבוה לאין שיעור.

לפני שלוש שנים יזמה הספרייה הלאומית בשיתוף אגודתFJMS של אלברט ד’ וננסי פרידברג ובתמיכת התכנית “ציוני דרך” במשרד לירושלים ומורשת את מיזם “כתיב”, שמטרתו חידוש אוסף תצלומי כתבי היד. לאור ההתקדמות הטכנולוגית בתחומי השימור, ההצגה וההנגשה של חומרים דיגיטליים, מועבר בימים האלה אוסף התצלומים לפורמט דיגיטלי על ידי סריקת כתבי היד מסרטי הזיעור או, בחלק גדול מהמקרים, מהמקור באוספים בהם הם מפוזרים.

בחודש שעבר הושק אתר “כתיב”, בו מוצגים כל כתבי היד הדיגיטליים. אתר זה מאפשר גישה חופשית לכל אדם, בכל עת, מכל מקום בעולם. בין כתבי היד שמוצגים בו ניתן למצוא כתבי יד מהמאה ה-13, העוסקים במאבקים בין יהודי תימן על אופייה של הקהילה היהודית שם, תעודות של יהדות אפגניסטן במאה ה-11, כתב יד של התלמוד הבבלי מהמאה ה-14 ועוד

.

מחזור מנהג קרפנטרץ לפסח | הספרייה הבריטית, לונדון, אנגליה, מאה י”ד (צילום: אתר כתיב)

ה”גוגל” של עולם היהדות

אחד היתרונות הגדולים ביותר של האתר החדש של מיזם “כתיב” הוא מערכת החיפוש הנוחה. כך למשל, אם לקראת עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים, אתם מעוניינים לעלעל בכתבי יד עבריים העוסקים בנושא והועברו לאופציה הדיגיטלית, כל שעליכם לעשות הוא להיכנס לאתר של כתיב, לשנות את אפשרות החיפוש ל”דיגיטליים בלבד” ולכתוב מילת חיפוש.

לדוגמה, הקלקה על המילה “סליחות” תעניק לכם לא פחות מ-579 תוצאות דיגיטליות, אותן ניתן לסדר לפי מגוון אפשרויות – מהישן לחדש או להיפך, כותרת, מחבר, אוספים, סגנונות כתיבה ועוד. לגבי כל אחד מהמסמכים תוכלו למצוא מידע מפורט כמו מיקום הפריט בעולם לפי הספריות השונות, התאריך בו נכתב ועוד וכמובן, לצפות בכתבי היד.

ואם אתם מחפשים אחר “סליחות” או כל דבר אחר הקשור ליהדות, אך הכיוון שלכם קצת שונה מאשר כתבי היד העבריים, באתר הפיוט והתפילה, מיזם משותף של הספרייה הלאומית והעמותה החינוכית סנונית, תוכלו למצוא כל מה שתבקשו. לדבריו של ד”ר יואל פינקלמן, אוצר אוסף היהדות, “מטרת אתר הפיוט והתפילה היא להנגיש את סידור התפילה ובמיוחד את הפיוטים של היהדות לקהל הרחב. פעמים רבות, הפיוטים והסידור היהודי לא כל כך נגישים לקורא מן השורה. השפה בהם קשה, עולם האסוציאציות שהם מציגים מתאים לתקופה בה נכתבו ורחוק מהמאה ה-21, העברית היא של ימי הביניים ולפעמים אפילו של תקופות קדומות יותר ואופן השירה עצמה לא קל להבנה”.

“בפיוטים ובתפילות יש חומר עשיר, תוסס וחי, אבל לא תמיד נגיש לימינו”, מוסיף ד”ר פינקלמן. “האתר מארגן בנפרד כל פיוט ותפילה, עם חומר רקע שעוזר לקורא להבין מאיפה הדברים באים, עם תרגום של מילים לא שגרתיות ועם המנגינות והשירים של אותו פיוט או תפילה במסורות השונות, למשל היקים בגרמניה, הצפון אפריקאים ועוד. האתר קיים כבר כמה שנים, אבל לאחרונה הוא התפתח והושק אתר חדש, בו יכולות החיפוש, כמו גם ההנגשה של המוזיקה, גבוהות יותר. יש גם מפה עם האזורים והקהילות השונות שאפשר לחפש דרכה. הרבה פעמים, הפיוטים הם כמו מדרש, הם דרך להביע דברים לא שגרתיים, אמירות נועזות וחתרניות למשל, געגועים ותחושות קשות ומורכבות. הציפייה, לפי הסטריאוטיפ שיש לפיוטים, היא למשהו פשוט ופשטני, אבל הפיוט יכול לפעמים, בגלל האופי שלו, להכיל דברים לא צפויים”.

חיפוש באתר הפיוט והתפילה לפי מילת החיפוש “סליחות” מניב לא פחות מ-530 אפשרויות, אותן ניתן לסדר לפי פופולריות, תאריך, כותרת ומחבר. לאחר מכן, את התוצאות אפשר לצמצם עוד יותר בעזרת בחירות שונות ובין היתר, תוכלו למצוא חמישה קטעי וידיאו, כולל, איך לא, “אדון הסליחות – גרסת קריוקי לילדים”. בקיצור, זמן לפנות קצת זמן לחיפושים מול המחשב, להגביר את הרמקולים ולהתחיל להתכונן לימים החשובים ביותר ליהדות.

 

Leave a Comment