זכור את אשר נעשה לעמלק

סקירה על הספר “עמלק” \ סרז’ גולדמן (הוצאת “שניים שירותי ניהול בע”מ”, מאת אלי אשד

amalek3-

 סרז’ גולמן הוא סופר ישראלי ממוצא צרפתי, ד”‘ר לפילוסופיה ורופא שיניים במקצועו, המומחה לשתלים דנטליים (בנושא זה אף פרסם שני ספרים מקיפים .בשם “(כמעט) הכל על שתליםמדנטליים ו”10 דרכים לחיסכון חכם בשתלים דנטליים” -“.

נוסף על כך, פרסם את הספר “ומכאן לאן?” -(  2015)  מסה על המצב המדיני בישראל כיום.לאחר מבצע “צוק איתן”.

אך יצירתו הבולטת היא רומן שאף זכה בפרס רומן הביכורים הטוב ביותר ביריד הספרים של פריז בשנת 2012. אלא שאין המדובר כלל ב”רומן”, אלא במסה הגותית מהסוג הנדיר מאוד בספרות הישראלית. גולדמן ממשיך מסורת קיימת בספרות הצרפתית, שבה קיים דיון אינטלקטואלי עמוק על אודות בעיה מסוימת, במסגרת עלילה בדיונית לכאורה. העלילה הזאת היא משנית לחלוטין לדיון האינטלקטואלי, כך שספק אם אפשר להגדיר את הספרים מהסוג הזה כ”ספרות יפה”.

ב”עמלק” מתואר דיון בבית משפט עכשווי בתביעה נגד אלוהי התנ”ך באשר לצו ההשמדה שהוציא במקרא נגד עם ספציפי בשם העמלקים.

התביעה מעוררת זעם בקרב נציגי כל הדתות הגדולות בעולם, אבל היא מושמעת בבית הדין. לתובע, מתברר, יש טיעונים חזקים ביותר. דרישת ההשמדה התנ”כית נגד העמלקים אינה יכולה להיראות כשונה מדרישת ההשמדה של הנאצים כלפי היהודים.

מי היו העמלקים? ככל הנראה הם היו מעין עם של בדואים נודדים, המקורבים  גזעית לבני ישראל. עמלק היה בנו של אליפז, בנו של עשיו, אחיו של יעקב. בתחילה היו העמלקים בית אב (“אלוף”) בארץ אדום. אך הם תקפו את בני ישראל במדבר, ועל כך הוציא כנגדם משה רבנו צו השמדה: “זכור את אשר עשה לך עמלק”, צו שככל הנראה יושם במלואו בימי שאול  שאז חוסל המלך העמלקי אגג וצבאו ובימי דוד שאז הושמדו מרבית בני העם העמלקי .

amalek2-

הוצאתו להורג של המלך העמלקי אגג בידי שמואל הנביא.ציור מאת גוסטב דורה.

לאחר מכן איננו שומעים יותר על העמלקים, עד ימי המלך חזקיהו שאז “וּמֵהֶם מִן-בְּנֵי שִׁמְעוֹן, הָלְכוּ לְהַר שֵׂעִיר, אֲנָשִׁים, חֲמֵשׁ מֵאוֹת; וּפְלַטְיָה וּנְעַרְיָה וּרְפָיָה וְעֻזִּיאֵל, בְּנֵי יִשְׁעִי–בְּרֹאשָׁם.  מג וַיַּכּוּ, אֶת-שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה לַעֲמָלֵק; וַיֵּשְׁבוּ שָׁם, עַד הַיּוֹם הַזֶּה.  {.(דברי הימים א’ ד’ מב’)

מרגע זה ואילך אין יותר כל אזכור של העם העמלקי המסתורי בשום מקום, להוציא רמז קלוש אחד – ומדובר ברמיזה במגילת אסתר. המן האגגי הוא לכאורה צאצא של אגג מלך עמלק. ואולי מקור נחישותו להשמיד את היהודים הוא תוצאה של הזיכרון למה שנעשה לבני עמו שלו.

בדורות מאוחרים יותר היו שזיהו את העמלקים (ללא כל סיבה טובה באמת) עם הארמנים, שנקודת הדמיון החזקה ביותר בינם לבין העמלקים היא שגם הם חוו  ניסיון לרצח עם. מאוחר יותר זיהו אותם עם הגרמנים, על סמך ההנחה שמי שמבצע רצח עם, ג’נוסייד, ביהודים – חייב להיות קשור קשר ישיר לעמלקים.

האם בכלל היו עמלקים? לחוקרים של ימינו אין שום מושג על כך, שכן מחוץ לתנ”ך לא נמצאה כל עדות לקיומו של עם בשם זה. ואולי המדובר בקונסטרוקציה בדיונית שנוצרה בידי סופרים מאוחרים, קונסטרוקציה שמטרתה הייתה ליישם כלל מוסרי כלשהו שיועד לעם שלא היה קיים מעולם?

הספר “עמלק” מעלה במלוא חריפותה את השאלה: האם היה צורך להוציא צו השמדה נגד בני עם שלם בידי ה’ או בידי הסופרים המאוחרים הכותבים בשמו?

התשובה העולה מן הספר היא שכלל לא – דבר שהיהודים שהושמדו בידי הגרמנים צריכים לדעת טוב יותר מבני כל עם אחר.

הדיון של עורך הדין המייצג את הסופר בספר הוא מרתק, והתזה שהוא מציע לפתרון השאלה מדוע היה צורך להשמיד את העמלקים – או להמציא ישות בשם כזה שיש להשמידה בכל הדורות – הוא משכנע.

ובכל זאת הייתה לי בעיה עם הסיום, שבו נחשפת בפנינו העובדה כי עורך הדין הוא כנראה דמות מלאכית או אלוהית בפני עצמה. זהו דבר שאמור כנראה להוסיף משנה תוקף מיוחד לטענותיו של התובע, ככל הנראה במטרה להראות שאלוהים בעצמו מתנגד לכל דרישות ההשמדה של עמלק. אבל נראה לי שבכך פגע הסופר בתזה שלו – שכל הרעיון של עמלק הגיע ממקור אנושי בלבד, ולכן יש להתמודד עמו באמצעי בדיקה אנושיים בלבד. להסתמך על הכרזה אלוהית נוספת שזהו רעיון שגוי – נראה לי לא לעניין.

קִראו בעיון את הספר. יש בו מסר מוסרי יוצא מן הכלל שחשוב שיישמע – היום יותר מאי פעם. אני ממליץ למשרד החינוך להכניס את הספר הזה כחומר חובה לבתי הספר

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים “מטרזן ועד זבנג” – סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית” ( “בבל” 2003) ו”הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי” עם אורי פינק ( “מודן” 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.

ל