חזון העצמות מאת יניב משיח

 

הם מקפצים בין הפגישות, מנהלים ויכוחים סוערים במסדרון ומנשנשים חטיפים במטבחון • תכירו את הטרנד הלוהט של עולם ההייטק והחברות הצעירות בישראל: עסקים שמעודדים את העובדים לבוא למשרד עם חבריהם ההולכים על ארבע • הכלבים נובחים והעבודה עוברת

משרדי StartApp בנתניה, גם הכלבים נותנים עבודה. מימין: שני מור, מור טנא, שחר דוד, גל שילה, ניצן זוהר ויונתן אביטל והכלבים צילום אפרת אשל

השעה 11:30 בבוקר. ליבי ומיקה צועדות באיטיות לפינת הקפה המדוגמת שבקומה 4 במרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בהרצליה. במטבחון יחכו להן מכונת קפה וסלסילה שכוללת ממרחים, רטבים וחטיפים. השתיים מחפשות משהו לנשנש. על האספרסו הן יוותרו הפעם, מים יספיקו. אחר כך יתרווחו בכורסאות המזמינות שבפינת הישיבה המרווחת. אין לחץ.

מיקה היא כלבת רועה אוסטרלית. ליבי היא בורדר קולי מעורב עם סמוייד. והן לא לבד: מדי יום יש בבניין 30 כלבים, שבאים לעבודה עם בעליהם. כבר שנתיים שמיקרוסופט מגדירה את עצמה כ”דוג פרנדלי” (ידידותית לכלבים), ועשרות הולכים על ארבע מסתובבים במשרדי החברה בהרצליה, בנצרת ובחיפה.

“אצלנו הכל התחיל בטימי, השיצו הקטן של קובי”, נזכר גיל דולב (27), מְפתח במרכז החברה בהרצליה, שבא לעבודה עם ג’ואי, כלבת פאג מעורבת. “טימי לא היה יכול להישאר בבית, אז קובי הביא אותו למשרד. כולם התלהבו, ואז החליטו בהנהלה לאפשר לעובדים לבוא עם הכלבים לעבודה”.

“לאט־לאט יותר ויותר עובדים התחילו להביא איתם את הכלבים”, אומר אסף רפפורט (34), מנהל קבוצה במרכז המחקר והפיתוח של החברה והבעלים של הכלבה מיקה. “אם בהתחלה היו פה שניים־שלושה, היום מסתובבים פה 15 כלבים בקומה. כל המהלך גם גרם לעובדים לאמץ כלבים”.

זוהר אלון (23), בודקת תוכנה ומתנדבת בעמותת “מטה יהודה אוהבת חיות”, היא הרוח החיה שמאחורי נושא אימוץ הכלבים חסרי הבית בחברה. “מדי שבוע היא מביאה למשרדים בהרצליה כלבים לאימוץ, ועובדים מאמצים אותם”, אומר גיל. “ככה גם אני הגעתי לאמץ את ג’ואי לפני שנה. יש גם המון חברים של העובדים, שבאים לכאן במיוחד בימים שזוהר מביאה כלבים – ומאמצים כלב”. 

זוהר עצמה באה לעבודה עם גיבור, כלב מעורב חסר רגל. “קוראים לו גיבור, אבל הוא פחדן ברמות”, היא אומרת. “היו לו חיים לא קלים. הוא נדרס ואיבד רגל, ולפני חצי שנה המשפחה שאימצה אותו החליטה שהיא לא רוצה לגדל אותו יותר. הם אמרו שהטיפול בו תובעני מדי והחליטו למסור אותו.

“הוא אמנם צולע, אבל הוא כלב מקסים, שקט ואוהב. התאהבתי בו מייד. נוצר בינינו קשר מיוחד, והחלטתי להשאיר אותו אצלי. היו המון כלבים שהגיעו אלי לאומנה, ואת חלקם אימצו עובדים בחברה”.

שי קרן (29), בעליה של ליבי מתחילת הכתבה, הוא מדען מידע. “כל עובד מביא לכלב שלו את האוכל האהוב עליו מהבית, ולכל כלב יש כלי משלו לשתיית מים. כל עובד גם אחראי לרדת עם הכלב שלו במשך היום, כדי שיעשה צרכים. אם הכלב במקרה השתין במשרד – וזה כמעט לא קורה – העובד הוא זה שאחראי לנקות”. 

את יום הכלב הבינלאומי, שמתקיים ב־26 באוגוסט, מקפידים בחברה לציין בחגיגות. “ביום הזה הכלבים קיבלו חבילות הפתעה עם חטיפים וצעצועים”, אומרת עדי עציוני (23), מנהלת אדמיניסטרטיבית שדווקא לא מגדלת כלב. “כל חבילה הותאמה לגודל ולסוג של הכלב. הבאנו גם סוכריות לעובדים, שעל העטיפה שלהן כתוב ‘גם לנו מגיע חטיף’, וחילקנו לכל עובד תמונות מגנט, שבכל אחת מופיעים הכלב והעובד בפילטר של הכלב, כמו בסנאפצ’ט”.

  •   •   •

יותר ויותר חברות מאפשרות לעובדיהן להעביר את שעות העבודה המרובות עם חברם ההולך על ארבע, ובהן חברות הייטק, סטארטאפים ומשרדי פרסום. אם חשבתם שמדובר בטרנד תל־אביבי בלבד, אתם ממש טועים. במשרדים שונים ברחבי הארץ מסתובבים כלבים שבעליהם נמצאים בישיבות דחופות, בפרזנטציות, או שיש להם עבודה מרובה מול המחשב.

“יש יתרונות רבים להבאת חיות מחמד לעבודה”, אומר ד”ר אבי ליליאן, רופא וטרינר ומנהל מגן דוד ירוק, המכללה ללימודים פרא־וטרינריים. “כלב שמסתובב ליד בעליו יוצר תחושה מרגיעה, שמסייעת לתפקוד טוב יותר ומעלה את המוטיבציה בעבודה. מצד שני, כלבים שנמצאים עם בעליהם כל היום במקום להישאר סגורים בבית הם שמחים יותר, והקשר שלהם עם הבעלים טוב יותר”.

“מטבע הדברים, כשיש כמה כלבים הם עשויים לריב, וזה מסיח את הדעת מהעבודה. יש מקרים שעובדים הם אלרגיים, ונוכחות של בעלי חיים מקשה עליהם. לכן חשוב שהבאת חיות המחמד לעבודה תיעשה בהסכמת העובדים”. 

לדבריו, לא רק כלבים מבלים במשרדים. “אני מכיר עובד הייטק שהיה מביא את התוכי שלו לעבודה. התוכי היה יושב לו כל הזמן על הכתף, וזה הרגיע את העובד ואיפשר לו לעבוד טוב יותר”.

משרדי MyHeritage באור יהודה, אווירה משפחתית. מימין: מילה וקסמן, טלי ורניק, ערן גולן ומרינה אולנובסקי והכלבים // צילום: אפרת אשל

לא כולם נהנים מהטרנד. “על פניו הרעיון הזה נשמע נחמד, אבל בפועל זה לא תמיד ככה”, אומרת ה’, שעובדת במשרד פרסום בתל אביב. “יש כלבים חמודים ושקטים, כאלה שבאמת לא מפריעים. הבעיה היא שיש גם כלבים שהם לא הכי ממושמעים, שעושים בלאגן ורבים עם כלבים אחרים. לפעמים זה יוצר ויכוחים בין העובדים, כי הם מתעסקים בלהבין מה קרה ומי מהכלבים צודק”.

על מה הכלבים רבים?

“לפעמים הם שותים או אוכלים מכלי ששייך לכלב אחר, ואז מתחילות נביחות ומריבות. הרבה פעמים זה קורה במטבח, כשהעובדים יושבים לארוחת צהריים. אם הבעלים הלך לרגע להביא משהו והכלב במטבח, זה יוצר בלאגן. המצבים האלה מפריעים במהלך העבודה”.

בחלק מהמשרדים יש עובדים שסובלים מאלרגיות, או סתם כאלה שמפחדים מכלבים. “אני אלרגית לפרווה וזה גורם לי כל הזמן להתעטש”, אומרת ב’, שעובדת בחברת שירותי תוכן ברמת גן. “יש שני עובדים שמביאים את הכלבים שלהם לעבודה שלי. אחד מהם ממעט להביא את הכלב שלו בגללי, ודי מתבאס מזה, אבל העובדת השנייה לא ממש מתחשבת בי.

“זה משרד קטן, וכשהכלבים בסביבה אני מרגישה לא טוב ולא מתפקדת. זה מעסיק אותי במשך כל שעות העבודה, וההספק שלי הרבה פחות גבוה. דיברתי עם העובדת שמביאה את הכלב וסיכמנו שהכלב לפחות לא יסתובב במטבח בזמן שאני אוכלת ונמצאת בו. בגלל שהכלב מפריע רק לי, המנהל אמר לי שהוא מצפה שנסתדר בינינו”.

  •   •   •

בחברת ההייטק MyHeritage, שפיתחה רשת חברתית לאיתור קרובי משפחה ולאילנות יוחסין ומשרדיה ממוקמים בתל אביב ובאור יהודה, יותר מ־300 עובדים. מלבדם באים לעבודה גם לא מעט כלבים.

פורץ הדרך היה סקובי, כלב הביגל של סמנכ”לית הכספים סמדר לוי (48). “הוא הכלב הראשון שדרך בחברה”, היא מתגאה. “אימצתי אותו ביום אימוץ מיוחד. במשך כמה חודשים השארתי אותו בבית כשיצאתי לעבודה, אבל כל הזמן דאגתי לו. לפני שנה וחצי התחלתי להביא אותו איתי לעבודה. ביום הראשון העובדים מאוד התפלאו, אבל אחרי כמה שבועות התחילו עוד עובדים להביא את הכלבים שלהם”.

משרדי מיקרוסופט בהרצליה, ימי אימוץ פעם בשבוע. מימין: עדי עציוני, ירין מירן, גיל דולב וזוהר אלון והכלבים // צילום: אפרת אשל

ערן גולן (32), ראש צוות QA, מביא איתו את תולי, כלבה מעורבת בת 4, שהיא בכלל הכלבה של השכנים. “התחלתי להביא כשהשכנים בדירה לידנו טסו לטיול בחו”ל, ואני ובן זוגי עפר שמרנו עליה. היות שיש לנו שניים וחצי חתולים בבית (ה’חצי’ הוא חתול רחוב שעולה ויורד כרצונו), תולי לא יכולה להיות אצלנו בבית. אז במקום שהיא תהיה לבד בבית של השכנים, אני לוקח אותה איתי לעבודה.

“לשמחתי הרבה, היא מאוד נהנית פה, ונראה שהחבר’ה מאוד שמחים לראות אותה. היא ממש הפכה לאטרקציה, כי היא מאוד חברותית. בישיבות היא יושבת עלי, כשאני במשרד היא יושבת לידי. כשאני בין פגישות, היא רצה ומקפצת לה במשרד להנאתה. בחברה יודעים שבגלל השעות הארוכות של העבודה בהייטק, בעלי כלבים נדרשים למצוא פתרונות עבור בעלי החיים, ולכן מעודדים את העובדים לבוא לעבודה עם הכלבים.

“החברה שלנו עוסקת באיחוד משפחות. מאחר שכלבים הם חלק אינטגרלי מהמשפחה של רבים מהעובדים, ברור מאליו שהם יכולים לבוא למשרד ולהסתובב בו חופשי בלי הפרעה. הנוכחות של הכלבים מוסיפה לאווירה המשפחתית, והרבה פעמים עובדים מוצאים את עצמם חולקים את המשרד עם כלב של עובד אחר, שרובץ להם מתחת לשולחן או משחק איתם”.

  •   •   •

מילה וקסמן (29), מפתחת web בחברה, אומרת שבזכות העבודה במקום אימצה את הכלב שלה, פאשה. “המון זמן רציתי לאמץ כלב, אבל לא יכולתי לעשות את זה, בגלל שעות עבודה ארוכות, או שהייתי במסגרות שלא איפשרו לי להביא כלב. לפני שנה הגעתי לחברה והופתעתי לראות שכאן מעודדים להביא כלבים.

“פאשה הוא כלב קטן בן שנתיים וחצי, מעורב בכל טוב – פינצ׳ר, צ׳יוואווה, ג׳ק ראסל ואלוהים יודע מה עוד. אני מביאה אותו לעבודה מכמה סיבות: הוא משרה במשרד אווירה נעימה ומצחיקה, ובימים שאני נשארת בעבודה עד מאוחר, אני רגועה יותר כשהוא איתי ולא לבד בבית.

“בזמן שאני עובדת, הוא לרוב פשוט ישן על הכרית שלו או אוכל את העצם שלו. בזמן פגישות עם אנשים, הוא מתחנף לכולם כדי לזכות בליטופים. מעבר לאווירה הנעימה והביתית שנוצרה פה בזכות הכלבים, יש אמירה ערכית במושג דוג פרנדלי: למרות העבודה, עדיין אפשר להציל ולאמץ כלבים חסרי בית”.

מה אוכלים הכלבים במשרד? 

ערן: “המזון הבסיסי הוא מזון כלבים פרמיום, אבל העובדים נוטים לחלק להם חטיפים כדי לפנק אותם ולזכות בתשומת ליבם”.

מי מוציא אותם לטיול?

סמדר: “בדרך כלל כל עובד יוצא עם הכלב שלו. הרבה פעמים עובדים מתנדבים להוציא לטיול כלב של מישהו אחר, כדי להקל עליו. בגלל שהיציאה לטיול עם הכלב היא פסק זמן מהעבודה, גם עובדים שלא מחזיקים כלב לוקחים אותם לטיול”.

גם במשרדים קטנים יותר מסתובבים הולכים על ארבע. בחברת “זיפי אחזקות”, שמפעילה אתר קניות מחו”ל, יש 16 עובדים, מהם 11 בחו”ל. החמישה שעובדים בארץ חולקים את משרד החברה בבאר שבע עם אודין, גולדן רטריבר גזעי ששייך לאנטון גולדשטיין (29), שותף וסמנכ”ל השיווק של החברה, ולאשתו לנה (34), מנהלת הפרויקטים.

“במשך שנה התלבטתי עם לנה אם לאמץ כלב”, אומר אנטון. “בסוף אימצנו את אודין, ואחרי חודשיים שבהם הוא היה אצלנו החלטנו להביא אותו למשרד. בדקנו עם העובדים אם זה בסדר, ולאף אחד לא היתה התנגדות לעניין. העובדים רואים בו אחד מהצוות”.

“אודין הוא כלב מאוד שקט”, אומר דימה מקרנקו (30), שותף ומייסד החברה. “נראה כאילו הוא יודע שאנחנו עובדים, והוא משתדל לא להפריע לנו. מדי פעם הוא ניגש לאחד מאיתנו ובוהה בו, כדי שילטף אותו. לא פעם, כשאנחנו עושים הפסקה פעילה שכוללת משחקי כדור מחוץ למשרד, הוא מצטרף אלינו.

“היה לנו מקרה שבחור בא לפגישה, ואודין החליט משום מה שהם מכירים ולא עזב אותו לרגע. יצא שהבחור שהגיע בילה עם אודין רבע שעה, כי הוא פשוט לא רצה לעזוב אותו. כשמישהו מהעובדים לא בא לעבודה, אודין נח ליד הכיסא של העובד שנעדר”.

בחברת StartApp, שמפתחת כלים למפתחי אפליקציות ונמצאת בפולג בנתניה, יש 135 עובדים ו־11 כלבים, שמגיעים למשרד מדי יום. כבר כשהחברה נוסדה, בשנת 2010, החלו העובדים להביא כלבים לעבודה.

“אני הייתי הראשון שהביא למשרד כלב”, אומר מייסד החברה, גיל דודקביץ’ (47). “זה היה הכלב שלי ווטסון, כלב כנעני מעורב. היו עובדים שהתלהבו לראות כלב במשרד, ולאחרים זה היה מוזר, אבל הם זרמו. היו דיונים בנוגע להבאת כלבים נוספים, שאלנו את ווטסון, והוא היה בעד. “בשבועות שאחרי התחילו עובדים נוספים להביא איתם את הכלב למשרד”.

דימה מקרנקו ואודין. הכלב של חברת זיפי // צילום: אפרת אשל

“אחת מתופעות הלוואי החיוביות של כלבים היא שהם מושכים תשומת לב חיובית לבעליהם”, אומרת מור טנא (28), מנהלת לקוחות, הבעלים של אֶמה, כלבה מסוג קבליר קינג צ’ארלס. “אתה בא בבוקר עם הכלב, הוא סוחט מחמאות וליטופים, ואתה זוכה ליחס חם בשאר היום. שניכם מכשכשים בזנב ומתחילים את היום עם חיוך”.

גל שילה (31), טראפיקר ובעליה של סנדי הכנענית המעורבת, אומרת שהכלבים במשרד עובדים קשה מאוד, ושתפקידם לשעשע את העובדים. “מאחורי כל כלב משתרך תור של עובדים שרוצים לשחק איתו – והכלב צריך לעמוד בתפוקות. כמו בכל מקום, יש גם טאלנטים – כמו לני, כלב הביגל הגזעי, שיודע לעשות כל מיני טריקים וזוכה לחטיפים. הוא ממש דיווה”.

“אוכל לכלבים זה אישיו גדול פה במשרד”, מוסיף יונתן אביטל (30), מפתח web והבעלים של אמיגו, הגולדן רטריבר. “כולם מכירים את הדילמה היומית הקשה מנשוא – מה להזמין בצהריים? אצלנו גם הכלבים נכנסים למערכת השיקולים הזו, איזו מסעדה הם הכי אוהבים.

“הכלבים שלנו נהנים גם מהאירועים המשרדיים – הרמות כוסית, כיבוד קל, לעיסת כבלים מזדמנים, והמאכל האהוב על כולם – פחים”.

“לני, הכלב שלי (על שם לני קרביץ), אוכל באובססיביות מפחי האשפה כל מה שהוא מוצא”, אומר ניצן זוהר (32), מְפתח. “הוא לא ממש מכבד גבולות. פעם, עובד חדש שלא היה מודע לסכנה הביא לעצמו ולצוות שלו מאפינס. הוא רק הניח אותם לידו בעמדה, ולני זינק עליהם ואכל את כולם. העובד היה בהלם, ולני הביט בו במבט משתומם של ‘מה אתה רוצה? לא אמרת בלי כיבודים’. זה היה כל כך מצחיק, שגם העובד התחיל לצחוק. בפעמים הבאות הוא כבר דאג להחביא את האוכל שלו במגירה”.

עד כמה נוכחות הכלבים מסייעת לעבודה?

“פה עלית עלינו”, אומר גיל. “האמת היא שמדיניות הכלבים היא רק מזימה של ההנהלה להשאיר את העובדים במשרד עד מאוחר, כי לא צריך למהר הביתה כדי להוציא את הכלב. אבל האמת היא שכלבים הרבה פעמים משחררים את היצירתיות. לפעמים עובד שנקלע למבוי סתום לוקח את אחד הכלבים לסיבוב, מנקה את הראש וחוזר מפוקס. אנחנו מאמינים שכלבים מוציאים את המיטב מבני אדם”.

אין אצלכם עובדים אלרגיים לפרווה?

ניצן: “יש עובד אחד שאלרגי לפרוות של חלק מהגזעים. חלקנו חושדים שהוא בוחר בעצמו למי להיות אלרגי. למזלנו, המשרד גדול מספיק כדי שהוא יישב רחוק מהכלבים. חוץ מזה, שיתעטש קצת, מה קרה?”