חפירות גילו: אזור הגליל היה אימפריית פוּל פרהיסטורית מאת נעה שפיגל

בחפירות באתר אחיהוד התגלו שני בורות מלאים בזרעי קטניות מלפני עשרת אלפים שנה – פול, עדשים ואפילו חומוס. אגירת הזרעים מצביעה על התפתחות כלכלית מרשימה, אומרים החוקרים

chumus

אתר החפירות באחיהוד, בו התגלו הזרעיםרשות העתיקות / Skyvie

בני אדם שחיו באזור הגליל לפני 10,000 שנה נהגו כבר אז לאכול חומוס, אפונים שונים, פול ועדשים, ואף לגדל אותם, כך עולה מממצאי מחקר שערכו חוקרי מכון וייצמן בשיתוף עם רשות העתיקות. הגילויים מצביעים, לדברי החוקרים, על התפתחות כלכלית וחברתית מרשימה באזור.

לדברי ד”ר קובי ורדי, ארכיאולוג מרשות העתיקות, בחפירות באתר אחיהוד שנחפר לקראת הקמת מסילת הרכבת באזור נמצאו שרידי כפר מהתקופה הניאוליתית, בן בערך 10,000 שנה. באתר נמצאו שני בורות לא רחוקים האחד מהשני, שניהם מלאים בזרעים. בבור אחד נמצאו אלפי זרעים של פול וכמה זרעים של עדשים, ובבור השני נמצאו מינים שונים של קטניות – עדשים פול ואפילו חומוס.

chumus-1

זרעי הפול שהתגלו באתר אחיהוד בגליל קובי ורדי

לדברי ורדי, הבורות עשויים להצביע על קיום של חקלאות באזור, “אבל מה שבאמת מחזק את ההנחות שלנו זה שחוקרת שעבדה אתנו, ולנטינה קרקוטה, מדדה את הזרעים ומצאה אחידות בגודל שלהם, וזה מלמד על חקלאות של ממש”. החוקרים במרכז קימל במכון וייצמן העריכו כי הזרעים הם בני 10,160-9,890 שנה. מדובר ככל הנראה בזרעים המבויתים הקדומים ביותר שנמצאו באזור הלבנט, והאחידות בגודל הזרעים מלמדת על גידול חקלאי מאורגן שבמסגרתו קצרו את הקטניות כאשר הבשילו.

שמירת הזרעים בבורות האחסון מלמדת על תכנון החקלאות לאורך זמן, אומרים החוקרים. הזרעים שנשמרו נועדו לא רק למאכל אלא גם להבטחת גידולים עתידיים לשנים הבאות, מה שמצביע, לדברי ורדי, על התפתחות כלכלית וחברתית מאוד מרשימה. הגילוי מלמד שהפול בוית בדרום הלבנט כמה מאות שנים מוקדם יותר ממה שהיה ידוע בהתבסס על מחקרים קודמים. לעומת הקטניות, חיטה ושעורה כמעט ולא נמצאו באזור. “זה מראה אולי שבאזור שלנו גידול הקטניות קדם לגידול של החיטה והשעורה”, אמר ורדי ל”הארץ”.

את המחקר ערכו הארכיאו-בוטנאית ולנטינה קרקוטה ממכון וייצמן, יחד עם ד”ר אליזבטה בוארטו  וד”ר ליאור רגב. החוקרות שיתפו פעולה עם ארכיאולוגים מרשות העתיקות – ד”ר יצחק פז, ד”ר חמודי חלאילה, ד”ר יניר מילבסקי, ד”ר עמרי ברזילי וכן ד”ר ורדי מרשות העתיקות.

לדברי החוקרים, לזיהוי המקומות הראשונים שבהם בייתו את הצמחים המהווים היום חלק בלתי נפרד מהתזונה שלנו חשיבות רבה למחקר. “למרות חשיבות הדגנים לתזונה עד ימינו אנו, מסתבר כי באזור שבדקנו – מערבית לנהר הירדן – בייתו לראשונה דווקא את הקטניות, העשירות בטעם ובחלבון”. ברחבי הלבנט התרחשה בתקופה זו המהפכה החקלאית, שבמסגרתה בויתו זנים שונים של בעלי חיים וצמחים. “כעת ברור שאזור הגליל היה היצרן העיקרי של קטניות בתקופה הפרהיסטורית. מדובר בתהליך שארך אלפי שנים, שבמסגרתו השתנו תכונות מסוימות במיני הבר, ונוצרו מיני צמחים מבויתים”.

מלבד הזרעים, נמצאו באתר באחיהוד גם ראשי חץ, גרזנים ולהבי מגל ששימשו לקציר. ורדי סיפר כי בין הגילויים המעניינים בשרידי הבתים באתר היו קרוב למאתיים פריטים של אובסידיאן (זכוכית געשית) שהגיעו מאזור טורקיה, ושמהם עשו ראשי חץ ולהבים. “האובסידיאן לא נפוץ באזור שלנו ואם הביאו אותו לאזור הגליל היתה לו משמעות מיוחדת”, אמר ורדי.