יהדות השרירים: היהודים שיכבשו את ריו מאת עדי רובינשטיין

במשחקים האולימפיים הקרובים יש ספורטאים יהודים שיתמודדו על מדליות אולימפיות – אבל לא רק תחת דגל ישראל • מהמאמן שלא מצא עבודה בארץ ועד לכוכבים בענף הכי קשוח בתחרויות • וכמובן, איך לא, גם עורך הדין שעומד בראש האולימפיאדה

אלי רייזמן – התעמלות, ארה”ב

אלי רייזמן הפכה לאחד הסמלים של המשחקים האולימפיים בלונדון 2012, כאשר תרגיל הזכייה שלה לווה בנעימת “הבה נגילה”. רייזמן האמריקנית תגיע למשחקים האולימפיים בריו כשהיא כבר בת 22, וחברותיה לנבחרת האולימפית של ארה”ב קוראות לה “הסבתא”. לא רק בשל גילה המופלג במונחים של ענף ההתעמלות, אלא בעיקר כי היא אוהבת לישון.

זוג המאמנים של רייזמן, מיחאי וסילביה ברשטיאן, אימנו בעבר את נבחרת רומניה האגדית ועלו לארץ בשנת 1985. לאחר שהכינו נבחרת ישראלית איכותית למשחקים האולימפיים באטלנטה 1996, הם חוו את נחת זרועם של העסקנים ממרכז “הפועל” ומאיגוד ההתעמלות המקומי, ועזבו לארה”ב. הם הפכו את הנבחרת האמריקנית לטובה בעולם, ובמקביל רייזמן הפכה לספורטאית היהודייה המצליחה ביותר כאשר היא מציינת את רצח ספורטאי הי”א במינכן ומשתתפת במכביה. בריו היא תיאבק על מדליית הזהב

rio-olimpic-2016

הספורטאית היהודייה אלי רייזמן צילום: גטיאמג’

קרלוס נוזמן – יו”ר הוועדה המארגנת של משחקי ריו 2016

שחקן הכדורעף היהודי, שייצג את ברזיל בשנות ה־50 וה־60, הגשים את חלומו ובגיל 74 מביא את המשחקים האולימפיים למולדתו. אחרי הקריירה הספורטיבית העשירה – שהכניסה אותו להיכל התהילה של הכדורעף העולמי – פנה נוזמן לעריכת דין, והצטיין גם שם.

נוזמן נחשב לידיד ישראל ולחבר קרוב של חבר הוועד האולימפי הישראלי, אלכס גלעדי. בנוסף, בצעירותו ביקר נוזמן כשחקן כדורעף במשחקי המכביה. “אני מאחל לישראל לזכות בהרבה מדליות, אבל אנחנו צריכים אותן יותר מכם, כי אנחנו המארחים”, אמר בביקורו האחרון בארץ.

נוזמן גם סיפר כיצד החל את הקריירה שלו במועדון “ישראל ברזיל”, לאחר שסבא וסבתא שלו, שהיגרו מרוסיה לברזיל, לא הותירו לו באמת ברירה אלא לשחק במועדון היהודי. אגב, גם סגניו של נוזמן בארגון המשחקים ואנשי הכספים הם, כמובן, יהודים.

נתן וג’ושוע כץ – ג’ודו, אוסטרליה

האוסטרלים עושים היסטוריה כאשר לראשונה שני אחים מייצגים אותם באותו ענף. הג’ודוקות (נתן בן ה־21 וג’ושוע בן ה־18) השיגו בצוותא את הכרטיס למשחקים האולימפיים בריו. אולי זה לא מפתיע, כי אמא שלהם, קיירי, ייצגה את אוסטרליה בג’ודו במשחקים האולימפיים בסאול 1988, כאשר אבי המשפחה היה המאמן האישי שלה.

ג’ושוע הוא הג’ודוקא הצעיר ביותר שמייצג אי פעם את האוסטרלים במשחקים: “זה חלום שמתגשם כי גם אנחנו וגם ההורים שלנו חלמנו על האולימפיאדה מאז שהיינו ילדים קטנים, והנה זה מתגשם”.

השניים, שגדלו בבית יהודי, מדברים על כך ש”הג’ודו הוסיף לנו המון אלמנטים לחיים האישיים, אלו שמחוץ למזרן”.

טיבור בנדק – מאמן נבחרת הונגריה בכדורמים

הונגריה לכדורמים היא מה שברזיל לכדורגל. מדליות זהב, היסטוריה מפוארת ושליטה יהודית בענף. המאמן הנוכחי שלה, טיבור בנדק בן ה־44, זכה עימה במדליית הזהב באולימפיאדת סידני 2000, באולימפיאדת אתונה 2004 ובבייג’ין 2008.

למשחקים האולימפיים הללו הוא מגיע כאמור כמאמן הנבחרת ששוב, איך לא, מכוונת לזהב. אביו, מיקלוש, הוא אחד השחקנים המפורסמים בתיאטרון, בטלוויזיה ובקולנוע ההונגרי והבינלאומי. אגב, גם כוכב נבחרת ארה”ב בכדורמים, מריל מוזס בן ה־39, משתייך לדת משה.

נייט אבנר וזאק טסט – רוגבי, ארה”ב

ענף הרוגבי ישוחק בפעם הראשונה במשחקים האולימפיים בריו. ללא ספק מדובר באחד המשחקים הקשוחים בעולם, ומן הסתם הכי קשוח במשחקים האולימפיים. לכאורה, מה ליהודים ולענף שבו מפרקים לך את העצמות ועוד רודפים אחרי כדור בצורת אליפסה? אבל התדמית הזו של היהודי הרופס אולי תופסת לישראלים, אבל בטח לא ליהודים שגדלו במערכת הספורט האמריקנית.

אבנר הוא אמנם שחקן פוטבול, אחד משחקני הפוטבול היהודים היחידים הפעילים בליגה האמריקנית, ואף הגיע לסופרבול עם קבוצת ניו אינגלנד. בגיל 27 הוא יעשה היסטוריה כשיהיה שחקן הפוטבול הראשון אי פעם להשתתף במשחקים האולימפיים עבור נבחרת הרוגבי האמריקנית.

אביו של אבנר, מנהל בית הספר הדתי “בית הכנסת שלום” בספרינגפילד, ראה את המשיכה של בנו לפוטבול בגיל צעיר, גם כששילב אורח חיים דתי.

גם זאק טסט, שסיים בית ספר יהודי, יככב בנבחרת הרוגבי. בניגוד לחברו, טסט בחר להיות שחקן רוגבי ולא פוטבול. השחקן בן ה־26 יפתח בשביעייה האמריקנית בטורניר. אגב, בפעם הראשונה שהרוגבי בתוצרתו המקורית (ולא בשביעיות כפי שישוחק בריו) שוחק באולימפיאדה, במשחקי 1924, כוכב הנבחרת והמאמן שלה היה היהודי המסורתי שמואל גודמן, שאף הוביל את הנבחרת עד למדליית הזהב במשחקים.

ג’ו אלאה – שיט מפרשיות, ניו זילנד

ישראל ידועה כמעצמת שיט אבל באולימפיאדת לונדון השייטים והגולשים שלנו התרסקו. שייטת ישראלית אחרת דווקא עשתה את הישג השיא שלה, כאשר זכתה במדליית זהב בתחרות המפרשיות מדגם 470, רק עבור ניו זילנד. ג’ו אלאה – שתנסה לזכות שוב במדליה גם במשחקים האולימפיים בריו – היא בתו של שוקי שוקרון, ממושב ינון שבמועצה האזורית באר טוביה.

שוקרון התחתן עם אזרחית ניו זילנד שהכיר במסגרת השירות הצבאי של שניהם, כאשר האחרונה הגיעה להתנדב בישראל. השניים הביאו לעולם את ג’ו אלאה, שאפילו יש לה שם ישראלי: קסם שוקרון. לאחר גירושי הוריה קסם שינתה את שמה ועברה עם אמה לניו זילנד. היא מגיעה לביקורים בישראל פעמים רבות ואפילו מפליגה עם חבריה הישראלים שיתחרו בה במשחקים האולימפיים.

ג’וש ביינשטוק וסם שכטר – כדורעף חופים, קנדה

הצמד הבכיר של קנדה באחד הענפים הכי פופולריים במשחקים האולימפיים בריו, השיג את הקריטריון ממש ברגע האחרון. עד כמה שזה נשמע מפתיע, כדורעף חופים הוא אחד הענפים שיהודים וישראלים מאוד לא מצטיינים בו.

ישראל, אף על פי שיש לה רצועת חוף ענקית, לא מצליחה לייצר זוג ברמה גבוהה למשחקים האולימפיים וכנראה גם לא תצליח בשנים הקרובות. זו הפעם הראשונה שצמד ספורטאים יהודים מייצגים את קנדה בענף הזה, והפעם הראשונה של ספורטאים יהודים בכדורעף חופים.

אולסיה פוב – ריצת 100 מטר, אוקראינה

 “היהודייה המהירה בעולם” היא חלומה הגדול של עסקונת האתלטיקה הישראלית, שרואה בה את הרצה הכי גדולה שבני דת משה הצליחו להצמיח בדור האחרון. מכיוון שפוב מרבה לבקר בישראל ולהתאמן עם הקולגות שלה באיצטדיוני האתלטיקה המקומיים, כבר כמה שנים שכולם כאן מפנטזים שהאצנית תעלה ארצה. כפי שזה נראה כרגע, הדבר רחוק מהמציאות.

באולימפיאדת לונדון לפני כארבע שנים היא זכתה במדליית הארד עם נבחרת השליחות האוקראינית, תוך כדי שהיא נאבקת ברצות אדירות מג’מייקה ומארה”ב. השיא האישי של פוב, שרצה את המירוץ היוקרתי ביותר במהירות של 11.08 שניות, יקנה לה מן הסתם מקום בגמר גם במשחקים האולימפיים הקרובים. מאז המדליה האולימפית שלה בלונדון, האוקראינים, שמנסים לשמור עליה מפני עלייה לישראל, העניקו לה פנסיה לכל החיים, בונוס בסך 55 אלף דולרים ועיטור כבוד ממלכתי.

כפי שזה נראה כרגע, אנחנו נצטרך להמשיך ולהסתפק בביקורים השנתיים שלה אצל החברות בראשון לציון, ולהביט באצנית המרהיבה הזו מתאמנת.

אלי דרשוביץ’ – סיף דקר, ארה”ב

הסייף בן ה־20 נחשב לאחד הטובים בעולם, ועל אף גילו הצעיר הוא מועמד למדליה במשחקים הקרובים, שבהם לא ייקח חלק אף סיף ישראלי. כנכד לניצולי שואה אלי מתעתד להגיע למשחקי המכביה בקיץ הקרוב מכיוון שמעולם לא ביקר בישראל, אף על פי ש”שמעתי עליה רבות מכל בני המשפחה והחברים שלי”.

ממש כמו דרשוביץ’, עורך הדין הממולח והמוכר יותר, גם הסייף הצעיר לומד באוניברסיטת הרווארד ומשלב את לימודיו, כמו כל יהודי טוב, יחד עם הספורט. דרשוביץ’ חגג בר מצווה וחוגג את כל החגים היהודיים, כאשר באולימפיאדה הקרובה הוא עומד להיות הסייף הצעיר ביותר שמתחרה בתחרות הסיף.

הבחור הצעיר, שאפילו מבין קצת עברית, נולד במסצ’וסטס, ורק לאחרונה נסע לקבר של משפחתו שברחה אחרי מלחמת העולם לאוזבקיסטן, במסגרת טיול שורשים שעשה. קיים סיכוי סביר שהוא יהפוך למדליסט הצעיר בהיסטוריה של ענף הסיף.

ג’סיקה פוקס – סלאלום קיאקים, אוסטרליה

ג’סיקה אמנם מייצגת את אוסטרליה, אבל אמה, מרים פוקס־ירושלמי, היתה הקיאקיסטית הבכירה של צרפת כאשר זכתה בלא פחות מעשר מדליות באליפות העולם, מתוכן שמונה מדליות זהב. רגע לפני הפרישה שלה היא זכתה במדליית ארד באולימפיאדת אטלנטה 1996 והפכה לאגדת קיאקים בארצה.

אביה, ריצ’ארד פוקס, ייצג את נבחרת בריטניה בענף הקיאקים, ואז עברה המשפחה בעקבות העבודה של האב לאוסטרליה, לאחר שנבחר לאמן את הנבחרת הלאומית המקומית. הילדה ג’סיקה כבר ייצגה את אוסטרליה במשחקים האולימפיים בלונדון ותעשה זאת בפעם השנייה במשחקים בריו.

אנטוני ארווין – שחייה, ארה”ב

את הסיפור הכי מעניין בקרב הספורטאים היהודים שמרנו לסוף. אנטוני ארווין, גבר יפה תואר, נולד לאמא מבית מסורתי ממוצא פולני יהודי ולאבא אפרו־אמריקני.

כבר בתור ילד אובחן אנטוני כסובל מתסמונת טורט, ואת ייעודו מצא בבריכה, מכיוון ששם היה לו שקט מפני ההצקות החוזרות ונשנות. בגיל 19, במשחקים האולימפיים בסידני בשנת 2000, הוא הדהים עם מדלייית זהב במקצה ה־50 מ’ חופשי.

אך כשהיה נדמה שהוא עומד להפוך לאחד השחיינים הגדולים בעולם, הוא החליט לפרוש משחייה. ארווין התמכר לסמים, לימד ילדים חוסים שחייה, וכשהתקשה להתמודד עם הטורט הוא הכפיל על דעת עצמו את כמות התרופות שלו, דבר שכמעט הוביל למותו ממנת יתר.

בביוגרפיה המרתקת שלו הוא סיפר שאסון הצונאמי זיעזע אותו עד כדי כך שהרגיש שהוא חייב לעשות מעשה: הוא מכר את מדליית הזהב שלו מהמשחקים האולימפיים בסידני תמורת 17 אלף דולר ותרם אותה לנפגעי האסון.
המאמנים שלו שאלו אותו אם הוא מעוניין בתחרות פרישה אחרונה והזמינו אותו להתחרות במוקדמות המשחקים האולימפיים בלונדון לפני כארבע שנים. הוא הדהים פעמיים: גם כשהצליח לנצח במבחנים וגם כשסיים במקום החמישי ב־50 מ’ חופשי במשחקים האולימפיים עצמם תוך כדי שהוא מקדים שחיינים צעירים ממנו.

חבריו לנבחרת נפרדו ממנו לאחר המשחקים, רק שארווין הכין עוד הפתעה אחת. בגיל 35 הוא נרשם למבחנים האמריקניים לריו והצליח להשיג את הקריטריון הקשוח.

בשבוע הקרוב בבריכה האולימפית בריו הוא יתחרה במקצה ה־50 מ’ חופשי, ולקינוח באמת אחרון בקריירה, הוא ישתתף במשחה היוקרתי ביותר, עם נבחרת השליחים האמריקנית ל־100X4מ’. ואיזו אמא פולנייה לא תתגאה בסיום כזה לקריירה של בנה?

rio-olimpic-2016-1

אנתוני ארווין. חלום של כל אמא יהודיה צילום: AFP