לא לבד: הקאמבק המפתיע של האקורדיון מאת שירלי (נחמה) פרקש

אחרי שהושמץ, ננטש ונשכח על ידי מעריצים ומוזיקאים, זוכה האקורדיון לעדנה מחודשת בשנים האחרונים. כשבוב דילן, שלמה ארצי ומירי מסיקה משלבים אותו בשירים שלהם, ובני הדור החדש לומדים לאהוב אותו בלי משקעים, מתגלה מהפכה של ממש

 

חוזר אלינו. האקורדיון (צילום: Getty Images – אימג’בנק)

העולם, כך אוהבים לספר נגני אקורדיון, מתחלק לשניים: אוהבי האקורדיון ושונאי האקורדיון. הראשונים רואים בו כלי שמח, רומנטי סוער ומרגש, ועבור האחרים הוא כלי נשכח, מושמץ, בלתי נסבל ומעורר גיחוך. עד כדי כך מושמץ שישנם אתרים באינטרנט שמוקדשים לבדיחות אקורדיון בלבד. כך או כך, עכשיו הוא חוזר, משאיר את החבר’ה על הדשא, מנער את הנפטלין ויוצא להדליק את תל אביב. היכן שלא תסתכלו, תוכלו לראות אותו. טרנד האקורדיון החדש שסוחף את הארץ בשנים האחרונות מוציא איתו כל אוהבי האקורדיון, מבוגרים וצעירים, והם לא מעטים, כך מסתבר.

בחג שבועות האחרון התקיים זו השנה החמישית ברציפות “חג האקורדיון” בלבונטין בתל אביב ובמרכז עינב. יומיים של מרתון עם מיטב האקורדיוניסטים הבולטים בארץ: עוזי רוזנבלט, ישראל רוזן, יוסי גרושקה, איתן שפירא, ויטלי פודולסקי, ג’קי סיבילייה, אמיל אייבנדר ועוד. חשבתם על שירה בציבור? אז זהו, שלא בדיוק.

וזה לא הכול: פסטיבל האקורדיון בנהלל, במסגרת פסטיבל ‘חלב ודבש’, הוא אחד מהאירועים המוזיקליים המיוחדים של הזמן החדש. משנה לשנה גדל מספר האנשים שמגיעים מכל הארץ להשתתף במופעים. מה שהחל כאירוע מצומצם של כמה חברים עם אקורדיונים לפני כעשור, הפך בשנים האחרונות לתופעה של ממש. בפסטיבל האחרון ספרו שם מעל אלפיים איש. לצד המוזיקה המסורתית של שירה בציבור, בלקן וכלייזמרים, אפשר לשמוע הרכבים של מוזיקה פופולארית, רוק, ג’אז, פרינג’, היפ-הופ ואפילו ראפ.

כרוניקה של מפוח ישראלי

אז איך המומחים מסבירים את הנהירה העכשווית לאקורדיון? “כלי הנגינה הזה מזכיר לאנשים את ארץ ישראל היפה של פעם, וכנראה שבשנים האחרונות נוצר פה געגוע”, אומר יוסי גרושקה, אמן אקורדיון וסולן להקת “הבוסתנאים”, תזמורת אקורדיונים מתל אביב. “זה כלי שאתה מחבק אותו תוך כדי נגינה. הרבה חבר’ה שיצאו לפנסיה חוזרים עכשיו לאהבה הראשונה וקונים אקורדיונים. הביקוש לאקורדיונים ישנים וחדשים הוא עצום ויש עלייה גבוהה בדרישה למורים טובים לאקורדיון”.

“האקורדיון נחשב לכלי של הפלמ”ח אבל האמת היא שאין כלי יותר אוניברסאלי ממנו”, מוסיף גרושקה. “באקורדיון אפשר לנגן את כל סוגי המוזיקה הקלה, ג’אז, בלקני, ארגנטינאי ועוד. פיאצולה וגליאנו, שני כותבים עכשוויים לאקורדיון, נחשבים למלחינים מודרניים שמביאים עד היום קהל של אלפי אנשים לאולמות”.

מה שהייתה הגיטרה החשמלית לנוער של שנות השבעים והשמונים, היה האקורדיון לילדי שנות החמישים והשישים. כולם ניגנו באקורדיון אבל הכלי הרשמי של העלייה השלישית, המכונה גם “פסנתר לעניים”, נעלם מהשטח עם בואו של הרוק’נרול, וחזר רק כדי לקבל קיטונות של בוז ולעג. פתר תובל, האקורדיוניסט המיתולוגי של “התרנגולים”, אליקום שפירא של “הצ’יזבטרון” ויוסל’ה אורג של “בצל ירוק” – כל אלו נעטפו ונארזו בקופסאות בבוידעם ביחד איתו. ואנחנו? אנחנו נשארנו עם “זהו-זה” של יאצק.

(האימג’ הכי מזוהה של אקורדיון בישראל. שלמה בראבא בדמות יאצק (צילום: אבי כהן)

בשנים האחרונות, עם זליגתה של מוזיקת עולם לתוך תעשיית המוזיקה, יצא האקורדיון מהארון והסתער לתוך מחוזות חדשים. הרבה מאד זמרים משלבים אותו כחלק מהמופעים, ולא רק במיינסטרים. האקורדיון גלש למוזיקה הפופולארית (תקשיבו לאלבום האחרון של דילן), ואף לרוק ישראלי אלטרנטיבי (“קרימינל פרוג’קט” ו”הפרוצה החלוצה”).

אין כמעט אמן שלא משלב היום אקורדיון על הבמה. עידן רייכל, אקורדיוניסט בעצמו, הציב אותו כחלק בלתי נפרד מההרכב המנצח שלו. גם יהודה פוליקר, שלמה ארצי, קרן פלס, ברי סחרוף, עמיר לב, שלמה גרוניך, לאה שבת, מירי מסיקה – ועוד לא דיברנו על המוזיקה המזרחית.

גם הדור הצעיר נכנס לתמונה בשתי ידיים ומפוח רחב. רונה קינן הקליטה עם האקורדיוניסט הצעיר אסף תלמודי את “הריקוד המוזר של הלב”, שהפך ללהיט, ולהקת ההיפ-הופ/ראפ היפואית “סיסטם עלי” משלבת נגינת אקורדיון במופע שלה. כמוה ישנם הרכבי רוק צעירים ועכשוויים בהם מככב האקורדיון בחיי הלילה של תל אביב.

המהפכה בדרום

בתל אביב פועלת כבר כחמש עשרה שנה תזמורת אקורדיונים וכלי נשיפה שהקים טייקון הביטוח שוקי מדנס ומנצח עליה אורי חודורוב (יעקב פרי, היום חבר כנסת במפלגת “יש עתיד” ניגן בה כחצוצרן סולן במשך שנים). אבל תל אביב היא לא הממלכה החדשה היחידה של האקורדיון. סצנת אקורדיונים לא פחות מעניינת מתרחשת דווקא בעיר הדרומית, באר שבע, שם סחף המורה ויקטור דרנבוים – עולה מרוסיה ומשוגע לאקורדיון – את צעירי באר שבע, והקים תזמורת אקורדיונים פופולארית שממוצע הגילאים בה הוא פחות מעשרים.

“הדימוי שיצא לאקורדיון בארץ הוא שגוי וחלקי בעיני”, אומרת מיקי ברקן, שחקנית בסרטים ובהצגות ילדים ונוער מת”א, שהתחילה לנגן באקורדיון לפני כשנה. “כולם חושבים שזה כלי של שירי ארץ ישראל בלבד. אנשים לא מודעים למגוון הסגנונות הרחב שניתן לנגן עם הכלי הזה”.

במהלך השנה האחרונה הקליטה ברקן שיר מחווה לאריק איינשטיין עם המוזיקאי נועם פינחסוב, והיא מייחלת לעוד עבודות ושיתופי פעולה שכוללות את האקורדיון. “רוב התגובות שאני נתקלת בהן אוהדות ומעודדות. כשנפגשתי בתגובה לא אוהדת נוסח: “באמת?!” או “למה?” אני אומרת שאני אוהבת לנגן בו, וזה מה שחשוב מבחינתי”.

לעדי (50), מורה לחינוך גופני מאזור השרון, זה קרה במהלך חופשה בצרפת. “הייתי בפריז ושם, ברחוב קטן, שמעתי פתאום נגינת אקורדיון ונשמתי נעצרה”. עדי איתר את הנגן וקנה ממנו את האקורדיון בו במקום. “כששמעתי את האקורדיון שמעתי את המנגינה הפנימית שלי. זה היה הצליל שלי, ללא ספק. אותו צליל שליווה אותי שנים רבות בשירה בציבור, בהרקדה. שנים ארוכות אהבתי אותו והייתי לצידו, אבל אף פעם לא העזתי לגעת בו”. היום הוא מנגן בלהקה חובבנית שמבצעת עיבודי רוק כאסח לשירי ארץ ישראל”.

גם הקודקודים נסחפים. רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים (צילום: יח”צ)

גם האקדמיה מאשרת

אמיל איבינדר, אמן אקורדיון ישראלי בינלאומי שממלא את היכל התרבות לפחות פעמיים בשנה ומופיע בעולם עם תזמורות גדולות, היה הראשון שהצליח לעבור את חומת האש ולהכניס את האקורדיון לאקדמיה למוזיקה, כחבר מן המניין. עד היום סירבו מוסדות המוזיקה הגבוהים להכיר בכלי ודרשו מהסטודנטים ללמוד פסנתר כתנאי לקבלת התואר. איבינדר הקים בירושלים מגמה נחשקת של מוזיקת עממית. טובי המוזיקאים הצעירים מייחלים לנגן בתזמורת שלו. 
“מדובר במהפכה ממש”, מעיד עוזי רוזנבלט, מאמני האקורדיון הבולטים והעסוקים ביותר בארץ. רוזנבלט מופיע כמעט מדי יום במופעים וירטואוזים, מופעי בידור, שירה בציבור ותוכניות טלוויזיה. השנה יופיע גם בפסטיבל האקורדיון באבו-גוש שיתקיים באוקטובר הקרוב.

איך אתה מסביר את הטרנד הזה?

“העם צמא לאקורדיון. לא רואים את זה בטלוויזיה או ברדיו, אבל זו עובדה. כנראה שיש כמיהה חזקה לכלי הזה, שלא מקבל עדיין את הפינה המדויקת שלו כי הוא סובל מתדמית של משהו מיושן, אבל זה לא נכון. אין משהו יותר עכשווי מהאקורדיון. יש משהו באקורדיון שסוחף מיד את האנשים אחריו. קטעי וידאו של אקורדיוניסטים מקבלים מאות לייקים ועשרות שיתופים בפייסבוק. כשאני מנגן לילדים בבתי הספר, את רואה את הברק בעיניים. כולם רוצים לנגן בו”.

זה קיים גם בעולם?

“סצנת האקורדיון חזקה מאד בצרפת ובכל ארצות הבלקן. ברזיל הפכה בשנים האחרונות למעצמת אקורדיונים. המוזיקה העממית שם כוללת אקורדיון ויש מופעים של אקורדיוניסטים על במות בידור שמביאים אלפי אנשים. זה לא בממדים של קונצרט רוק, אבל זה בהחלט מטורף”.

צאו מהסטיגמה. לא רק בתחנה המרכזית מנגנים באקורדיון (צילום: Getty Images – אימג’בנק)

תיירות אקורדיון

בשנים האחרונות התפתחה בארץ תופעה מפתיעה של תיירי אקורדיון. מדובר בחבורות של אקורדיוניסטים ישראלים, חלקם חובבנים וחלקם מקצוענים, שנוסעים באופן מאורגן לסיורים בעיירות מפורסמות באיטליה, ומבקרים במפעלים ישנים בני מאות שנים. הטיול האחרון נערך בעיירת האקורדיונים המפורסמת קסטל פידרדו בצפון איטליה. “עברנו ממפעל למפעל, וראינו את זה קורה מול עינינו”, מתאר אחד המבקרים. “כל אקורדיון מורכב מ-1800 חלקים. חלקם נוצרים במכונות וחלקם ביד. בדקנו כלים חדשים, ניגנו עם נגנים מקומיים, במסעדות, בתחנות רכבת, איפה לא. חלק מאיתנו קנו אקורדיונים חדשים שאי אפשר למצוא בארץ. זה היה מרתק”.

אקורדיון ככוכב מועדונים

ויטלי פודלובסקי, פעם האקורדיוניסט הנמרץ של להקת “השמחות” והיום אחד מהוירטואוזים המובילים בתחום בארץ, פחות מרוצה מהמצב. בימים אלו הוציא תקליט חדש, “חיים יפים”. “אני מנגן אריק איינשטיין וזוהר ארגוב באקורדיון ובכל השירים שלי אני משלב רוק, ג’אז, פופ והיפ-הופ, בקטנה. אקורדיון בארץ עדיין נתפס קצת מיושן אבל הוא יכול להיות צעיר ומדליק. אני רוצה להוציא אותו מהעממיות, להקפיץ איתו קהל צעיר, המטרה שלי היא להוציא את האקורדיון מהנפטלין”.

אתה רואה את האקורדיון מככב במועדונים?

“האקורדיון חדר לפרינג’, הוא חדר לרוקנ’רול, יש התעוררות של צעירים, חבר’ה ממש טובים, יש טרנד עצום של הכלי, אני רואה הרבה מאד חבר’ה צעירים מגיעים להופעות. אני רוצה להביא את האקורדיון לסצנה המוזיקלית הכי עכשווית. לסגנונות שבחיים לא הייתם מאמינים שהוא מתאים. ניגנתי כבר באקורדיון עם די ג’יי במופעי ג’אנגל וטראנס והקהל השתגע על זה”.

  •  
  •  
  •  
  •