לא קלאסי: השירים הגסים של מוצרט מאת איילת קליין כהן

גאון. עילוי. מלחין מחונן. וכותבם של שירים גסים. כל אלו, גם האחרון, מתארים נאמנה את דמותו ויצירתו של וולפגנג אמדאוס מוצרט. פסטיבל המציין 260 שנה להולדתו, מתמקד בהיבטים הידועים פחות והפרועים הרבה יותר של אחד המלחינים המוערכים בעולם

“לקק לי את התחת ממש טוב,
יפה ונקי לקק אותו,
יפה ונקי לקק לי את התחת.
זו תאוות שומן, למרוח טוב עם חמאה!
כי ליקוק הצלי הוא מעשה יום-יום שלי.
שלושה מלקקים יותר משניים, קדימה!
נסו ותלקקו!
כל אחד מלקק את התחת של עצמו”.

(תרגום: צבי מניקר)
על המילים המעודנות והאלגנטיות הללו חתום לא אחר מאשר וולפגנג אמדאוס מוצרט, מגדולי המלחינים שידע עולם המוסיקה הקלאסית. על אף שכמה וכמה מיצירות המופת שהוציא תחת ידיו מבוצעות על ידי מספר אדיר של נגנים שונים כבר מאות בשנים, לא רבים יודעים כי נהג גם לכתוב שירים מעין אלו, המאופיינים ברוח שובבה ולעיתים אף בנימה גסה למדי.

motzart

גאון, ושובב לא קטן. מוצרט צילום: יח”צ

“מוצרט חתום על מספר אדיר של יצירות מופת מוסיקאליות, וכמעט בלתי אפשרי להתוודע לכל היקף יצירתו, כך שבהחלט יש אוצרות מוסיקאליים ששווה לגלות”, אומר יוהאנס ארקס, מנהלה של הקרן הבינלאומית לתרבות, הנמנה עם העומדים בראשו של פסטיבל ‘ימי מוצרט’ שיתקיים בסוף השבוע הקרוב במרכז האמנויות ‘אלמא’ בזכרון יעקב (חמישי-שבת, 23-21.01.16). “וכן, למוצרט יש לפחות צד אחד שונה מזה שכולם מכירים, והוא מאוד מפתיע”, הוא מוסיף בחיוך.

“ברשימת יצירותיו של מוצרט יש שש מאות עשרים ושש יצירות, מהן כאלה שהיו מוכרות מלכתחילה – במיוחד האופרות, ומהן יצירות המוכרות בעיקר מהמאה ה-19, התקופה הרומנטית. אך סך כל היצירות שבאמת מוכרות לקהל הרחב המנוגנות בקביעות הוא אולי עשר או חמש עשרה, במקרה הטוב, ויש הרבה מה לגלות”, מוסיף צבי מניקר, מנהלו המוסיקאלי של הפסטיבל.

“מוצרט היה אדם מלא הומור, ובעל קשר מאוד חם ורגיש למשפחתו הקרובה, עוד מילדותו. לעיתים, ההומור, הבדיחות ומשחקי המילים הגסים גלשו אל המוסיקה הביתית שלו.

במסגרת הפסטיבל, אנו מציגים תכנית בשם ‘שירים מצחיקים וקאנונים גסים’, שבה נשמע שירים שנכתבו במיוחד לילדים, סצנות ביתיות שהולחנו ואוסף של שמות חיבה ונאצה פרטיים שהולחנו כסצנה אופראית. הגסויות הגדולות ביותר שמורות לקטעים הכי פוליפוניים ופורמאליים – הקאנונים. הניגוד הזה, בין צורת כתיבת מוסיקה מאוד פורמאלית ומורכבת לבין טקסט גס, מאוד שעשע את מוצרט וחבריו”.

פורקן נפשי ממוסכמות החברה

הניגוד העז אליו מתייחס מניקר, המתקיים בין טקסטים גסים ובין ביצועם בסגנון מוסיקאלי הנחשב רשמי, טקסי ומכובד, עשוי להצביע על קיומו האפשרי של מהלך חתרני ורווי משמעות שביצע מוצרט בשעה שחיבר בין השניים לכדי יצירה אחת. מסקרן לדעת האם שירים אלו נכתבו על ידו לשם השעשוע בלבד, משום שהעלו חיוך על פניו ועל פני קרוביו וחבריו, או שמאחורי המילים הבוטות חבוי גם מסר חברתי. לדעתו של מניקר, אין לייחס לשירים אלו משמעות פוליטית או חברתית, מלבד כך שסיפקו לכותבם פורקן נפשי ממוסכמות החברה.

הצד המשעשע והמפתיע ביצירתו ובדמותו של מוצרט מוצג בפסטיבל כחלק מן החזון של מייסדיו להרחיב את המעגל הנחשף ליצירתו של מוצרט וליצור חיבור בין מפעלו המוסיקאלי ובין קהל שאינו בהכרח בקיא בו או מאזין למוסיקה קלאסית באופן יומיומי. הן ארקס והן מניקר מביעים דאגה לנוכח העובדה שקהל אוהבי המוסיקה הקלאסית, המבוגר ברובו, הולך ומצטמצם, והם שואפים להגיע אל הקהל הצעיר.

motzart-1גס ורשמי, חתרני ומשעשע. פסלו של מוצרט במרכז כיכר מוצרט צילום: Tourismus Salzburg GmbH

“הרעיון שעומד בבסיס הפסטיבל הוא להנגיש את מוצרט לקהל באופן בלתי שגרתי, תוסס ורענן”, אומר ארקס, ומניקר מוסיף: “אחת המטרות היא לעניין קהל צעיר ביצירתו של מוצרט, על ידי יצירת תכנים מגוונים, וכן על ידי שילוב תכניות המנוגנות על ידי נגנים מקצועיים וקונצרטים המנוגנים על ידי חובבים וצעירים. שמה של אחת התכניות בפסטיבל הוא ‘מוצרט של כולם’, והוא מעביר את המסר שהמוסיקה שייכת לכולנו, והיא אינה נחלתם של מעטים בלבד”.