מונולוג סוחר האמנות מאת מיכאל ברק

Zoren-1Zoren-1 Zoren-2

״ארמונות באוויר״ אנדרס זורן, 1885

ראיתי שעברת כאן קודם, אני לא מתפלא, כבר קודם חשבתי שפניו של הפרש

לא יכולתי שלא להבחין שעצרת בדוכן ממול. אני מכיר היטב את התמונה שהתעניינת בה. עבודה יוצאת דופן שחשבתי לרכוש בעצמי. למזלי הגיעו אלי כמה שמועות שטרחתי לבדוק. אני לא מרגיש נוח לספר לך מה בדיוק נאמר לי אבל אם תעביר אותה מתחת למתקן של אור אולטרה סגול תוכל לראות בעצמך את עבודת הריטוש האינטנסיבית. ממש קשה להאמין שהיא עברה את האישור של וועדת הקבלה הקפדנית של היריד.

נעצור כאן. אמרתי כבר יותר ממה שרציתי לומר, בוא נחזור לציור שלנו. אני רואה שאתה מתמצא קצת בתקופה, אז אתה וודאי יודע שמדובר בעבודה המוצלחת ביותר מתוך הסדרה שייצר האמן באותן שנים ובכלל, אלה היו הזמנים הכי טובים שלו. אף אחד מהסוחרים כאן לא הרים גבה כשתמונה דומה נמכרה, ממש כאן ביריד, לפני שנה בלא פחות ממיליון. מסכן, לא הספיק לצייר הרבה לפני שהשחפת גמרה אותו. לא פלא שכל עבודה שלו שהגיעה לשוק נחטפה על ידי מוזיאון כזה או אחר עד שלא מוצאים יותר עבודות שלו בידיים פרטיות.
אני חייב להודות, הציור הזה החזיר לי את האמונה כי אפשר להעביר את האיכות של האור הסקנדינבי לבד הקנבס אם רק תיתן את המכחול בידיו של האמן המתאים. אתה יודע, הוא נסע לפריז שם הושפע מאד מהאימפרסיוניסטים לפני שחזר לאוסלו. המוזיאון הלאומי שם מתעניין ברכישה כי הציור כל כך מרכזי לאוסף שלו מאותה תקופה וכמובן, מבחינתם הטיפול באור מאד חשוב.

ושמעת מי נמנו על תלמידיו? גדולי הציירים של נורבגיה ומספרים שעבד יחד אפילו עם אדוורד מונק תקופה מסוימת. ולחשוב על כך שעם המוניטין שיש לו היום, המסכן לא מכר כמעט אף תמונה בחייו. בתחילה רציתי להשאיר את העבודה באוסף הפרטי שלי כי חשבתי שתמונה באיכות כזאת לא מגיעה לשוק בכל יום אבל, מה לעשות, לא יכולתי לעמוד בפני פורטרט שצייר זורן שגיליתי בדרך פלא באוסף חשוב שהועמד למכירה במפתיע. כן, אני יודע, זורן הוא שוודי אבל מה לעשות שהוא כל כך מוכשר ואתה יודע, שלושה נשיאים אמריקאים שונים ישבו מולו כדי שינציח את דיוקנם. כמה ציירים אמריקאים יכולים להתגאות בכך? אני מודה, קצת נסחפתי בתחרות על הציור ואני זקוק למזומנים כדי לממן את הרכישה. מה לעשות, זו ממש קללה, אני מוכן להרוג בשביל פורטרט טוב, כזה שבו אפשר לראות את כל האישיות דרך הפנים.

בוא תתקרב ותתבונן מקרוב. שמעתי כבר מישהו אומר שהסוס שלו מתקרב ברמתו לסוסים של דה וינצ’י ואתה יודע כמה דה וינצ’י השקיע בחקר האנטומיה הסוסית כשתכנן להקים במילנו את פסל הסוס ההוא. בוא, תראה רגע את הזנב. היית מאמין? הוא הפך כאן את המכחול והשתמש בצד החד כדי לחרוץ את שכבת הצבע. איזו טכניקה!

והאגם, כל כך שליו. אין ספק שהוא מייצג תקופה רגועה בנפש המסוכסכת של המסכן שאיבד חצי שנה קודם את אהובתו וזמן קצר לאחר מכן את אחיו הצעיר בדו קרב מיותר. מה שאני הכי אוהב בציורים שלו הם הפרטים הקטנים: תראה את הסדקים שבין לוחות העץ של המזח, את סירת הדייגים שבה אתה יכול כמעט לספור את הדגים שעלו בחכה והכי הכי אני אוהב את הצפרדע הניצבת באדישות על חלוק הנחל. לא תאמין אבל יש אנשים שמפתחים הזדהות דווקא עם הצפרדע!

אני שמח ששאלת על המסגרת. כן, זו המסגרת המקורית. אתה יודע איך זה אצל הלותרניים האוונגליסטים האלה, מה שיותר פשוט יותר טוב. מזל שהסכים לציפוי הזהב. אתה שואל, ובצדק, למי היה הציור שייך קודם. ובכן, מדובר בהיסטוריה שכולה אספנות טהורה ומידות טובות: הציור היה שייך לבעליו של העיתון הנורבגי “דגבלדט”, אותו ירש מאביו שקיבל אותו מבתו של הצייר כמתנת נישואין. עכשיו הוא יכול להיות שלך.
נו, אז מה אתה אומר”?

מיכאל ברק הוא אספן אמנות המתעניין באמנות הנורדית של המאה ה-19.

   באלכסון ביום שני ה־23 בפברואר 2015 מיכאל ברק. מחשבה זו התפרסמה ע”י