מיהו הרנטגן הירושלמי, שהמונים נוהרים אליו שוב ושוב

Slider?

יש לו 19 ילדים, מעל מאתיים נינים ונכדים ולאחרונה הוא נבחר לקבל את תואר יקיר ירושלים. כבר 40 שנה שהרב נחום כהן מקבל קהל מבקרים עצום בחדר קטן ליד רחוב הטורים, מברך אותם, משיא עצות ומכוון את הבריות. סיפורו של רנטגן ירושלמי שהבטיח לאולמרט כי ינצח את טדי אם יעמוד בתנאי אחד

הטלפון של מזכירתו של הרב נחום כהן לא הפסיק לצלצל. הרב, הפופולארי גם בימי שגרה, הוצף ביום ראשון שעבר באין-ספור שיחות מאנשים שביקשו לברך אותו בעקבות ההחלטה להעניק לו את אות יקיר העיר ירושלים. “לא ידעתי אפילו שפרסמו את ההחלטה”, סיפרה מזכירתו נועה, שהוסיפה: “הוא אדם מיוחד מאוד, ממש מגיע לו”.

הרב עצמו שמח גם הוא לשמוע את החדשות הטובות. “תודה, ברוך השם”, הוא הגיב לברכות. “גם ראש העירייה התקשר אליי לברך. האמת היא ששאלו אותי האם אפשר להציע אותי, ואמרתי להם, ‘למה לא?’. חמישה דורות אני פה, בארץ ישראל; אחרי הפרסום העלו אותי לשידור ברדיו קול חי, וסיפרתי על החשיבות של ירושלים – זו של מעלה וזו של מטה. יש לה חשיבות גדולה מאוד”, הוא סיפר ל”זמן ירושלים

“.

השושלת המשפחתית של הרב מתחילה בצפת, שם קבורים שני סביו, ממשיכה במעבר המשפחה לחברון ומסתיימת בירושלים, בעיר העתיקה – שבה הוא עצמו נולד לפני 72 שנה. אביו, ששימש גבאי של בית הכנסת תפארת ישראל בעיר העתיקה, על שם הרבי מרוזין, נפל במלחמת העצמאות בשבי הירדני לאחר שהתעקש להישאר בבית הכנסת וסירב להתפנות ממנו.

בית הכנסת הוקם בידי חסידים מקרב היישוב היהודי הישן בארץ ישראל ונהרס בידי הירדנים, מיד לאחר שכבשו את העיר העתיקה ב-1948. תשעה חודשים אביו ישב בשבי, בזמן שאם המשפחה עברה עם ששת הילדים לשכונת קטמון. “אלה היו מעברים לא קלים”, נזכר הרב. “לעתים לא היו לנו אוכל, שתייה

ובגדים, אבל חיזקנו את עצמנו באמונה. אמא, עליה השלום, החדירה בנו את האמונה החזקה”.

ממליציו של הרב לקבלת העיטור כתבו עליו כי “הרב בולט בתחומו, בפעילותו למען קירוב לבבות וסובלנות”. בעבר שימש מורה ומחנך, לימד ילדי עולים, ניהל מוסדות חינוך בעיר, בהם ישיבת מחנה ישראל, והקים לשכה לייעוץ ולתמיכה שיועדה לציבור הירושלמי על עדותיו השונות. אך הדבר שעמו הרב מזוהה במיוחד זה ארבעה עשורים הוא קבלת הקהל שלו, שבמהלכה דלתו פתוחה לכל מי שמבקש לקבל ממנו ברכה. קבלת הקהל והייעוץ שהוא מספק למאות מאמינים, שמשחרים על פתח דלתו, החלו בעקבות הפעילות החינוכית שהוא עוסק בה כבר שנים.

כל ההתחלות

לפני ימים אחדים גולל הרב בפנינו את ראשית ימיו ואת ההתפתחויות שהובילו אותו להיות מי שהוא היום. כשהשתייך בצעירותו לישיבת מיר, ביקשו מכהן להתחיל להעביר שיעור שבועי בבית הכנסת שבת אחים בשכונת עיר גנים. הוא נענה, אך במהרה הפך השיעור החד-שבועי לאירוע שחוזר על עצמו פעמיים בשבוע, ובתוך שבועות ספורים נוספים הוא התבקש להגיע להעביר שיעור בכל לילה. “בסוף כל שיעור אנשים פנו אליי, כדי לדבר איתי על הבעיות שלהם, וככה זה התחיל, לאט-לאט”, הוא משחזר.

ישיבת מיר במאה שערים. שם גדל והתחנך

לאחר מכן, לפני קצת יותר מ-30 שנה, פנה הרב יצחק דוד גרוסמן לרב כהן, וביקש ממנו לבוא למגדל העמק כדי לסייע לו להקים ישיבה במקום. הרב כהן נענה, השאיר בירושלים את אשתו ואת 13 ילדיהם שנולדו עד אז (מאז הצטרפו עוד שישה: ג”נ), ונסע צפונה. השניים הקימו יחד את המוסד החינוכי מגדל אור, ובמשך כשנתיים בילה הרב את שבועותיו, מיום ראשון ועד יום חמישי, הרחק מהבית והמשפחה.

“היו לי אז 13 ילדים, לא הייתי בבית כל השבוע, וזה לא היה פשוט”, הוא נזכר. “אבל ההורים של התלמידים הגיעו בעקבות הבחורים, והקמנו בית אחרי בית”. הן ההורים והן הצעירים נהגו לפנות אז לרב ולחלוק איתו את קשייהם, והיכולת המיוחדת שלו לייעץ, לברך ולסייע עשתה כנפיים.

באותם ימים הרב כבר עשה לעצמו שם גם בירושלים, מה שהוביל אותו למסקנה שביתו שבשכונת גאולה קטן מלהכיל את כל המבקשים להגיע ולהתברך על ידו. “התחלתי לקבל קהל אצלי בבית, אבל כל כך הרבה אנשים באו אליי הביתה, עד שהמקום נראה כמו שוק מחנה יהודה. אבנר עמדי פנה אליי אז, ואמר שיש לו חדר בשבילי – ומאז אני פה”, הוא אומר, בהתייחסו למבנה קטן וצנוע מאחורי תחנת הדלק הטורים ברחוב יפו, לא הרחק משוק מחנה יהודה האמיתי. “זה היה לפני כבר למעלה מ-20 שנה, ואני עדיין פה”.

מלבד גיחה קצרה של כחצי שנה למעון חלופי בתלפיות – אז התארחו קבלות הקהל של הרב בחדר משרדי קטן במעמקי חנות דלתות – נותר משכנו באותו מבנה אבן בעל שני חדרים. המבנה, שכולל את משרדו של הרב וחדר המתנה, מתמלא פעמיים בשבוע עד אפס מקום, וממתינים רבים משתרכים בחוץ. היום כבר מובילים למקום שלטים, שמורים לקהל הגדול כי הגיע למקום הנכון.

למאמר המלא הקישו

http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/436/731.html?hp=54&cat=869

Leave a Comment