מנשה קדישמן 1932-2015: אמן גדול, עם לב גדול מאת סער גמזו ומאיה כהן

  • קדישמן, חתן פרס ישראל, יצר בחייו עשרות פסלים וציורים – חלקם הפכו לסמלים של חיינו • אך יותר מכל, הוא זוהה עם ציורי הכבשים הצבעוניים, שהיו בעיניו מעין אייקון ישראלי • שלשום הלך לעולמו
  • kadishzon-1

קדישמן והכבשים. היו סימן ההיכר שלו. משמאל: “התרוממות” בכיכר הבימה צילום משה שי

מנשה קדישמן, מגדולי ומחשובי הפסלים והציירים שפעלו בישראל, הלך שלשום לעולמו והוא בן 82.

קדישמן, אמן עטור פרסים ובהם גם פרס ישראל (1995), שמזוהה עם ציורי כבשים צבעוניים ועם סגנון אקספרסיבי עז, נפטר בבית החולים שיבא בתל השומר, לשם הובהל לאחר שחש ברע.

“בכל פעם שהייתי בא אליו לשוחח איתו, הוא היה נותן לי תמונה”, סיפר אתמול חברו הקרוב, השחקן יענקל’ה בן סירא, “הוא היה אדם שכשמו שהיה שמן, כך היה הלב שלו – עוד יותר שמן ומלא ורחב. הוא תרם הרבה. איפה שהיתה מצוקה הוא היה הראשון שעזר, נתן את ציוריו”. בשנים האחרונות סבל קדישמן מבעיות אורתופדיות חריפות שהגבילו את תנועתו, אך לא מנעו ממנו להמשיך וליצור. “ידענו שהוא חולה”, הוסיף בן סירא, “היינו אצלו רק לפני שבוע, הוא לא מש ממיטתו, אבל הוא היה בסדר גמור – תיפקד, דיבר. לא ידעתי שזה יהיה הביקור האחרון”.

kadishzon-2-

קדישמן בביתו. לא הפסיק לצייר  //  צילום: זיו קורן

קדישמן נולד בתל אביב ב־1932 והתחנך בתנועת הנוער המאוחדת. בגיל 15 התייתם מאביו, ולכן עזב את לימודיו בבית הספר ויצא לסייע בכלכלת המשפחה. את הלימודים הסדירים החליף בלימודי פיסול אצל משה שטרנשוס (לימים, אחד ממקימי מכון אבני לאמנות ולעיצוב בתל אביב) ואצל רודי להמן (ממייסדי כפר האמנים עין הוד), שמהם שאב את ראשית השכלתו המקצועית כאמן. אולם היתה זו דווקא החוויה הצבאית של קדישמן שהשפיעה באופן קרדינלי על יצירתו. הוא גויס ליחידת הנח”ל הראשונה שהוקמה והוצב בקיבוץ מעיין ברוך. במסגרת שירותו שימש קדישמן רועה צאן והירבה לתעד את פעילותו ברישומי פחם ועיפרון. במשך שנות פעילותו האמנותית יצר קדישמן אלפי דיוקנאות צבעוניים של כבשים, שהפכו לסימן ההיכר שלו בארץ ובעולם.

kadishzon-3-

עקידת יצחק” ברחבת מוזיאון ת”א  //  צילום: זאב זמיר, אתר פיקיוויקי

כמה שנים לאחר סיום שירותו הצבאי בחר קדישמן לצאת ללימודי אמנות בחו”ל והגיע, עם חברו האמן בוקי שוורץ, ללימודי פיסול בסנט מרטינס סקול אוף ארט בלונדון, שמחלקת הפיסול שבה נחשבה למפורסמת ביותר בעולם האמנות. שם נזרעו אצלו הזרעים ליצירת פסלי ענק ולשימוש בחומרים כגון פלדה ואלומיניום. בסך הכל בילה קדישמן 13 שנים בלונדון, שבמהלכן למד, יצר, התחתן והביא לעולם שני ילדים. הנישואים לא החזיקו מעמד, ולאחר כמה שנים חזר קדישמן לישראל. בראיונות שהעניק לאורך השנים הסביר שהוא רואה בעצמו ישראלי וחש חיבור גדול לישראל.

צייר לנו כבשים

באותן השנים החל קדישמן לזכות בהכרה ובהצלחה עולמית על יצירתו. ב־1967 זכה בפרס ראשון לפיסול בביאנלה של פאריס, ובשנה שלאחר מכן היה לנציג הישראלי בתערוכת האמנות “דוקומנטה” בגרמניה, שנחשבת לאחת הליברליות והאוונגרדיות בעולם האמנות. קדישמן זכה אז גם להצלחה ולהכרה מקומית, כשפסליו מוקמו בקרבת מוסדות תרבות ישראלים ובתוכם. ב־1966 הוצב פסלו “מתח” בכניסה למוזיאון ישראל בירושלים, והוא נחשב עד היום לאחד מסמליו המוכרים. כעשור לאחר מכן העניק קדישמן לתל אביב את אחד מסמליה, כאשר הוצב “התרוממות”, שמתנשא לגובה של כ־15 מטרים, ליד תיאטרון הבימה. פסליו מוצבים במקומות רבים בישראל ובעולם. אחת מיצירותיו הבולטות היא “שלכת” במוזיאון היהודי בברלין.

kadishzon4-

צילום: אבישי טייכר

בשנת 1978 הציג בביאנלה של ונציה 18 כבשים שעל גבן צבע כחול תחת השם “פרויקט הכבשים: הטבע כאמנות והאמנות כטבע”. מיצג זה שוחזר במוזיאון תל אביב לאמנות בתערוכה של יצירותיו, שנפתחה בדצמבר 2005 ונקראה “צייר לי כבשה”. הכבשים שלו לא היו בעיניו רק דמויות משירותו הצבאי, אלא מעין אייקון חילוני ישראלי שקשור לחללים שנפלו במערכות ובמלחמות.

“מנשה קדישמן ז”ל היה אמן גדול ויוצר ענק, שליבו רחב כגודל גופו”, ספד אמש הנשיא ריבלין, “מיטב החומרים היו לו כחומר ביד היוצר. מנשה עיצב במו ידיו את תבנית נוף המולדת ולכתו הוא אבידה גדולה למשפחתו, לידידיו האוהבים ולמדינת ישראל כולה”.

ארונו של קדישמן יוצב במוזיאון תל אביב בשעות 14:00-11:00, ובשעה 15:00 הוא יובא למנוחות בבית העלמין קריית שאול בעיר.

הכתבה פורסמה באתר ישראל היום ב 5-10-2015