נועם סגל מנסה למצוא קצת אמנות ישראלית/קלי ערמון אזולאי

תערוכת יחיד של האמן הבינלאומי אנרי סאלה במוזיאון תל אביב היא רק אחד הפרויקטים של האוצרת העצמאית נועם סגל, שאינה מהססת לערער על הגדרת האמנות הישראלית

תערוכת יחיד מוזיאלית של האמן אנרי סאלה, המייצג עתה את צרפת בביאנלה הבינלאומית לאמנות בוונציה, תערוכה אחרת המלווה בקטלוג אייפד ועוד תערוכה שתוקדש אך ורק לפרפורמנס – אלה רק כמה מהפרויקטים העכשוויים של האוצרת העצמאית נועם סגל.

סגל, בת 32, מסמלת דור חדש של אוצרות בישראל, שאינו נשען על מודלים מקומיים ולא צמח ממוסדות האמנות הקיימים. השכלתה מגוונת ובעלת אוריינטציה מחקרית וביקורתית, היא עובדת עם אמנים ישראלים אך מבקשת לערער ולחשוב מחדש על ההגדרה “אמנות ישראלית”.

במוזיאון הרצליה מוצגת עתה “מעלה קרחות”, תערוכת יחיד ראשונה של האמן שחר פרדי כסלו, שאצרה סגל. את העולם שיצר כסלו – עולם הזוי, היברידי, פנטסטי – מלווה קטלוג אייפד, אולי הראשון מסוגו בישראל, בעיצוב עופר להר. ייחודו בכך שאינו מסתפק בהעברה של הקטלוג מפורמט מודפס לדיגיטל, אלא הוא מבקש לנסח מחדש את מנעד האפשרויות הגלומות בחיבור שבין הפורמט לתפקיד הקטלוג ובכך מסייע לחשוב מחדש על מהותו של הקטלוג. סגל מסבירה כי הציבה לעצמה שתי מטרות מרכזיות: “שהתערוכה תתועד כמו שצריך ושהקטלוג לא רק ישמש לתיעוד, אלא שיהיה סינרגטי עם התערוכה ויוסיף עוד הקשרים, דימויים ומחשבות“.

 Slider6754

נועם סגל. תהליך של עבודה עם האמניםצילום: איליה מלניקוב

התערוכה, המסכמת יותר משנתיים של דיאלוג ועבודה משותפת (ותוצג עד 3 באוגוסט), היא גם שירת הברבור של הפרויקט “רוטשילד 69“ שאצרה סגל וניהלה בשיתוף עם המסעדן מתי ברודו. קדמו לה תערוכות של אמנים שאינם עובדים בסדירות עם גלריות בארץ, חלקם למדו או מתגוררים בחו”ל. ביניהם, גיא בר אמוץ, עפרי כנעני, גיא ינאי וליהי תורג’מן.

בשונה מאלה, לכסלו, אשר בא מרקע אקדמי ולימודי קולנוע, אין שגרת סטודיו. „פרדי הוא אמן של אובייקט, הניסיון לעבוד אתו על תפישת חלל כוללת היה מורכב יותר”, מספרת סגל. “הוא מתחיל מרעיון ומשם יוצא לעבודה. הוא בכלל סוג של אאוטסיידר לעולם האמנות“. צורת העבודה והחשיבה של כסלו התאימה לסגל, שאינה נוהגת לבחור עבודות קיימות מסטודיות של אמנים, אלא דוגלת בתהליך של עבודה עם האמן לקראת תערוכה.

סגל נדמית כמפעל שאינו חדל לפעול לרגע. בנוסף להוראה בתוכניות לתואר שני במדרשה לאמנות ובבצלאל, היא עובדת על שתי תערוכות חדשות, שייפתחו יחד במוזיאון פתח תקוה לאמנות באוקטובר הקרוב. האחת, תערוכה קבוצתית ששמה “וזאת האמת האמיתית”, עוסקת במושג השחקן. ישתתפו בה אמנים ישראלים ובהם בועז ארד, רות פתיר ורועי ניצן לצד אמנים בינלאומיים: ליז מג’יק לייזר, שרון הייז, נתניאל מלרוז, רנאטה לורנס ופולין בודרי.

התערוכה השנייה בפתח תקוה תהיה ניסיון ראשון מסוגו בישראל להקדיש חלל של תערוכה לפרפורמנס בלבד. בחו”ל התופעה צוברת תאוצה בזכות אמנים כמו טינו סגל ואנדריאה גייר. הגוגנהיים למשל אירח את תערוכתו הייחודית של טינו סגל, שלא היו בה אובייקטים כלל: היא הציעה מסלול חווייתי, שהצופים עוברים דרך קבוצת שחקנים המציעים חוויית שיחה. תערוכות דומות התקיימו במאלמו שבשוודיה וכן באירועי “פרפורמה” בניו יורק.

 shahar

שחר פרדי כסלו,“קוף על קובייה”, 2011צילום: יעל אנגלהרט

בישראל החלוצה תהיה עינת עמיר. התערוכה שלה, אומרת סגל, תהיה “מבוססת על השתתפות: היא לא תספק חוויה מוכרת של צופים שנכנסים, מסתכלים ויוצאים. היא מוגבלת במספר האנשים שיכולים להיכנס לחלל, והם חייבים להיות חלק ממנה. זה הצריך הרבה אומץ מצד דרורית” (גור-אריה, המנהלת והאוצרת הראשית של המוזיאון). סגל סבורה כי שתי התערוכות שיוצגו זו לצד זו מתאפיינות בתובענות שלהן מן הצופים.

למאמר המלא הקישו

 

Leave a Comment