נרות שבת – ממתי, למה וכמה? \ שמואל אביב
אין בתורה כל ציון בדבר החובה להדליק נרות בערב שבת ובערבי חג. רק במשנה במסכת שבת פרק ב מובא פירוט מדוקדק של דינים שונים הנוגעים להדלקת נרות וחימום המזון הקשורים לשבת. אף אחד מהדינים וההוראות הללו לא מזכירים אפילו ברמז חובה כלשהי להדליק נרות בערב שבת ומי אמור להדליק את הנרות האלה. ברור שאין גם כל הוראה ללוות הדלקת נרות בברכה כלשהי, ועוד יותר ברור שנוסח ברכה שכזאת לא מופיעה בשום מקום במשנה.
האמוראים הינם חכמים שחיו ופעלו בשנים שבין המאה ה 3 למאה ה 5 אחרי הספירה והם אלה שפסיקותיהם והלכותיהם קובצו בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
האמוראים פעלו בשני מרכזים. האמוראים הבבליים שהתהדרו בתואר “רב”, להבדיל מהאמוראים שחיו ופעלו בישראל וכונו “רבי”, (העיקר להדגיש את ההבדלים), פסקו שהדלקת נר בשבת הינה חובה, מה שהתקבל על דעתו של הפוסק הגדול הרמב”ם שחי מאוחר יותר במאה ה 13 לספירה כשכתב: “הדלקת נר בשבת איה רשות… אלא זה חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהם נר דולק בשבת”. יש בפסיקה הזאת משהו סתום. לא ברור למה בדיוק התכוון הרמב”ם בכתבו: “ואחד אנשים ואחד נשים…” מה שברור שמבחינתו של הרמב”ם נשים לא היו “אנשים”, ושחובת הדלקת נרות שבת ויום טוב לא הייתה כנראה עד ימיו נוהג שגור בקרב יהודי העולם מה שהצריך פסיקה מיוחדת מצדו כדי להבהיר שהדלקת הנר, (שימו לב שלא מדובר בנרות אלא בנר אחד), הינה חובה. מה שעוד לא ברור מתוך פסיקת הרמב”ם הינו הזמן שהנר צריך לדלוק על פי פסיקתו הנר אמור לדלוק בבתים במהלך השבת כולה.
הסיבה להמלצת האמוראים על הדלקת נר בשבת אינה ברורה, אבל יש ניסיון לטעון שהגאונים – ראשי ישבות סורא ופומפדיתא בבל בין המאה ה 7 למאה ה 11, ניסחו את הברכה על הנרות כאמצעי שהיה אמור לסתור את דעת הקראים שהשפעתם בעולם היהודי הלכה והתפשטה עד כדי איום על יהדות ההלכה. הקראים שניהלו את חייהם על פי התורה בלבד תוך התנגדות נחרצת ליהדות שהתבססה על ההלכה פירשו את הפסוק: “לא תבעירו אש בכל מושבותיכם” כפשוטו. כמוהם כמו השמרנים שהאמינו שאש דולקת בשבת אסורה כליל, גם אם הודלקה לפני כניסת השבת. באו הגאונים ופסקו כי לא היא: מותר להדליק אש בערב שבת ובלבד שהיא תמשיך לדלוק כל השבת.
כשאנחנו אומרים היום “נר”, אנחנו מתכוונים למוט שעווה או חלב שיש בו פתיל דולק. בדרך כלל חייו של נר כזה קצרים למדי והוא כבה תוך כשעתיים בערך. על מה מדברים הגאונים והרמב”ם כשהם מציינים את העובדה שהנר אמור לדלוק כל השבת? ובכן, החכמים לא התכוונו לנרות כפי שאנחנו מכירים אותם היום. הנרות שמוזכרים כבר בתורה וככל הידוע היו בשימוש כבר במצרים העתיקה היו למעשה מנורות שמן שהכילו פתיל ספוג שזמן הבערה שלו היה ארוך בהרבה מהנרות המודרניים. ברור שהעיסוק במנורות השמן הללו היה יותר מסובך מהדלקת נר מודרני. היה צורך למלא את המנורה בשמן, לשים בשמן את הפתיל ולהמתין שהוא יספוג את השמן שבתוכו הוא נמצא, לפני שניתן היה להדליקו. לא ברור גם איך נהגו להדליק אש ויש להניח שבתוך כל בית בערה אש בכל רגע נתון כדי שניתן יהיה להבעיר באמצעותה מנורות או מדורה, או כל אש אחרת שהייתה נחוצה למשק הבית, אם לחימום, אם לבישול ואם למאור. אם אמנם ההשערה הזאת נכונה, הרי שנר השבת היה אמור להיות נר טקסי שהשתמשו בו אך ורק לצורך ההדלקה בערב שבת, שכן בכל בית הייתה אש שבערה כפי שאנו אומרים היום 24\7.
עד כאן לא קיבלנו בעצם תשובה ברורה מה הייתה הסיבה להדלקת נר השבת. אחד ההסברים אומר בפשטות: הנר שימש למאור בעת סעודת השבת, (על “סעודת השבת” עוד נדבר בנפרד). איך אמרנו? במקום בו יש שני יהודים יש שלש דעות… ולמעשה המחלוקת באשר לסיבה שבגללה החליטו מי שהחליטו על הדלקת נר השבת אם פשוט למאור או כדי להבדל מהקראות לא נגמרה עד היום. הדעה שעומדת כנגד מחזיקי הדעה העוסקת בקראים הינה פשוטה עד פשטנית: הנר שימש בעצם למאור סעודת השבת. הוויכוח בין החכמים אבל לא נגמר כאן והפלוגתא אם חובת הדלקת הנר הינה מצווה שמכוונת לתת כבוד לשבת, או שהיא אמורה להוות חלק מעונג השבת, לא נפתרה עד היום ולכן יש דעה שלישית שטוענת שזה גלל שתי הסיבות גם יחד. כדי שתבינו למה אני מתכוון אביא לכם את דעתו של הגר”א שחי במאה ה 18 לדעתו כל ההכנות לפני השבת מכוונות לכבוד השבת, ואילו במהלך השבת מתקיים עונג שבת, ולכן הנר משמש לשניהם.
ה”שולחן ערוך”, קובץ ההלכות שלפיו למעשה מתנהלת הדת היהודית העכשווית, שנכתב בצפת על ידי הרב יוסף קארו במאה ה16 לספירה אומר: “בנר הדולק ליד השולחן מתקיימת מצוות כבוד השבת, ואליו מצטרפים הנרות הדולקים המאירים את שאר הבית והמקיימים את מצוות עונג השבת”.
אתם רואים? זה לא פשוט בכלל! בזמנים ההם הנרות היו אמצעי התאורה היחיד של הבית. איסור הדלקת האש בשבת גרם לכך שכל הנרות בבית הודלקו לפני השבת ולפיכך היה הבית מואר ושמח, מה שאפשר את אותה תחושה המכונה “עונג שבת”. יש להניח שהשמן ששימש לתאורה לא היה זול במיוחד ולפיכך במהלך השבוע היו הבתים שרויים בחשיכה יחסית. בשבת אבל הוגברה התאורה מה שגרם לתחושה טובה ונעימה שכידוע לאור יש השפעה טובה על הנפש.
חשוב לציין שעל פי השולחן ערוך, אי אפשר להשתמש בנר דולק למטרת שימוש כנר של שבת. יש לכבותו ולהדליקו מחדש כדי שהוא יוכל למלא את תפקידו כנר של שבת. תסלחו לי, אבל אישית נראה לי שכל האנרגיה שהושקעה ומושקעת גם היום בסוגיות מסוג זה הינה אנרגיה מיותרת ומבוזבזת. עוד הרבה אנרגיה התבזבזה בוויכוח לכמה נשים מותר לברך את הברכה אם הן מדליקות נרות ביחד, האם לכל אחת מותר לברך או רק שרק למדליקה הראשונה מותר? לא להאמין שגם בימינו אנשים טובים מעסיקים את עצמם בשאלה הנ”ל. עוד “קלוץ קאשה” מהסוג הזה עוסקת בשאלה העקרונית והחשובה: “האם יש חובה לחרוך את הפתיל לפני ההדלקה כדי שהוא יבער היטב, או שיש להניח לו לספוג את השמן ואז להדליק אותו כשהוא בבתוליו. יש טענות לכאן ולכאן אבל אין כל הוראה מחייבת.
רגע, עוד לא סיימנו. כמה נרות שבת צריך להדליק ומי צריך להדליק אותם? על פי המקובל בימינו עקרת הבית הינה זאת שמדליקה ומברכת על נרות השבת. ברוב הבתים היהודיים זאת כמעט הדברה ה 11 בעשרת הדברות. אבל עיון בשולחן הערוך מספק לנו הפתעה: אין הגבלה על מספר נרות השבת, וכל אחד מבני הבית רשאי להדליק כמה נרות שהוא רוצה. בבתים רבים מדליקים נרות כמספר האנשים הנוכחים בטקס ההדלקה או כמספר בני הבית, גם אם ברגע ההדלקה הם אינם נמצאים בבית.
הרב עובדיה יוסף פסק שאם לא ניתן להשיג נרות לשבת, מותר להדליק נרות חשמל ובלבד שתאמר הברכה עליהן.
עוד סוגייה חשובה על הפרק שהפוסקים לא מסכימים עליה עד היום: האם יש לברך לפני ההדלקה או לאחריה? מאחר ואין הסכמה בין הפוסקים על עיתוי אמירת הברכה, יעשו כל המדליקים כרצונם ובלבד שהנרות יודלקו לפני כניסת השבת. אם תשאלו למה בכלל נשאלת שאלת עיתוי הברכה לפני או אחרי? כידוע הדרך היחידה להדליק את הנר או המנורה הינם באמצעות קיסם דולק או גפרור. את הקיסם הזה או הגפרור הזה יש לכבות אחרי ההדלקה כמובן והכיבוי נחשב לעבודה (האסורה בשבת כידוע). לפיכך לדעת המקפידים יש להדליק את הנרות, לכבות את הגפרור ורק אז לברך, ובסיום הברכה נכנסת השבת.
שתהיה לכם שבת שלום.
שמחת תורה 2022
יהודה נוני צייר ואומן דיגיטלי בשלוב קנווס וצבעי שמן. מופיע בסדנאות של סמסונג בישראל ובניורק. נוני הוא המאייר של תכנית הטלויזיה של אברי גלבוע של מדד ישראל בערוץ 13 ומרצה על חיי האמנות של האוניברסיטה של בר אילן
<nuniy5552@gmail.com>;
OUR SITES אתרי מבט
פרשת וַישב
- מאת ניר ברוידא
ביושבי השבוע בחדר המתנה לשירות לקוחות כלשהו חזיתי באירוע שהשאיר בי טעם רע מאד. בחור צעיר חלף במסדרון והפטיר כלאחר יד לפקידת הקבלה: “מה קרה? מלא חרדים כאן היום, מה הם עושים פה?” ונעלם לו באחד ממסדרונות הבניין. הבטתי בצמד גברים חרדים שעמדו לידה בהלם ושתקו.
אין דבר מקטין יותר מלדבר על אדם בהכללה ובגוף שלישי, כאילו הוא לא ניצב כעת במלוא אנושיותו לפניך. זוהי תרבות הביטול במיטבה, לדבר על אדם ולא לחשוב לרגע שיש לו רגשות ושאולי ניתן לפנות אליו ולקיים איתו שיחה ומפגש.
תהיתי כיצד בחור כזה שנראה בסך הכל חייכן ואדיב עשה מעשה כזה כלאחר יד, ונזכרתי בפרשת השבוע שלנו אשר ממשיכה רצף המתחיל כבר בפרשת בראשית. רצף של מאבקי אחים ואחיות שבמרכזן הרצון לשלוט ולבטל את הצד השני לחלוטין.
פורסם באתר בינה
חדשות ישראל
- "מבצע כזה ישראל תצטרך לבצע אם תתקוף באיראן": בעולם מתפעלים מהפשיטה בסוריה - ynet ידיעות אחרונות
- נחקרו 8 שעות על הנחת עלוני חטופים בבית כנסת: "אזקו אותי ברגליים ובידיים, זה מפחיד" - ynet ידיעות אחרונות
- "ההצעות מחיפה השפיעה על הירידה של נהואל" - mako
- טיימליין "האח הגדול" – היום ה-105: שבת של תהיות וחששות עד ההדחה - ערוץ 13
- מאבו פאני ועד פרץ: הישראלים ב-EA FC 25 - ספורט 5
אמת בסימן שאלה
פרשת הריגול התעשייתי, לכאורה, אחר אזרחים – תהיה חייבת להיחקר • בלעדיה, חלקים נרחבים בציבור יחשדו לנצח שמישהו מסתיר את האמת כדי להגן על עצמו • אבל את יכולות הסייבר חייבים לשמר • מי שייתן לאירועים האחרונים לפגוע בהן, ישלם מחיר גבוה פי כמה בעתיד
למה למשטרה לעשות באופן לא חוקי את מה שהיא יכולה לעשות באופן חוקי
נתחיל מהשורה התחתונה: פרשת הריגול התעשייתי, לכאורה, אחר אזרחים – תהיה חייבת להיחקר. לא משום שיש או אין בה ממש; על זה, לכאורה, אמורים להיות מסוגלים לענות כל צוותי הבדיקה הפנימיים, שעובדים בימים האחרונים בקדחתנות במשטרה ובפרקליטות. הסיבה לחקירה שתתקיים היא אחרת: אמון. בלעדיה, חלקים נרחבים בציבור יחשדו לנצח שמישהו מסתיר את האמת.
האיגרוף נותן לי ביטחון ודרך חיים”. פוקילה בזירה
צילום: Kimmo Räisänen ליה פוקילה, בתם של נורית מתל אביב ויוקה, איש האו”ם מפינלנד, היא התקווה החדשה של האיגרוף הישראלי • בת ה־18, שהחלה לייצג את ישראל עם מדליית ארד באליפות אירופה לנוער, מסתערת על אליפות היבשת עד גיל 22 ו”חולמת על מדליה אולימפית”
אם השם ליה פוקילה לא מצלצל לכם מוכר, או ישראלי, אתם לא לבד. המתאגרפת הצעירה, רק בת 18, כמעט אינה מוכרת אפילו בקרב חובבי הספורט האדוקים בארץ, אבל באוקטובר האחרון רשמה היסטוריה לאומית קטנה אחרי שהפכה לישראלית הראשונה אי פעם שמשיגה מדליה נשית באליפות אירופה לנוער באיגרוף, שנערכה במונטנגרו.
פוקילה, המתחרה במשקל של עד 70 ק”ג, זכתה באחת משתי מדליות הארד המחולקות בענף אחרי שניצחה ברבע הגמר יריבה מטורקיה והפסידה בחצי הגמר ליריבה אוקראינית, אבל היא ממש לא נחה על כפפות הדפנה. כבר בסוף השבוע הזה תעלה לזירה באליפות אירופה עד גיל 22 בקרואטיה, שם היא מקווה ללכת עד הסוף.
ג’יהאד 2.0: הטרור העולמי יצליח להרים ראש?
אל־קאעידה, טליבאן או דאעש – המומחים מאוחדים בדעתם שבהיעדר מנהיגות, ראש אסטרטגי או מדינה לפעול ממנה בחופשיות, יתקשו ארגוני הטרור העולמיים לשחזר את ההישגים של העשורים האחרונים • למרות זאת, גורמי ביטחון צופים עלייה בניסיונות לפיגועים מצד כל ארגון טרור אפשרי •
מנסים לשכנע שהם השתנו. לוחמי טליבאן ברחובות קאבול, בשבוע שעבר , צילום: אי.פי
הפיגוע שבוצע בשבוע שעבר בנמל התעופה בקאבול הימם את העולם. מעבר להרג ולתחושת ההשפלה, שקשה היה שלא לחוש גם אם אתה לא אמריקני, הפיגוע הזה העלה שוב לכותרות את הג’יהאד העולמי, ואם להיות מדויקים – את התחושה שמה שקורה כעת באפגניסטן הוא המבוא לשובו של הטרור הגלובלי, שהיכה במערב בעוצמה בשני העשורים האחרונים.
ייאמר מייד: לא מעט מומחים סבורים שההפך הוא הנכון. שהעולם השתנה, שהטרור השתנה, שאפילו אפגניסטן השתנתה, ושאסור להקיש ממה שקרה בראשית המילניום על מה שיקרה כעת.
צפוף: לוח השנה היהודי הוא חגיגה מטורפת של הליכה על הקצה
איך הפך פורים היהודי לקרנבל “ימי פורים”? אולי כי התבגרנו ונרגענו משנאות
עד דלא ידע. תהלוכת פורים
איך יודע יהודי שהוא מבוגר? כשהוא חוזר לאהוב את חג פורים. הפופולריות של החג הזה בלבבות חוגגיו היא מבחן גילאי ומעמדי. ילדים אוהבים את פורים, נערות ונערים מתים עליו, אבל אז הם מתבגרים ונכנסים ל־20 שנות תיעוב מזעזע, שבהן הכל מגעיל אותם: ההתחפשות הסאחית, הפראות המטרידה, הרעש, הפיצוצים ובעיקר – העובדה שבני הנוער אוהבים אותו. זו, כידוע, כבר סיבה לחשוב לגבי כל דבר שהוא רע ומיותר. אבל אז מתבגרים קצת, ומתחילים לאהוב מחדש את החג המתוק הזה. אפילו חוזרים להתחפש, להשתטות, לשלוח משלוחי מנות קונספטואליים ולארגן מסיבות קהילתיות ומשפחתיות.
צפוף: לוח השנה היהודי הוא חגיגה מטורפת של הליכה על הקצה
מאוזני המן ועד לעוגיות מאותגרות חמץ – כל מאכלי החגים שלנו הם קונצרט לאכילה רגשית
איור: נדב מצ’טה
למה אוכלים אוזני המן? שאלה מוזרה. באופן כללי, לוח השנה היהודי כופר באמונה (התפלה) שאכילה רגשית היא עניין מפוקפק. כל מאכלי החגים שלנו הם קונצרט לאכילה רגשית. אנחנו עושים עניין ממה שאנחנו לא אוכלים וממה שאנחנו כן. אנחנו אוכלים כי שמח ואוכלים כי עצוב. אוכלים כי אוהבים ואוכלים כי שונאים. כדי לזכור וכדי לשכוח, כי זה מסמל וכי זה בגימטריה, ולעיתים גם סתם כי טעים.
מסיבת חג מולד בדאונינג 10 בזמן הסגר מסבכת את ג’ונסון
יועציו של ר”מ בריטניה תועדו מתבדחים על אירוע שקיימו בלשכה בדצמבר אשתקד, בזמן שהממלכה הייתה תחת סגר כבד. ג’ונסון התנצל והודיע על בדיקה, ומקורבת שלו התפטרה, אך באופוזיציה דורשים ממנו להתפטר: “אחראי לאובדן אמון הציבור”. משפחות הקורבנות: “מכעיס ומביש”
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג’ונסון התנצל היום (רביעי) והכריז על בדיקה פנימית בעקבות הדלפה של סרטון שבו תועדו יועצים בכירים שלו מתבדחים על מסיבת חג מולד בדאוניג 10 בשנה שעברה, בזמן הסגר. התיעוד שם קץ ליותר משבוע של הכחשות של ג’ונסון ושל שריו, שדחו דיווחים בכלי התקשורת שלפיהם עשרות אנשי צוות השתתפו באירוע ממושך ב-18 בדצמבר אשתקד.
כוח חשאי בצבא ארה”ב כתש את דאעש. הוא לא הבחין בין אזרחים ללוחמים
יו יורק טיימס חושף כי תא מיוחד, שחבריו היו לבושים על אזרחי ושקיומו לא מתועד ברישומי הצבא, אחראי לשורת פגיעות קשות באזרחים בסוריה במהלך המאבק בארגון. סירות של פליטים הופצצו, ומבנה מגורים הוחרב מבלי שהוכח כי הוא יעד אויב. “האנושיות שלהם נשחקה”
כוח חשאי ומיוחד של צבא ארצות הברית שפעל נגד ארגון “המדינה האסלאמית” (דאעש) בסוריה ובעיראק הרג מספר גדול של אזרחים חפים מפשע, וניסה לטייח זאת – כך נחשף אתמול (ראשון) בניו יורק טיימס. הכוח, “טאלון אנוויל”, פעל ממשרדים שגרתיים בסוריה ובעיראק בין 2014 ל-2019, אך קיומו לא מתועד ברישומים הצבאיים.
תקווה בקנטקי: ייתכן שמספר ההרוגים באסון נמוך בהרבה מההערכות
על אף שבתחילת האסון עלה חשש שמספר ההרוגים בו יגיע למאה, כעת אמר דובר מפעל הנרות שנחרב בסופה שכמות העובדים בו היתה קטנה משסברו, ולכן ההערכה הנוכחית עומדת על 50 הרוגים. במהלך עבודות החילוץ ביממה האחרונה אותרו 8 הרוגים, ו-8 נוספים עדיין מוגדרים נעדרים
שמונה בני אדם אותרו הלילה (שני) ללא רוח חיים בהריסות מפעל הנרות במייפילד, קנטקי, שנפגע מסופת טורנדו שפקדה את האזור בסוף השבוע. שמונה בני אדם נוספים עדיין מוגדרים נעדרים. דובר המפעל, בוב פרגוסון, הודיע כי בניגוד לדיווחים הראשוניים על חשש לחייהם של עשרות בני אדם שעבדו בו אותו זמן, נראה שמספר הקורבנות נמוך בהרבה. “אנו מודים לאל על כך”, מסר.
מהומות בירדן לאחר ש-12 שנות מאסר נגזרו על פוליטיקאי שאיים על המלך
אוסמה אל-עג’רמה, חבר פרלמנט שהודח, השמיע הצהרות בוטות נגד בית המלוכה הירדני וסמלי השלטון • בעקבות ההרשעה, בני שבט אל-עג’רמה החלו להתפרע מדרום לבירה עמאן והשליכו אבנים על שלטי חוצות עם תמונת המלך עבדאללה
המלך עבדאללה, צילום: צילום: אי.אף.פי
זעם בירדן אחרי שבית המשפט במדינה הטיל היום (רביעי) עונש של 12 שנות מאסר על חבר הפרלמנט המודח, אוסמה אל-עג’רמה, באשמת איום על חייו של המלך עבדאללה.
ראשית הפרשה בחודש מאי 2021. אל-עג’רמה הואשם כי הטיח עלבונות בעמיתיו בפרלמנט וסירב בהמשך להתנצל. בעקבות כך, ועדה פרלמנטית הצביעה בעד הקפאת חברותו בפרלמנט למשך שנה.
ארדואן: “הרצוג יגיע לביקור בטורקיה בתחילת פברואר
הרצוג וארדואן , צילום: אורן בן חקון, איי. פי, =
הנשיא הטורקי אמר בראיון לתקשורת המקומית כי הביקור “ייפתח דף חדש ביחסי טורקיה וישראל” • בירושלים טרם התייחסו לנושא
הנשיא הרצוג צפוי לבקר באנקרה ולהיפגש עם מקבילו הטורקי רג’יפ טאיפ ארדואן “בתחילת פברואר” – כך דווח הערב (רביעי) בתקשורת המקומית בטורקיה. “ביקורו (של הרצוג) צפוי לפתוח דף חדש ביחסים” נכתב בעיתון “דיילי סבאח” שיוצא לאור בטורקיה, אשר ציטט את הדברים מתוך ראיון שנתן ארדואן מוקדם יותר לטלוויזיה המקומית.
איני יכול עוד: אפילו עבור יוסי מזרחי, הבור של בית”ר גדול מדי
המאמן הוותיק, מי שגדל בבירה ועשה הכל בשביל הסמל, לא יכל לשאת את המצב הרעוע בו נמצא המועדון שהוא כל כך אוהב • וגם: פרידה ממאור בוזגלו
אוהדי בית”ר עם מזרחי מול הפועל. הם בטוח מבינים את מצבו, צילום: אלן שיבר
- יוסי מזרחי לא היה המאמן של בית”ר ירושלים, אלא הכומר שלה. כשבן אדם נמצא על ערש דווי, נוטה למות, מקובל להביא לחדרו כומר שיבקש עליו רחמים ברגעיו האחרונים, ודרך צלחה במעבר לגן עדן. כשאלי אוחנה קרא למזרחי לפני חודש וחצי לבוא ולהחליף את ארווין קומאן, הוא ידע שיוסי לא יגיד לא, כי הוא אחראי מדי, כי הוא חרד מדי, כי הוא מאלו שבאמת אכפת לו מבית”ר. מזרחי מכיר את הכדורגל פה כבר 60 שנה, מאז שהיה ילד. בשנותיו הראשונות בית”ר היה קבוצה קטנה בליגה נמוכה, אפילו לא הבכירה בעיר. אבל למזרחי יש חלק גדול בהפיכתה של בית”ר למעצמה מקומית. גם כשהלך למקומות אחרים, בית”ר הייתה ברירת המחדל שלו, תמיד בדק מה איתה ומה עשתה. הוא היה חייל שלה, בסדיר ובעיקר במילואים. אוחנה קרא לו ומזרחי אמר כן, גם כשהוא רצה להגיד לא.
עדות מצמררת ממחנה אושוויץ: “ראיתי איך נראה הגיהינום”
שאול שפילמן (90) ניצל 3 פעמים מתאי הגזים באושוויץ • את הימים הקשים שרד בזכות המחשבה: “זה רק חלום רע” • אך גם אחרי שעלה ארצה, נתקל במצוקה כלכלית ובביקורת קשה: “אמרו שהלכנו כצאן לטבח”
שאול שפילמן (90) נולד בווינה, בן יחיד להוריו. כילד הוא עבר את זוועות השואה, “חגג” את בר המצווה שלו באושוויץ, ניצל מתאי הגזים שלוש פעמים בדרך נס, ואיבד את הוריו ואת כל משפחתו במחנות. מסע ההישרדות שלו התנקז לשני משפטים: “כל עוד אתה נושם אתה חי”, ו”זה חלום רע שתכף יחלוף”.
“חיינו חיים טובים. אבא שלי היה מהנדס חשמל, ואמא שלי ניהלה את המעדנייה המשפחתית במרכז וינה. עם פלישת הנאצים ב־1938, ביום אחד החיים שלנו התהפכו. אבא פוטר, העסק והבית הוחרמו ונאלצנו לעזוב למחוז הראשון”. לשם הועברו כל היהודים. שם, במשך ארבע שנים וחצי, גר עם משפחתו, עד ספטמבר 1942.
ראש ממשלה צריך גם לדעת איך ללהק
עם כל הכבוד לדברים יפים שנעשו כאן בשנה החולפת, מי שמתיימר לנהל מדינה מורכבת כמו ישראל חייב לדעת גם איך לבחור את החבורה המצומצמת שיצאה איתו לדרך • ומה נסגר עם ישראלים שטסים עכשיו לטורקיה?!
אמנות הליהוק, צילום: נדב מצ’טה
קריסת ממשלת בנט־לפיד משאירה אחריה המון חומר למחשבה. האם הניסוי אכן נכשל? האם הכישלון היה ידוע מראש, ולכן חבל לחזור עליו אי־פעם בעתיד? ואולי היו אלה בעיקר כשלים בחישוב של עיתוי ובשלות, והניסוי פשוט הקדים את זמנו?
אני מניח שרבים מאיתנו ייקחו את הדיון (שוב!) לשאלת המנהיגות. זאת שאלה נצחית וגם די רווחית, כי היא מאפשרת לכנס עוד ועוד ימי עיון על מנהיגות, ולהציע סדנאות מנהיגות, סמינרים למנהיגות, הדרכה אישית למנהיגים בעיני עצמם, וכן ייעוץ, ליווי והעצמה לעוד ועוד אנשים שבחיים שלהם לא יובילו אף אחד לשום מקום טוב, אבל מוכנים לשלם לא מעט כדי לבדוק את זה מקרוב.
נופש יהודי הומייה
עם התחממות עונת הנסיעות, להלן מדריך בזק למטייל הנבוך – לפני ביקורת הדרכונים ואחריה • וכבונוס קבלו טריק מתוחכם שיסדר את הילדים המשועממים באינסטגרם
איור: עובדיה בנישו
הקיץ מתקרב, ואחרי השנתיים הקשות שעברנו עם הסגרים, הבידודים, המסיכות והבדיקות – לכולנו מגיעה חופשה עסיסית ורגועה.
חופי הארץ, יוון, טורקיה ואירופה הקלאסית רק מחכים שנגיע. אבל כדאי להזדרז לפני שחברות התרופות ימציאו איזו מגיפה, אבעבועות הקוף או קדחת ההיפופוטם, רק כדי שיוכלו למכור לנו עוד תרופות או סתם כדי שלמנהלים שלהם יהיה פחות צפוף בחופשה הקרובה.
מצד שני, נער הייתי וגם זקנתי, ולא כל החופשות הן תמיד תענוג כזה גדול. לכן, לפני שאתם מקבלים החלטה שאתם עלולים להצטער עליה, יש לבחון היטב את היתרונות והחסרונות של נושא החופש
לא, אדוני ראש הממשלה
פעם יאיר עשה הכל מצוין, אבל האתגר הגדול בחייו עוד לפניו • חילוני ודתייה נשואים באושר – זוהי לא בדיחה • ואת המאבק התמידי בכבישים אפשר לשפר במחווה פשוטה
איור: יהודה נוני, Nuni-art.com
ברכות לראש הממשלה יאיר לפיד. מי היה מאמין, יאיר, שיום אחד תהיה ראש ממשלה, ולו לכמה חודשים דחוקים ומציקים. פעם, מזמן, היינו שייכים לאותו חוג חברתי, אתה זוכר כמוני, ערבים על הגג של דני סידס, גיטרות, תמיר הרפז, ישראל ברייט, אורנה כהן (דץ), מנגנים ושרים מילים מטופשות מומצאות על המקום. היית הכי טוב בזה.
זכיתי להיות חבר שלך לאיזו תקופה, כשהיינו בני 20 וקצת. הייתי ירושלמי, דל אמצעים, גר בחדר שכור אצל קשישה קפדנית, מחמם ארוחות קפואות מאמא, די בודד בגדול, ואתה הכנסת אותי הביתה, ונתת לי להרגיש בנאדם שיש לו מקום בעיר הגדולה מדי. ונתת לי את האוטו שלך לנסוע לבקר את ההורים בירושלים, בידיעה שכל נסיעה בקסטל עשויה לחסל את מה שנשאר מהקונטסה המרוטה שלך. ונתת. כי אתה בנאדם נדיב. ראיתי במו עיניי, עוד לפני שנהיית יאיר לפיד.
עד ליום הבחירות יש לנו עוד הרבה לאן להידרדר
האם עוד נותרו בעלי זכות בחירה שמוחם לא נשטף, והם מסוגלים להתווכח בלי לחזור, כמו זומבי או תוכי, על כל אוצר המילים המחנאי מהפגנות בלפור או רעננה? • הימים הבאים, לקראת הבחירות, יהיו מלאים רעל וג’יפה וג’ורות ופייק מידע, ומי שיככבו בהם יהיו בעלי העור העבה והקיבה החזקה
איור: נדב מצ’טה
הימים שעוד נכונו לנו לא עומדים להיות תענוג צרוף. בפתח עומדים חודשים שבהם הכל ייפתח: ימ”חים וגם ג’ורות. מידע שהוא לא בדיוק מידע יישפך החוצה, וככל שיהיה רע – כך ייטב. בזמן הקרוב אפשר לשכוח משיקולים של חוש מידה, טעם טוב או יושר. שלא לדבר על הברק האנין של האמנות המילולית.
איפה… ישראל השרויה בתיקו כבד נגררת שוב לבחירות שותתות רעל וג’יפה, ומי שיככב בהן יהיו בעלי העור העבה והקיבה החזקה. חסרי הפילטר והבושה. אבל אחריהן – האם אני מחדש משהו? – שוב נצטרך לחיות יחד, לבנות קואליציות ולשתף פעולה.
Follow Us!