סיפורי רחובות: עובדיה מברטנורא, יוסף בן מתתיהו, לורד בירון

?א. מתי חי עובדיה מברטנורא

בשכונת רחביה הירושלמית יש רחוב נאה ומוריק על שמו של פרשן המשנה הנודע רבי עובדיה מברטנורא (רע”ב).

street-sighns-1

צילום: דוד אסף

השורה השנייה סתומה לחלוטין. מה זה: הר”י רע”י?
מי שאינו מתמצא ברזי הלוח העברי עוד עשוי לחשוב שמדובר בראשי תיבות. אבל לא – אלה הן שנות חייו (המשוערות) של הפרשן הדגול, שעל פי הנאמר בשלט נולד בשנת 1450 (ר”י) ונפטר 1520 (רע”י).

כל כך הרבה שגיאות בשלט אחד כבר מזמן לא ראיתי. הבה נמנה אותן:1. שנות לידתו ופטירתו של רע”ב אינן ידועות והן שנויות במחלוקת. אפשר היה, לכל הפחות, לכתוב ‘בערך’.

2. למה בכלל צריך לציין תאריכים עבריים מן המאה ה-15, כאשר רוב האנשים כלל אינם יודעים להפוך את התאריך העברי לתאריך כללי? לכל הפחות היה ראוי לשים מקף בין שני התאריכים ולתת גם את התאריכים הכלליים.

3. בשנת הלידה נוסף (שלא לצורך) ה’פרט גדול’, כלומר ה’ אלפים לבריאת העולם. אך הוא הושמט משנת הפטירה.

4. בלוח העברי אין בכלל שנת רע”י. כאשר מבקשים לציין את שנת 1520 כותבים ר”פ.

5. ניקוד עירו של רע”ב מזעזע. שמה של העיירה, הסמוכה לבולוניה שבאיטליה, הוא בֶּרְטִינוֹרוֹ (Bertinoro), אך במסורת הכתיב העברי היא נקראת בָּרְטֶנוּרָא (Bartenura) ולא בַרְטִנוֹרָא. כמובן שאין כל צורך להוציא את הדגש מהאות ב’, אלא יש לומר, כפי שנוהגים במסורת הלשונית: ‘עובדיה מִבָּרְטֶנוּרֶא’.

6. שימו לב לנוסח באנגלית: לא Ovadya of Bartenura, אלא Ovadya mibartinura – כביכול ‘מברטנורא’ הוא שם המשפחה של עובדיה… (על תופעה דומה, רחוב ‘מרגוזה’666 בתל אביב או רחובות ‘מטודלה’ ו’משקלוב’ בירושלים, כבר כתבתי כאן).

ב. יוסף בן מתתיהו, בניקוד
ועוד בירושלים. איך בעצם יש לנקד את השם מתתיהו?
האם מַתִּתְיָהוּ, כפי שאנו רגילים לומר וכפי שכתוב בתנ”ך (למשל, בדברי הימים א, טו 18, 21), או שמא בניקוד העילג מַתַּתְיהָוּ, כמסומן בשלט המביך הזה?

street-sighns-2

צילום: אליהו ויספיש

ג. לורד ביירון, בניקוד

street-sighns-3

צילום: איתמר וכסלר

ועוד מבוכה נקודתית, תרתי משמע.

המשורר הבריטי הנודע ג’ורג’ גורדון ביירון (1824-1788), מוכר בכל השפות בקיצור ‘לורד ביירון’. שמו נחקק בכותל המזרח של הזיכרון היהודי בזכות ספר שיריו Hebrew Melodies (מנגינות עבריות), שראה אור לראשונה ב-1815 בשיתוף פעולה עם המלחין היהודי-הבריטי יצחק נתן. אלו היו ברובם שירים מקראיים, ובמקצתם אפשר היה לזהות בדיעבד נימות פרוטו-ציוניות.

לורד ביירון זכה להוקרה בעיר העברית הראשונה תל אביב, אלא ששאלת הניקוד הנכון של שמו כנראה עדיין לא הוכרעה סופית.

ובכן, בַּיְרוֹן – כך אומרים וכך גם נוקד בתרגום שיריו לעברית:

street-sighns-4

“הכתבה פורסמה באתר “עונג שבת”

http://onegshabbat.blogspot.co.il/2015/06/blog-post_0.html