עדי וולפסון: הפוליטיקה של הזיהום, הגרסה הממשלתית

הפוליטיקאים העסוקים במשא ומתן הקואליציוני לא מתעניינים בנושאים הסביבתיים הבוערים, והתקשורת המסקרת אותו לא שואלת שאלות ולא דורשת תשובות

13.12.2022 

כנסת ישראל, 13.12.22 (צילום: יונתן זינדל)

ממשלה חדשה בפתח, הסכמים קואליציוניים, חלוקת תיקים (תרתי משמע), ויכוחים ואיומים, אבל את קול הסביבה איש לא משמיע ואיש לא שומע. אף אחד מראשי הסיעות והשרים המיועדים, גם לא ראש הממשלה המיועד, מתווכחים על איכות האוויר בישראל, על אנרגיות מתחדשות, על מס פחמן או על משבר האקלים, רחמנא ליצלן. הנושאים הללו אינם שנויים במחלוקת, הם בכלל לא נמצאים על השולחן. במקרה שלהם, לא צריך הסכמות כי מדובר במוסכמות – איכות הסביבה לא חשובה.

אנחנו לא יודעים מה עמדתו של השר המיועד לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, בנושא שריפות פסולת או זיהום תעשייתי, וגם אף אחד בתקשורת לא ממש שאל אותו לגבי זה. בן-גביר ניכס מהמשרד להגנת הסביבה את המשטרה הירוקה ומרשות הטבע והגנים את הסיירת הירוקה. האם כדי לטפל ביתר שאת בחברות מזהמות כמו מפעל נשר רמלה, בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, ICL או אדמה אגן? האם הוא מתכוון להילחם ברצינות בתופעת שריפות הפסולת הפיראטיות ברחבי המדינה? האם בן-גביר חושב שחוסן לאומי על מלא כולל גם חוסן אקלימי?

רצינות בתופעת שריפות הפסולת הפיראטיות ברחבי המדינה? האם בן-גביר חושב שחוסן לאומי על מלא כולל גם חוסן אקלימי?

לקריאה נוספת הקישו

 

Leave a Comment