קזינו ביבי: היוזמה והספין מאת מזל מועלם

cazino

שלוש פעמים לפחות ניסה בנימין נתניהו לבחון או לקדם הקמת קזינו בישראל. הוא עשה זאת בקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, ואחר כך ב-2003 בעת שכיהן כשר אוצר, וביום רביעי השבוע [17 בפברואר] הוא הורה להקים ועדת היגוי, לגיבוש תוכנית והצעת חוק לבניית מתחם קזינו באילת.

בקצרה⎙ הדפיס שלוש פעמים לפחות בעבר ניסה בנימין נתניהו לקדם את הרעיון של הקמת קזינו באילת – ובכל פעם הוא נכשל. לכן מוזר מדוע חושב ראש הממשלה שדווקא המהלך הנוכחי יצליח. במיוחד כשלרעיון קמו כל כך הרבה מתנגדים מהקואליציה ומהאופוזיציה. ואולי מדובר בעוד ספין שנועד להסיר את ענייני אב הבית מני נפתלי מסדר היום.

נתניהו, יחד עם שר התיירות יריב לוין שיעמוד בראש ועדת ההיגוי, טוענים שמתחם קזינו מפוקח באילת יציל את העיר הדרומית מקריסה כלכלית. לוין, כך מתברר הפך בשלושת החודשים האחרונים ממתנגד נחרץ ומנומק, לחסיד נלהב של הרעיון לאחר שלדבריו התעמק ולמד את הנושא. כדי להקדים את מבקריו, נתניהו אף הודיע מראש כי מקורבו, טייקון ההימורים שלדון אדלסון, לא ישקיע בקזינו הישראלי.

התוכנית שגיבש לוין ואשר עלתה לדיון בישיבה שקיים נתניהו השבוע, מציעה להקים באילת מתחם הימורים, ובו ארבעה בתי קזינו שיכלול גם בתי מלון ומסעדות. הרעיון הוא ליצור מתחם תיירות אטרקטיבי בעיקר לתיירים, ולהטיל בחוק מגבלות על מהמרים ישראלים, כמו מגבלות לגבי שעות הכניסה למתחם או הסכום המותר להימורים.

אלא שאף אחד בכנסת לא ממש התרשם מטיעוניהם של נתניהו ולוין לרעיון הקזינו. ההתנגדות החריפה מימין ומשמאל שפרצה מיד, מתוך הקואליציה וממעמקי האופוזיציה, מנבאת גם את סופה של יוזמת נתניהו הנוכחית, שכמו קודמותיה נדונה להתמוסס ולהיעלם. הסיבה לכך היא בראש ובראשונה פוליטית. לנתניהו אין יכולת לגבש רוב להצעת חוק בנושא שנחשב “סדין אדום” עבור המפלגות החרדיות והבית היהודי, שהן ליבת הקואליציה הצרה שלו.

נתניהו גם לא יכול לבנות על האופוזיציה, שבה גם מפלגה חילונית וליברלית כמו מרצ רואה בקזינו רעיון מסוכן המנוגד לערכי הישראליות ולהשקפת העולם החברתית שלה. “תמיד היינו נגד קזינו ותמיד נהייה”, הבהירה יו”ר מרצ, זהבה גלאון. למעשה, קיימים נושאים בודדים בפוליטיקה הישראלית שיש עליהם כמעט קונצנזוס מימין ומשמאל, של חרדים ושל חילונים, כמו ההתנגדות לקזינו בישראל. אין זה מקרי גם שאף מפלגה מעולם לא הניפה את דגל הקמת “הקזינו העברי הראשון” במערכות הבחירות, בשעה שיש מפלגות שמדברות בגלוי על לגליזיציה של סמים קלים, ביניהן מרצ ועלה ירוק.

בפוסט נוקב בעמוד הפייסבוק שלו, הסביר שר החינוך ויו”ר הבית היהודי נפתלי בנט מדוע מפלגתו לא תיתן ידה לקזינו באילת. בנט כתב: “ישראל אינה וגאס ולא תהיה כזאת. אנחנו נפעל נגד הקמת קזינו בישראל. הקמת קזינו בישראל פסולה בעיני – מוסרית ומעשית. היא פסולה מוסרית מפני שקזינו סותר את ערכי המדינה שלנו, משרת את החזקים ומחליש את החלשים, והיא פסולה מבחינה מעשית – מפני שאת הנזקים והפגיעות בגוף ובנפש שיביא איתו קזינו בישראל כולנו נצטרך לממן”.

בראיונות לתקשורת אף תהה בנט: “איך נחנך פה דור של ילדים לכך שמשיגים דברים באמצעות עבודה קשה, מאמץ ויצירתיות ולא באמצעות הדרך הקלה – כשבערב אבא שלהם בקזינו?”

גם יו”ר ש”ס אריה דרעי מיהר להצהיר כי “לא יקום ולא יהיה, בתי קזינו ישרתו רק את הטייקונים ויגרמו נזק לשכבות החלשות”. יחד איתם, גם חברי כנסת מיהדות התורה, מהמחנה הציוני ומהליכוד, ביניהם שר הרווחה חיים כץ, הבהירו שיתנגדו להקמת הקזינו. בתוך שעות ספורות התגבש רוב חוסם ספונטני חוצה מפלגות למהלך התמוה של נתניהו. למעשה, חוץ מנתניהו ומלוין, לא נמצא בממשלה מי שיגן על הרעיון.

היחס של הישראלים להימורים בקזינו מורכב. מצד אחד רבים מהם נוסעים להמר בחו”ל, בעיקר בבתי הקזינו השוקקים בורנה [בולגריה] ובטאבה – היעד הקרוב ביותר. בתחילת שנות ה-2000 פרחו עסקי ספינות ההימורים מחוץ למים הטריטוריאליים של אילת, ואלפי ישראלים בילו שם סופי שבוע ארוכים והשאירו במקום לא מעט כסף. ב-1998 נהרו ישראלים לקזינו “אואזיס” שהוקם ביריחו, אך עם פרוץ האינתיפאדה השנייה [2000] תם עידן ההימורים ברשות.

אלא שמשיכת ישראלים רבים לבתי הקזינו מחוץ לישראל ולבתי ההימורים הבלתי חוקיים בתוך המדינה, אינה משקפת את האופן בו תופס רוב הציבור הישראלי את הקזינו כפתח לצרות, פשיעה, זנות, בעיות חברתיות ועידוד התמכרות קשה להימורים. סקר של ערוץ הכנסת שנערך ביום רביעי השבוע [17 בפברואר], על ידי מכון “פאנלס פוליטיקס”, לאחר פרסום יוזמת נתניהו מצביע על כך ש-65% מהישראלים מתנגדים להקמת קזינו. זהו אינו נתון מפתיע עבור חברה שהיא בבסיסה שמרנית – חברה שמורכבת [גם] מערבים, מחרדים ומציבור גדול של מסורתיים. בנוסף לכל אלה, בשנים האחרונות הישראלים מייחסים משקל גדול לנושאים חברתיים, וקזינו נתפס כמנגנון נצלני כלפי החלשים ביותר, המייצר פשעים חברתיים מעצם קיומו ובעיקר מועיל לטייקונים.

יש אפילו בליכוד חבר כנסת שניהל קזינו בבולגריה לפני שנבחר לכנסת, וכשהדבר נחשף שילם על כך מחיר תדמיתי כבד. אין זה מפתיע שדווקא ח”כ אורן חזן היה השבוע בין המתנגדים הקולניים לקזינו, והסביר שדווקא הוא יודע כמה רע יש במקומות האלה: “ראיתי ישראלים שמגיעים לבתי הקזינו בבולגריה ומאבדים את הראש לחלוטין… סיבוב אחד לא נכון על הרולטה וחיים שלמים נהרסים ברגע. החברה הישראלית עדיין לא בשלה לכך”. חזן הוא אמנם בריון פוליטי, אבל הוא מבין היטב את רוח “הישראליות העממית,” בעיקר זאת המיוצגת בליכוד: הישראלים מעדיפים להמר בחוץ.

לאורך השנים, כשעלה מפעם לפעם עניין הקמת הקזינו, גם בשלהי ממשלת רבין, הועלתה התנגדות גורמי האכיפה. בשנת 2008 פירסם מרכז המחקר של הכנסת מסמך רחב יריעה על האספקטים השונים בהקמת קזינו בישראל. המסמך מציג את התנגדות המשטרה ומשרד הרווחה, בשל העובדה ש”תופעת ההימורים היא מחוללת פשיעה של ממש בתחומים כמו אלימות, עבירות רכוש, שחיתות וסמים”.

לכן, לא ברור מה קפץ דווקא עכשיו על ראש הממשלה, שכמעט כל דבר נבדק אצלו באמצעות סקרי דעת קהל. הוא כנראה גם לא בחן את ההיתכנות הפוליטית לתוכנית, ונראה כי הוא עצמו מודע לכך שממשלה כמו שלו לא תיתן יד להקמת קזינו. יתכן כי נתניהו ביקש בסך הכל באמצעות ספין נוסף להרחיק מעליו את ענייני אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה מני נפתלי ואת התמשכותו של גל הטרור, ועל הדרך להראות שיש עדיין נושאים קונצנזואליים בישראל. גם זה הישג.

Read more: