קרי הציע כסף – אבו מאזן נעלב/עקיבא אלדר

Slider (65)

עד לסוף השבוע הזה, השבוע הראשון בחודש יוני, אמורים ראש הממשלה נתניהו והנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) להציג בפני מזכיר המדינה האמריקאי, ג’ון קרי, את עמדתם לגבי חידוש המשא ומתן על בסיס עקרונות היוזמה הערבית. לאל-מוניטור נודע, כי בדיון פנימי שקיימה ההנהגה הפלסטינית הוחלט להודיע לקרי שהם לא יוותרו בשום מחיר על התביעה לפתוח במו”מ על בסיס גבולות 67′. במקרה הטוב, עבאס יסכים לקיים פגישה אחת עם נתניהו, בתנאי שראש הממשלה יתחייב להציג באותה פגישה את מפת גבולות הקבע שלו. או אז, כך הם מניחים, יתברר שכשביבי אומר “שתי מדינות לשני עמים”, למה סוף סוף הוא מתכוון. עצה ידידותית: אל תעצרו את הנשימה. אחרי הכול, השבוע נציין רק 46 שנה לכיבוש. מה בוער?

ההחלטה של ההנהגה הפלסטינית לעמוד על קווי 67′ כתנאי מוקדם לחידוש השיחות, נפלה למחרת נעילתו של הפורום הכלכלי העולמי שהתקיים בים המלח הירדני (27-25 במאי).

כמה נפלא היה לראות על אותה במה את המיליונר הישראלי יוסי ורדי ואיש העסקים הפלסטיני מוניב אל-מסרי, ולצידם עבדאללה מלך ירדן, נשיאנו שמעון פרס, הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ומזכיר המדינה ג’ון קרי. ניכר היה שהמנחה, הוגה ה-WEF פרופסור קלאוס שוואב, התמוגג מנחת כשהציג בזה אחר זה את האישים החשובים. הלב גאה מהתרגשות למראה ישראלים חובשי כיפות סרוגות, יושבים באולם לצדם של ערבים בגלביות לבנות. רציתי לכתוב שהרגשתי כמו דייר משנה בבית משותף של זאב וכבש, אבל נזכרתי בבדיחה אחרת: שבמזרח התיכון צריך לספק כל יום לזאב כבש חדש. זאת, בדיוק כפי שקרי החליף את “השלום הכלכלי” בעוד מאותו דבר. הצימוק המתוק שהציע קרי לעבאס בנאומו, בתמורה לנכונות פלסטינית לחידוש המו”מ, היה גיוס מענק בינלאומי מיוחד בסך ארבעה מיליארד דולר .

בכיר פלסטיני אמר לאל-מוניטור, כי עבאס נפגע עד עמקי נשמתו מ”העצם שזרקו להם” האמריקאים במקום הכי נמוך בעולם. אכן, כמה נמוך אפשר לרדת? תארו לעצמכם איך ראש הממשלה הגאה, בנימין נתניהו, היה מגיב על הצעה לקנות יהודים בכסף בעבור, למשל, הקפאה זמנית של הבנייה בירושלים המזרחית.

אגב, עצתי לפלסטינים היא שלא ימהרו לספור את הכסף – לא רק את זה שמוצע להם, אלא אף את זה שכבר מהווה חלק ניכר מהתקציב שלהם. בכירים אירופאים ודיפלומט יפאני שעמם שוחחתי בחודשים האחרונים אמרו כי “נמאס להם” לממן את הכיבוש בחסותו של “תהליך שלום” פיקטיווי.

ועצתי לקרי היא כי במקום להנציח את תלותם של הפלסטינים בנדבות, מוטב שיחפש את הכסף בשני מקומות אחרים: במדיניותה של ישראל בשטחים הכבושים או, לחלופין, בתהליך שלום אזורי. “מדיניות הבידול” שישראל הנהיגה מאז השתלטות החמאס על עזה בשנת 2007 הסבה לכלכלת השטחים נזק שעולה פי כמה על ארבעה מיליארד דולר. הבנק העולמי, וכן שורה של כלכלנים ישראלים ובינלאומיים בכירים קבעו שהאיסור על שיווק סחורות לישראל ולגדה המערבית מהווה חסם מרכזי לפיתוח כלכלי בר קיימא ברצועת עזה. לפי נתונים שריכזה עמותת “גישה”, המרכז לשמירה על הזכות לנוע, מראשית 2013 ועד אפריל השנה יצאו בממוצע מעזה 20.5 משאיות בחודש, כשני אחוזים מהממוצע החודשי ערב הטלת הסגר. האיסור הגורף והמוחלט על שיווק סחורות מכל סוג שמקורן ברצועת עזה -לגדה המערבית ולישראל, גרם לכך שכ-83% מהמפעלים בעזה מושבתים או פועלים עד כדי מחצית מהתפוקה שלהם. סגירת השווקים הללו בגדה ובישראל בפני המשק העזתי העמיקה את האבטלה ברצועת עזה (מעל 30 אחוזים לעומת 18.7% בשנת 2000. בקרב צעירים ממדי האבטלה מתקרבים ל 50 אחוזים). התמ”ג לנפש ברצועה לא חזר לרמה שבה היה לפני אוסלו (לתשומת לבו של הנשיא פרס, שאמר בכנס כי המצב בשטחים לפני אוסלו היה גרוע מכפי שהוא היום).

למאמר המלא הקישו

Read more: http://www.al-monitor.com/pulse/iw/contents/articles/opinion/2013/06/abbas-demands-negotiations-based-on-the-1967-borderlines.html#ixzz2VOuRAvyD

Leave a Comment