קרנבל בהיכל: לריקי מרטין עדיין יש את זה מאת מאי ברנר צילום סיון פרג

גם בגיל 44, כששיאו היצירתי כבר מזמן מאחוריו, הכוכב הלטיני הצליח לסחוף אחריו את אלפי הצופים בהיכל בעזרת להיטים מנצחים, ריקודים מתגרים והרבה מאוד קסם דרום אמריקאי שהתאים כמו כפפה לחום הישראלי

riki-martin

בן 44? לא רואים עליו. ריקי מרטין חוגג

בתור אומת סטארט-אפ מתקדמת שמקפידה לצעוד בהתאמה לכל מגמה, אופנה וטרנד מערבי, אנחנו מרשים לעצמנו להביט על אלילי עבר שמגיעים להופיע כאן במבט מתנשא מעט. כשפורסם שריקי מרטין, אליל פופ לטיני שכבש לבבות והגיע להישגים של כוכב על עם להיטים שהזיזו את האגן לחצי פלנטה בחוסר שליטה, הורמו כמובן הגבות ועלו השאלות – האם הוא רלוונטי? האם הפעם תהיה היענות מספקת מצד הקהל (אחרי שביטל פעמיים בגלל שלא נמכרו מספיק כרטיסים)? ובגיל 44, האם מרטין עוד יכול לשכנע כשהוא שר ליביניג לה וידה לוקה? אמש (יום רביעי, ה-14 בספטמבר) בהיכל יד אליהו, התברר כי התשובה לכל השאלות האלה היא “כן” חד משמעי. הקהל המשולהב, שמיעט להתיישב על הכיסאות במהלך מופע שערך שעה וחצי, עזר למרטין להוכיח את הנקודה עם בקיאות מרשימה בכל המילים של כל השירים (בעיקר באלה ששר בספרדית), והתלהבות ששמורה להערצת אלילי שנות ה-90.

» אמני מקודשת בוחרים את המופעים השווים

בשעה 21:00 עוד חשבתי לעצמי שהבמה די קטנה, נטולת תאורה שמרמזת על עניין ויזואלי מיוחד, ומעניין איך על הבמה הזאת יתקבל הפרפורמנס המובטח. ב-21:01 כבו האורות והחלו הזעקות – אחרי אינטרו קצר של חברי הלהקה המלווה הכוללת תשעה נגנים, מרטין ושמונת הרקדנים שלו פרצו אל הבמה, שהתבררה כמורכבת משני מפלסים ומוקפת בארבע קוביות המרכיבות מסכי וידאו ארט שליוו את המופע. בחליפה מחויטת, עם תנועות שרק לטיניים יודעים על קיומן ואנרגיות גבוהות ביותר, הועבר המסר הברור שמדובר בשואו כמו ששואו צריך להראות. וכן, הוא בן 44 והוא רוקד כמו שלעולם לא אוכל גם אם אשקיע את חיי בשיעורי סלסה פרטיים, תוך הפגנת יציבות ווקאלית מרשימה.

אנרגיות בלתי נגמרות. ריקי מרטין נהנה בהיכל

הנאמברים הראשונים נתפרו מלהיטים כמו “Mr. Put It Down” (שביצע במקור עם פיטבול), “Drop It On Me” ו- “Shake Your Bonbon”, שהיוו יחד יריית פתיחה מסיבתית לערב הזה. כבר אחרי ארבעה שירים ואין ספור עינטוזים וכוריאוגרפיות, מרטין כבר נטף זיעה, דבר שלא הפריע לו להראות במיטבו. אבל כצפוי מכוכב פופ, בשלב הזה הוא כבר הספיק להחליף שתי תלבושות והמשיך להחליפן לאורך כל הערב, ממש כמו שהיינו מצפים מדיווה אמיתית.

“נשמות! מה קורה? סבבה?”, הוא פנה סוף סוף לקהל ששתה כל מילה בצמא. אחרי שהצהיר שהוא מאושר להיות בתל אביב ושהגיע כדי לעשות שמח, ריקי מרטין הודיע שהוא מקווה שכל הנוכחים ייצאו מההופעה מזיעים וחסרי קול. הקהל הגיב בצרחות שקידמו אותו למטרה שנקבעה בשבילו. עם ההבטחה שהוא הולך לתת את הנשמה שלו על הבמה, הזמר שר את “Tal Vez”, השיר הראשון בערב בספרדית, ואם לרגע חשבתם שהקהל יתקשה – טעיתם. הרוב המוחלט הכיר כל מילה והביע בקיאות מיוחדת דווקא בשיריו בשפה הספרדית. חלק מהעניין היה קשור בוודאי לעובדה שרבים בקהל היו דוברי השפה במקור, והשאר אוהדים נלהבים של תרבות הפופ הלטינית ושל מרטין בפרט.

riki-martin-1ניסה גם להכניס מסר חברתי. ריקי מרטין והלהקה

הערב תפס כיוון חדש עם וידאו קליפ שהוקרן על המסך המרכזי (שהיה מעט קטן ביחס לממדי המקום) והוביל לשורת להיטים בהם “Livin’ La Vida Loca” (שמסמל את שיא הקריירה), “It’s Alright” שביצע בתלבושת מפתיעה של חצאית עור שחורה ולווה על ידי ארבעה גברים שריריים חסרי חולצה שהוציאו את הנוכחים מריכוז, וביצוע מפתיע במיוחד של “She Bangs” בגרסת רוקנרול מרעננת, כולל דיסטורשנים וסולואים שנתנו במה לגיטריסטים המוכשרים והמהוקצעים. הקהל המסור פחות התלהב מהניסיון האמנותי, אבל אי אפשר היה שלא להעריך את הריענון של החומרים הכה מוטמעים.

וידאו נוסף, הפעם עם מסר חברתי, סימן מעבר לחלקו הרגוע  יותר של הערב. מבדיקה קצרה התברר כי כנראה מדובר בעמותה של הכוכב שעוסקת במלחמה בסחר בבני אדם. מכל מקום, ייתכן שזה לא היה הרגע הנכון לשילוב טקסט כתוב במופע, שכן הקהל מוצף האדרנלין היה פחות נכון לקרוא מסרים בלעז, למרות הכוונה המבורכת. “I’m Made Of You” ,בבחינת “קורצנו מאותו חומר”, בוצע ללא רקדנים ולראשונה בעיניים עצומות. כבר בצלילים הראשונים של “Te Rcuerdo” הקהל באולם התעורר שוב, קם מהכיסאות ודקלם כל מילה. אחרי התגרות מפלרטטת עם הקהל, מרטין ביצע את “Maria” ולהיטים נוספים שגרמו לכל מי שישב עד אותו רגע להשתכנע ולנסות את מזלו בתחום הנעת האגן. בשלב זה, ההיכל כולו עמד על רגליו. האנרגיה הגבוהה שהצליח מרטין לייצר באולם לוותה בשיתוף פעולה מלא של הקהל שנדרש לשחרר, ולרקוד לפי תנועות השיר “Por Arriba” כחלק מ”תחרות בריאה” שיצר הזמר בין היציעים, זאת בעוד חברי הלהקה גם הם הצטרפו לתנועות ולהתססת ההיכל. “אל תחשבו מה יחשבו עליכם. אם תתפסו מביכים במצלמה, זה רק אומר שנהניתם”, שכנע את המשוכנעים.

אחרי שסקר את כל הדגלים שהתנופפו באולם (והדגיש את אהבתו לדגל הקשת הצבעונית שזיהה מולו), דפק צעדי סיום שלא נראו במחוזותינו והפריח נשיקות לעבר הקהל שכבר נבהל מהפרידה המתקרבת, מרטין התגרה עם הצעה לעוד שיר. הוא ביצע את “Mordidita”, בליווי הרקדנים ותותחי עשן, והשאיר את הקהל המום והלום. אבל בגלל שהקצב של האנרג’ייזר הלטיני גבוה משלנו, תוך כמה רגעים הוא חזר להדרן מפציץ בו ביצע את “Pegate” המקפיץ. לסיום, עלה עם שיר אחרון שבוצע עם כל הרקדנים בתלבושות לבנות בעוד תותחי קונפטי הופכים את ההיכל למסיבה הכי טובה בעיר.