תחתית האוקינוסים קורסת ואנחנו נהנים מהחיים

הפשרת הקרחונים באזור הארקטי ובאנטארטיקה, מוסיפה כמויות אדירות של מים לאוקיאנוסים. משקלם העצום של המים האלה גורמת לתחתית האוקיאנוסים לקרוס תחת המעמסה. משמעות שינוי פני הקרקע ברצפת האוקיאנוסים משנה את חישובי עליית פני המים. על פניו נראה שהבעיה חמורה בהרבה מזו שנצפתה קודם לכן.

במהלך 20 השנים האחרונות, נמדדה שקיעה של 0.004 אינץ’ בשנה. משמעות המדידה הזאת הינה שהאוקיאנוסים בשנת 2017, עמוקים יותר ב 0.08 אינץ’ ממה שהם היו בשנת 1997. נדמה ששמונה מאיות של אינץ’ זה לא יותר ממספר זניח. אבל אם לוקחים בחשבון שהאוקיאנוסים מכסים 70% משטח כדור הארץ, המספר הקטן הזה מקבל משמעות אחרת לגמרי.

המחקר מגלה שהאוקיאנוסים משתנים באופן שלא נצפה גם על ידי המדענים הפסימיסטים ביותר. שקיעת קרקעית האוקיאנוסים מקרבת אותם אל קליפת כדור הארץ. כתוצאה, באופן שאינו מובן לחלוטין למדענים, עולים פני המים באוקיאנוסים בקצב מהיר מהצפוי. טעות המדענים בחיזוי עליית פני המים שלא לקח בחשבון את שקיעת התחתיות, מגיעה עד ל 8% מה שמלמד שהשקיעה הזאת חייבת להיות מובאת בחשבון בעת שמחשבים את עליית גובה פני המים העתידית.

על פי החישובים המעודכנים, לא רק איים קטנים יכוסו במים. אם החישובים המעודכנים נכונים: עד שנת 2100, פני המים באוקיאנוסים עלולים לעלות עד 38 אינץ’, מה שאומר שחלקים עירוניים גדולים של ארה”ב יהפכו לאוקיאנוסים, וערים כמו ונציה למשל, ישקעו לתחתית הים.

זוכרים את הסרט בכיכובו של קווין קוסטנר: “עולם הים”?

אנשי הימין הפוליטי דוחים את הרעיון שהאשמים במצב הינם בני האדם שמביאים על עצמם את הכליה כמוצר לואי של תרבות הצריכה המדלדלת את משאבי כדור הארץ ןמקרבת את קיצו. המניע העיקרי להכחשה הגורפת שלהם הינו תאוות הבצע. הרווח הכספי בעיני האידאולוגים בימין הינו ערך מקודש שאין לגעת בו ואסור להפריע את זרימת המזומנים לכיסים הנכונים. הסיסמה של אנשי הבצע האלה הינה: “כמה שיותר כסף בכיס עכשיו, ואחרי המבול”. בשם האידאולוגיה הזאת הם מציפים את מוח הציבור הימני במידע מוטעה, ומסובבים אותו בכחש.

שלא תהיה כאן כל טעות. מובילי דעת הקהל בימין הפוליטי יודעים היטב מה הן העובדות, וחלק מהם משתתף בחשאי במיזמים ובמחקרים שנועדו לצמצם ולעכב את הנזקים הסביבתיים שתאוות הבצע הבלתי נגמרת שלהם יוצרת. כלפי חוץ אבל, הם ואנשי יחסי הציבור שלהם ממשיכים להתעקש ולעמוד על שלהם למרות ההוכחות הבלתי ניתנות להכחשה בשטח.

על פי המסופר, עמד הקיסר הרומאי נירון על אחת הגבעות הצופות על העיר רומא, ובעת שהעיר בערה באש הוא עמד שם כשהוא מנגן ושר. נירון היה מטורף ככל הידוע, אבל קיסרי הכסף של ימינו אינם מטורפים כלל. הם בני אדם קרים ומחושבים שיודעים היטב להבדיל בין טוב לרע. הם לא מבזבזים את זמנם בנגינה ובשירה, בזמן הזה הם יכולים הרי לסגור עוד עיסקה שתכניס עוד כמה מיליוני דולרים לכיסם הנפוח מכסף.

שיר מפורסם מהסרט זוכה האוסקר “קברט” אומר בין היתר: “כסף מסובב את העולם”. עלילת הסרט מבוססת על הנובלה בשם “סיפורי ברלין” שנכתבה על ידי הסופר כריסטופר אישרווד בשנת 1945 ושנבחרה על ידי הטיימס לאחת הנובלות הטובות ביותר של המאה ה 20.

אכן כבר אז היו מי שהאמינו שתאוות הבצע הינה המחלה האנושית שתוריד את העולם ביגון שאולה.

אבל רגע, זה לא היה כל כך מזמן. בתקופות מוקדמות הרבה יותר התריעו נביאי ישראל כנגד תאוות הבצע והחמדנות. “מדוע דרך רשעים צלחה, שלו, (מלשון שלווה), כל פועלי אוון”, שאל – מחה ירמיהו בפני האלוהים שלו.

מסתבר שהחמדנות הכספית איננה בעיה אנושית מודרנית. היא קיימת כנראה מאז שההומו סאפיינס הראשון למד לשלוט באש. תהליך חורבנו של כדור הארץ התחיל באותו הרגע, שכן ברגע שבן האנוש למד ליצור לעצמו בעזרת שינוי הסביבה הטבעית מציאות שתאפשר לו לחיות חיים יותר נוחים, התחיל תהליך זיהום הסביבה – תהליך שהתחיל בקטן והלך וגדל עם התפתחות הטכנולוגיה וצריכת האנרגיה האין סופית של האנושות המודרנית.

סרט הוליוודי משנת 2008 בכיכובו של קיאנו ריבס בשם “העולם עמד מלכת”, מספר את סיפורו של חייזר שנשלח להתריע בפני האנושות על סופו הקרוב של כדור הארץ ועל הדרך שיש לנקוט כדי למנוע את הקץ ולהבריא את הכדור. הנהגה העולמית אליה הוא מנסה לפנות דוחה אותו ומסרבת להקשיב לדבריו. יתר על כן, היא רודפת אותו במטרה לחסלו ולמנוע ממנו “לזרוע פניקה” בציבור. החייזר בעל החזות האנושית הכריזמטית, (קיאנו ריבס – כבר אמרתי), מקבל סיוע במנוסתו מהשלטונות על ידי אנשי העם שמתחננים בפניו שיעשה את מה שצריך כדי להציל את העולם. החייזר נעתר בסופו של דבר והסרט מסתיים כשכל האורות של העולם כבים ומשתררת חשיכה מוחלטת. החייזר ביטל למעשה בעזרת כוחותיו העל אנושיים את כל מקורות האנרגיה שבה משתמשת האנושות.

סידרת טלוויזיה מדע בדיונית מצויינת בשם “בטל סטארס גלקטיקה”, מספרת את סיפורו של צי חלליות שמסתובבות ביקום במטרה למצוא פלנטה שתאפשר חיים אנושיים, וזאת אחרי שכדור הארץ חרב והושמד. שתי דמויות בסידרה, דמות גברית ודמות נשית, הינן דמויות מסתוריות שלאורך כל סיפור העלילה לא ברור בדיוק מי הן ומה הם מחפשים בה, מצליחים לשרוד את כל מה שעובר על צי החלליות הזה ומגיעים אל המנוחה ואל הנחלה בפלנטה שאותרה לבסוף, ושבה השתקמה שארית הפליטה של המין האנושי. הסצינה המסיימת של הסדרה כולה מראה את השניים האלה עומדים על שפת המדרכה ברחוב עירוני סואן בעיר מרובת גורדי שחקים עצומים. השניים מביטים זה בזו בעיניים עצובות ואומרים: “מה עשינו? הרי חזרנו להתחלה של האסון”.

מה שאני אומר זה שהספרות, הקולנוע והטלוויזיה זיהו כבר מזמן את התהליך המוביל לסוף העולם, אבל חלק לא קטן של בני האדם לא רוצים לראות ולשמוע, והם עומדים על “זכותם” להמשיך את חייהם כרגיל ושישרף העולם.

כותב המאמר הזה איננו אדם מאמין. לדעתי כל הצרות של העולם מביאים בני האדם על עצמם ואין כאן שום התערבות של כוחות עליונים כלשהם. גם אם יש כאלה, הרי שהתלמוד היהודי מלמד אותנו ש”הכל צפוי והרשות נתונה”, או במילים אחרות, ביכולתו של האדם לשנות את גורלו. מגילת איכה פרק ג פסוקים ל”ח – מ, מחזקת את הרעיון הזה כפי שנאמר בה: “מפי עליון לא תצא הרעות והטוב: מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו: נחפשה דרכנו ונחקרה ונשובה עד יהוה:”.

התורה מספרת לנו את סיפורו של נח והמבול, ואת סיפור סדום ועמורה. בשני המקרים היה זה הבורא שהיה מאוכזב מתוצאות יצירתו והחליט להשמידה כליל ולעשות אתחול מחדש לעסק. הרעיון של “סוף העולם” בגלל ההתנהלות האנושית איננו לפיכך רעיון חדש, אבותינו הקדמונים כבר חשבו עליו, דברו עליו, כתבו עליו, ואולי אפילו חוו אירועים שאותם הם תפסו כסוף העולם. כבר הם הבינו שהסיבה לסוף הזה הינה ההתנהלות האנושית.

ומה אתנו?

 

 

Leave a Comment