Apoliticalביחד באמסטרדם מאת

לנצל משאבים פנויים, לשפר את הקשר בין התושבים, להתייעל ולבנות כלכלה שיתופית. איך עושים זאת נכון באמסטרדם?
X
אמסטרדם יצרה אינספור פלטפורמות דיגיטליות חדשות, המעודדות את צריכה שיתופית.

האפליקציה ParkFlyRent מאפשרת לשכור לתקופה מוגבלת מכוניות שהיוצאים לחו”ל החנו בשדה התעופה סחיפול. במקום שהמכוניות יעמדו שם, ללא שימוש, במשך שבועות, הן מושכרות וחלק מהתשלום מגיע לבעליהן. אפליקציה אחרת, Djeepo, מאתרת מקומות אחסון פרטיים (מרתפים, עליות גג וחדרים ריקים בבתי מגורים) עבור מי שצריכים מקום לאחסון חפציהם.

האפליקציה Konnektid מאפשרת למשתמשים לחלוק כישורים ויכולות דוגמת נגינה בגיטרה או שפה זרה. We Helpen מספקת מידע על מקומות בשכונה שבהן ניתן להתנדב. האפליקציה Camptoo מאפשרת לשכור קרוואנים פרטיים, שבעליהם משתמשים בהם על פי רוב לא יותר מארבע או חמש פעמים בשנה. האפליקציה Able מקשרת בין נהגים לנוסעים שרוצים להגיע לאותו יעד.

האפליקציות מאפשרות לתושבי אמסטרדם כניסה לכלכלה השיתופית ומזכירות להן שקיימוּת היא אינטרס משותף לכולם

רצינו להפוך את החיים בעיר לחוויה משותפת באמת”, מסביר הרמן ואן ספראנג (Sprang), ממארגני היוזמה לכלכה שיתופית באמסטרדם. “אנחנו רוצים שאנשים ירגישו קשורים, לא רק לעיר, אלא גם אלה לאלה

.

אופניים באמסטרדם. תצלום: SirachV

האפליקציות הללו מאפשרות לתושבי אמסטרדם כניסה לכלכלה השיתופית ומזכירות להןשקיימוּת היא אינטרס משותף לכולם. כחלק מן המאמץ המכוון לצמצם את כמויות האשפה ולהוריד מכבישי אירופה אחוז אחד מהמכוניות, האפליקציה SnappCar מאפשרת למשתמשים להשכיר את מכוניותיהם, ולהפיק רווח מכלי הרכב שב-90 אחוז מהזמן עומדים ללא שימוש. אפליקציה נוספת, MyWheels, מאפשרת לשכור מכונית משכן המתגורר באותה שכונה.

שיתוף כזה מתאפשר גם בשירותים אחרים כמו מזון ומשקה. בזמן שהיא מארחת אותנו לארוחת צהריים הכוללת מרק גזר, לחם וגבינה, בביתה שבשכונת יורדאן, הטבחית החובבת קארו ואן דר מולן (Meulen) מתארת את הפלטפורמה הקרויה AirDnD (כלומר Drink & Dine), המציעה ארוחות בבתים פרטיים, שמכינים כאלפיים שפים חובבים. הסועדים יכולים לקפוץ למטבח הפרטי של השף כדי לאכול ארוחה ביתית.

אני נהנית לבשל ואני נהנית לפגוש אנשים”, אומרת מולן. “אני חושבת שזה פתרון מצוין לחובבי בישול, או למי שלא רוצים להסתכן ולפתוח מסעדה. ישנם סועדים קבועים שבאים לאכול, וישנם סקרנים ששמעו על AirDnD. אני חושבת שזה משפר את חוויית הקהילה“.

היוזמה ליצור באמסטרדם כלכלת שיתוף שונה לגמרי מפלטפורמות המבוססות של רווח כמו Airbnb ו-Uber. האפליקציה Home Exchange, למשל, מבקשת ממשתמשיה להעלות תמונות ותיאורים של בתים. הם יכולים להחליף בתים לתקופות קצרות או לחופשות ממושכות יותר. ההחלפה הישירה מעודדת אמון ברמה שאינה קיימת בפלטפורמות כמו Airbnb.

מנקודת המבט של המגזר הציבורי, שיתוף ושיתופי פעולה הם כלים רבי ערך בדרך ליצירת עיר בת קיימא וידידותית. “אנחנו מנסים להעצים את ההון החברתי, ושיתוף הוא דבר טוב”, אומרת ננט סחייפרס (Schippers), מנהלת התוכנית לכלכה שיתופית במשרד ליוזמות חדשניות, בממשל של אמסטרדם.

שני שליש מהצרכנים משתמשים כבר כעת בפלטפורמות של כלכלה שיתופית, מה שמעיד על כך שהם מעוניינים לשתף פעולה עם אחרים

היא מוסיפה: “מתברר שאנשים ממשיכים לחלוק בגלל מגוון סיבות כמו הרצון בחברה בת קיימא. אנחנו יודעים כעת מי נכונים יותר לחלוק – בני ה-20 עד 45. אבל התפקיד שלנו הוא להרחיב את הקבוצה הזו ולכלול בה קבוצות מעוטות הכנסה וקשישים. אנחנו מעודדים יוזמה ופתיחות והבנה כי יוזמת השיתוף מועילה לכולם“.

צבעוניםבאמסטרדם. תצלום: פיטר מוסטרד

העיר השיתופית’ הראשונה

היוזמה הזו נולדה בשנת 2015, כשאמסטרדם הפכה לעיר האירופאית השיתופית הראשונה. ומאז, הדחיפה לקידום פלטפורמות חדשות הקשורות לשיתוף ניצבת במקום גבוה בסדר העדיפויות של השלטון המקומי. חלק גדול מהעבודה נעשה על ידי מוסדות הממשל אמסטרדם ועל ידי חברה לקידום יוזמות חברתיות בשם SharedNL, המייעצת לחברות סטרט-אפ כיצד לעודד שיתופי פעולה עם המגזר הציבורי, עם חברות ועם התושבים.

ShareNL הוקמה בשנת 2013 והיא חוקרת מגמות חדשות, וגם יוצרת שיתופי פעולה בין יותר משישים גופים ציבוריים ופרטיים שרוצים לקחת חלק בכלכלת השיתוף. ShareNL גם יוזמת אחת לשלושה חודשים דיוני שולחן עגול שבהם לוקחים חלק השותפים, ומארגנת מפגשים פתוחים ליזמים. לאחרונה החלה העמותה להפעיל את Sharing City Alliance (איחוד העיר השיתופית) לקידום רעיונות המיושמים בערים אחרות כמו ברצלונה, תל אביב, המבורג וטורונטו, המנסות להגשים את אותן מטרות.

המודעות לפוטנציאל של כלכלת השיתוף באמסטרדם התעוררה בשנת 2013, אחרי שסקר שבו לקחו חלק 1300 מבוגרים גילה כי יותר מ-84 אחוז מתושבי אמסטרדם אומרים שהם מעוניינים לקחת חלק לפחות בסוג אחד של צריכה שיתופית. “הכול מעיד על כך שכלכלת שיתוף תלך ותגדל”, אומר הרמן ואן ספראנג, ממיסדי החברה. “שני שליש מהצרכנים משתמשים כבר כעת בפלטפורמות של כלכלה שיתופית, מה שמעיד על כך שהם מעוניינים לשתף פעולה עם אחרים“.

שותפו לייסוד החברה, פייטר ואן דה חלינד (Glind) אומר: “אנחנו חושבים שעד 2020, חלק גדול מהאנשים ינסו שיתוף כלשהו. בשנת 2013 עשרה אחוז מתושבי אמסטרדם אמרו שהם מוכנים לחלוק דבר מה עם אדם זר. המספר הזה קפץ ל-32 אחוז בשנה שעברה“.

שווי של מיליארד דולר

את כלכלת השיתוף ההולנדית מייצגת טוב מכולן האפליקציה Peerby, שנולדה בשנת 2012. היא מאפשרת למשתמשים לשאול כלי בית שונים משכניהם. רוב החפצים האלה ניתנים בחינם, או תמורת סכום זעיר, ו-Peerby לוקחים חלק מההכנסה. משתמשים האפליקציה שואלים חפצים שונים, החל בסיר לחץ וכלה ברכב שטח, מקדחה ואפילו צעצועים לילדים. בשנה שעברה, Peerby – שמצאי המוצרים שהיא מציעה נאמד בשווי של מיליארד דולר – גייסה 2.2 מיליון דולר מ-1051 תורמים במימון המונים, באמצעות פלטפורמת מימון ההמונים ההולנדית OnePlanetCrowd, המוקדשת לפרויקטים של קיימות. Peerby הרחיבה את שירותיה לעשרים ערים נוספות באירופה ובארצות הברית.

חלק מהפריטים, כמו מקדחות, למשל, מונחות ללא שימוש במשך חודשים ארוכים. אנחנו חושבים שקהילות שבהן אנשים חולקים זה עם זה הן קהילות חזקות יותר”, אומר המייסד דאאן ודנפוהל (Weddenppohl), בעודו יושב בחדר הישיבות שעל גג משרדי החברה. הרעיון לאפליקציה עלה בראשו בשנת 2009, כשאיבד את ביתו בשריפה, וכתוצאה מכך איבד גם את משרתו. “אחד האתגרים הוא לשכנע עסקים מן הסוג הישן לקחת חלק במה שנראה להם כמו מודל עסקי חדש. כולם יכולים ללמוד מזה. אנחנו רואים דור שמתפתח ומעדיף לחלוק שירותים וכישורים כאחד“.

מטבח באמסטרדם: קנקן תה, צבעונים ותפוזים. תצלום: zapdelight

באותו ערב, ג’ודית מנשאנדן (Manshanden), בעלת בית הקפה GEEF (ששנים מעובדיה לא הפסיקו לרחף מסביבה), דיברה על האופן שבו היא התפטרה מעבודתה בחברת הייעוץ העסקי Boer & Croon, כדי לפתוח מסעדה באמסטרדם שבה התשלום גמיש. GEEF החלה כמסעדת פופ-אפ ברוטרדם בשנת 2013 ונדדה בין מספר אתרים זמניים עד שנפתחה מחדש כקפה GEEF באמסטרדם באפריל 2016.

המסעדה משתמשת רק במצרכי מזון שעומדים להיות מושלכים. הסועדים מעודכנים, באורח לא רשמי, בעלות המוצרים ומשלמים בהתאם. חלק מההכנסה משמש להאכלת נזקקים. וכחלק מהרצון להפגין אחדות קהילתית, האורחים במקום יכולים לבחור לנדב מזמנם לעבודה במסעדה בתמורה למזון.

במהלך הארוחה, מנשאנדן מתארת את הניהול היומיומי של המקום כעסק – “אני לא יכולה אפילו לבשל בבית!”. היא עזבה את המשרה התאגידית שלה, כי חשה לא מסופקת וחיפשה אתגר מעניין יותר. “רציתי למצוא משהו שישמח אותי יותר. הייתי בטוחה שישנה קריירה שיש בה יותר מרק שאפתנות וכסף”, היא צוחקת. “איש לא אומר שניהול מסעדה זה קל, ובמובן הזה, GEEF אינה שונה. אבל הפן הקהילתי מאוד מספק“.

 

 

Leave a Comment