Category: דיעות

לא נתפס מאת ג’קי לוי

לא נתפס מאת ג’קי לוי

כל החזאים הבטיחו שנתעורר לבוקר של שלג. אנחנו, המבוגרים, עוד יכולים להתמודד עם האכזבה. אבל איך מסבירים את זה לילדים  ? יש המון דרכים להתעורר בבוקר. זו האהובה עלי באופן אישי היא ההשכמה המפתיעה. התכוננת להתעורר הרבה יותר מוקדם (ע”ע ילד חולה, משימות ארורות הקשורות בפרנסה וכו’) ופתאום נפקחות העיניים, וברור שהרבה יותר מאוחר. הלב מרגיש וגם תנאי התאורה שנרמזים […]

Read more ›
בגין ואני, וכל הערבים מאת סייד קשוע

בגין ואני, וכל הערבים מאת סייד קשוע

לפעמים הזרות מובילה אותי למקומות לא צפויים, שגורמים לי לשמוח בניצחונו של בגין תכף אני אצטרך לגרוף את השלג מהשביל שמוביל מהגראז’ לכביש. תכף אני אחבוש כובע, אתעטף בצעיף ואלבש כפפות, את הרגליים אתחב למגפיים ואצא עם כל הציוד הזה, שאין אותו בארץ, לפנות את השלג. השלג מעיד על כך שלא קר מדי. הטמפרטורה מתחת לאפס מעלות צלזיוס, זה ברור, […]

Read more ›
אם אני לא מוצא כאן את מי לשנוא, אני חוזר לארץ מאת סייד קשוע

אם אני לא מוצא כאן את מי לשנוא, אני חוזר לארץ מאת סייד קשוע

אני מוצא את עצמי עורג לכל מה ששנאתי: נהגים נדחפים, קללות, 
מישהו טוב לשנוא אותו. ואולי אלה בכלל העננים אני לא מצליח להבין את פשר התחושות שאינן מרפות בשבועות האחרונים. לעתים אני מאשים את החופש, ואת השהייה הממושכת בבית, בלי שתהיה סיבה אמיתית לצאת אל החוץ הגשום, ואל מזג האוויר הלא צפוי שעוד לא אמר את מילתו האחרונה. לפעמים אני […]

Read more ›
סנטה קלאוס, לא איסלאמופוב מאת סייד קשוע

סנטה קלאוס, לא איסלאמופוב מאת סייד קשוע

ואם פעם אחת בשנה אתן גם אני לילדים שלי להרגיש כמו ילדים רגילים בסביבה רגילה, 
כמה נורא זה יכול להיות? כריסמס. הכל מסביב בסימן החג. הבתים בשכונה קושטו באורות צבעוניים, חלק מהשכנים הדמיוניים שלנו העמידו בובות מוארות בגינה, אחרים הסתפקו בכריכת חוטים של פנסי חג סביב עמודי הכניסה לביתם. הבית שלנו בולט בחשכתו, וסוף סוף אני מזהה אותו בקלות בשובי […]

Read more ›
אירוע רב נפגעים: סייד קשוע בכנס “הארץ” בניו יורק מאת סייד קשוע

אירוע רב נפגעים: סייד קשוע בכנס “הארץ” בניו יורק מאת סייד קשוע

בכנס “הארץ” פגשתי הרבה אנשים שהייתי שמח לשבת איתם לבירה ולברר כמה ילדים כבר יש להם. אבל לא שם, בין סיסמה נבובה אחת לאחרת זה היה יותר מדי בשבילי, הרבה יותר מדי בשבילי. אמנם שהיתי בניו יורק פחות מיום וחצי, אבל אלה היו היום וחצי העמוסים, הרועשים והמלחיצים ביותר שחוויתי מאז הגעתי לשדות התירס של ארצות הברית. לניו יורק הגעתי […]

Read more ›
היה יוסי מאת ג’קי לוי

היה יוסי מאת ג’קי לוי

על יוסי שריד ז”ל, האיש שגם יריביו מצטערים על חסרונו, ועל חדוות הקירבה לאדם שונה, שיש הפוחדים ממנה פחד מוות קצת אחרי ששמעתי על מותו של יוסי שריד עלה בי הרהור שאפשר לנסח אותו כך: אשרי האיש שגם יריביו המרים מצטערים על חסרונו. שריד ז”ל אכן היה יריב מר. במחנה הדתי שגדלתי בו לחשו את שמו בתערובת הנדירה של כבוד […]

Read more ›
פיליפינים, סין, סינגפור — מי המדינה שתתייחס אל הזר שאני בכבוד? מאת סייד קשוע

פיליפינים, סין, סינגפור — מי המדינה שתתייחס אל הזר שאני בכבוד? מאת סייד קשוע

בדיוק כשהתחלתי לחשוב שאני צריך למצוא את המקום היחיד בעולם שמתייחס לזרים בכבוד, הם נתנו לה לשיר את ההמנון זה היה ביקור קצר, קצר מדי. הבנתי את זה כשנפרדתי מאמא שלי בשדה התעופה בשיקגו. מחכה לה נסיעה ארוכה של כיממה. רק עליתי לאוטו לעשות את דרכי חזרה לעיירה ונקיפות מצפון ואשמה תקפו במלוא העוצמה. היא בכלל נהנתה? הייתי נחמד? נפרדתי […]

Read more ›
פלאנט טרור מאת ג’קי לוי

פלאנט טרור מאת ג’קי לוי

על התקווה הישראלית (האנושית, אך המטופשת) שסוף סוף יבינו אותנו, ועוד מחשבות על הטבח בפאריס התקופה המסוימת שבה הזדמן לנו לחיות, ובואו לא נתחיל לקרוא לה בשמות גנאי, הפגישה אותנו לא פעם עם זוועות ואסונות עוצרי נשימה. כולנו זוכרים איפה היינו ברצח רבין, וב־11 בספטמבר, ובאינספור מעשי טבח, וכולנו התחלנו בערך באותו רגע להשתמש במילה “צונאמי” שלא תמיד היתה חלק […]

Read more ›
אני מוסלמי, ולכן אני האיש הרע מאת סייד קשוע

אני מוסלמי, ולכן אני האיש הרע מאת סייד קשוע

אני מוסלמי, וככזה אני מהבאד גאייז. בתרבות, בפאנלים בטלוויזיה, בכל סרט אמריקאי. 
אם ככה זה עובד, אין לי כוונה להצטרף לטובים אני מתחיל להסתבך כאן ולהפר הבטחות שגזרתי על עצמי בטרם הגיעי לארץ המובטחת. אני מתחיל להתעצבן בגלל דמויות פוליטיות ותקשורתיות, לפתח חרדות בשל התבטאויות, שלעתים אין להן שום אחיזה במציאות כשזה מגיע לחלק מהמועמדים הרפובליקאים לנשיאות, ובכל זאת, עושה […]

Read more ›
בחזרה לעבר מאת ג’קי לוי

בחזרה לעבר מאת ג’קי לוי

מי עדיין נראה צעיר או לפחות חי ומי כבר נראה שתי טיפות מים כמו ההורים הזקנים שלו? • חוויות מפגישת מחזור הטור הזה ייפתח, ברשותכם, בהמלצה: אם מזמינים אתכם לפגישת מחזור, עשו טובה לעצמכם ולכו. אני מבין את ההיסוס. אני עצמי לא הייתי בטוח מה עמדתי לגבי פגישות כאלו, אבל זה פשוט קרה וטוב שכך. יום אחד צילצל הטלפון ועל […]

Read more ›
גם ילדים־מחבלים הם קורבנות מאת סייד קשוע

גם ילדים־מחבלים הם קורבנות מאת סייד קשוע

מחבלים, גיבורים, שהידים או פרחחים — ילדים הם תמיד קורבנות חסרי ישע. 
אם מישהו יכול לעצור אותם מלגעת במוות, חובה עליו לעשות זאת אתם יכולים לקרוא להם מחבלים, אתם יכולים גם לקרוא להם גיבורים — אבל מדובר בקורבנות. קורבנות שלא מלאו להם 12. את זה מוכרחים לעצור, ולא, אני לא מתכוון לאגרוף הברזל של צה”ל, ולא לאימת השב”כ, ונשק האזרחים. […]

Read more ›
 סייד קשוע: למה הפסקת להיות מצחיק בזמן האחרון?” ועוד שאלות ששואלים אותי

 סייד קשוע: למה הפסקת להיות מצחיק בזמן האחרון?” ועוד שאלות ששואלים אותי

י כשאני מתעורר כבר אחר צהריים בארץ ואני עובר על החדשות. באתרים הישראליים מספרים על מצוקת היהודים, ובאתרים הערביים על הלוויה של עוד שחקנית מצרית. כרוניקה של בתי מלון שבוע אחד, לא זוכר כמה טיסות. שמפיין, שיקגו, סיאטל, אומהה, נורת’ברוק, פאלו אלטו ומשם הביתה. אני כבר לא שותה בטיסות, למרות שחרדת הטיסה לא השתנתה. מחשב נייד במכל פלסטיק נפרד, להוריד […]

Read more ›
קוצו של יו”ד מאת ג’קי לוי

קוצו של יו”ד מאת ג’קי לוי

סיפור קטן, עם הקדמה הכרחית, על טעות פרוידיאנית שהתגלתה במקום הכי לא צפוי אני באמת לא אוהב הקדמות. באירועים חגיגיים, למשל, אני לא יכול לסבול את אינספור נאומי הברכה שחייבים להיתקע כאפריטיף לפני הדבר האמיתי. אין לי גם כוח להקדמה של הנאומים האלה עצמם: “אדוני היו”ר. כבוד רעיית סגן מנהל המתנ”ס. מכובדיי כולכם”. על אלו אמר הנביא: יאללה יאללה. הקדמה […]

Read more ›
ירושלים הכאב היה מייסר אותי הרבה יותר מאת סייד קשוע

ירושלים הכאב היה מייסר אותי הרבה יותר מאת סייד קשוע

בימים אלה אני מתנחם בסרטונים במכשיר הנייד שהגעתי אליהם במקרה כשהקלדתי את הערך “אנשים טובים”. אילו הייתי בירושלים הייתי ודאי הרבה יותר מדוכא והרבה יותר מפוחד שני דברים מנחמים אותי בימים אלה כאן. הראשון זה שאני כאן, והשני הם סרטונים במכשיר הנייד שהגעתי אליהם במקרה כשהקלדתי השבוע את הערך “אנשים טובים”. אני צופה ללא הפסקה בסרטונים האלה של האנשים הטובים […]

Read more ›
מעל צלחת חומוס חמים התרחקתי מירושלים והתקרבתי לגרין קארד מאת סייד קשוע

מעל צלחת חומוס חמים התרחקתי מירושלים והתקרבתי לגרין קארד מאת סייד קשוע

הסתה, כוחנו באחדותנו, לנשל אותנו, זכותנו ההיסטורית, צדקת הדרך, ידיים קשורות,
 עד מתי נשתוק, בכל מקום, השם יקום, בני בליעל, בני עוולה, נתעבים, יימח שמם.
 ככל שאכלתי יותר חומוס נהדר כך הלכו המילים והתגברו בתוכי עונת הקציר החלה. שדות הסויה והתירס הפכו זהובים, והבקרים כמו הלילות נעשו קרירים. העצים עדיין ירוקים, עוד מעט יתחיל הסתיו, עוד מעט כל הצבעים מתחלפים. […]

Read more ›
פשע הצופים מהצד מאת ג’קי לוי

פשע הצופים מהצד מאת ג’קי לוי

לא רק שהם לא עשו דבר כדי לעצור את הזוועה, הם אפילו עודדו אותה. על המשותף בין פיגוע הדקירה של משפחת בנט ופרשת “אלנבי 40”  תמונת הדקירה של משפחת בנט עוד תלך איתנו הרבה זמן. אני לא מדבר דווקא על המתכת החותכת בבשר, כתמי הדם והחיים האוזלים. אלה הפכו להיות levi 2.jpg levi 2.jpgכמעט בנאליים לאחרונה במחוזותינו. מה שהצליח לקבוע […]

Read more ›
בוּר ועם הספר מאת ג’קי לוי

בוּר ועם הספר מאת ג’קי לוי

  בחברה הישראלית ידע זה אאוט. העיקר שאתה מגניב וכמובן שולטטט. אי אפשר לצפות מהמורים להתנהל אחרת. מחשבות על סקר המורים נדמה לי שזאת היתה דמות מאחד המחזות של ברנרד שו שאמרה “הבורוּת היא פרי נדיר ואקזוטי”. אוי איזה משפט אומלל. הבורות איבדה כבר מזמן את האקזוטיות שלה, ועל נדירות אין בכלל מה לדבר. במקור השורה הזאת נוטפת סרקזם, אבל […]

Read more ›
סייד קשוע רוצה לעזור לנו לעזור לעצמנו מאת סייד קשוע

סייד קשוע רוצה לעזור לנו לעזור לעצמנו מאת סייד קשוע

שלושה ביטויים חוזרים שוב ושוב בתרבות האמריקאית שסביבי. 
אימוץ אחד מהם לפחות יכול אולי לעזור לסיים את הכיבוש אני הולך לפתח כאן תיאוריה מטומטמת למדי לקראת הסוף — כזו שלא מבוססת על שום נתונים בדוקים, ואף לא מושתתת על ערכים שאני מאמין בהם. מאז שהגענו לארצות הברית הצלחתי לשמוע כמה פתגמים, אולי יותר חוכמת רחוב של שיכורים. שלושה מהביטויים האלה […]

Read more ›
בארה”ב הפכתי למושבניק ערבי מאת סייד קשוע

בארה”ב הפכתי למושבניק ערבי מאת סייד קשוע

אלוהים בירך אותנו, ואנחנו חייבים לתת בחזרה לקהילה. אנחנו, המושבניקים עם הבית הגדול ולב הזהב לפעמים אני פשוט לא מאמין שהדברים האלה קורים לי, דברים קטנים, מקובלים, שקורים כאן לכולם. כמו למשל העובדה ששני בחורים מקסיקאים מגיעים מדי שבת לכסח לי את הדשא. אני מכיר רק את שמו של מריו, כנראה מאריו, אולי רומריו, לא יודע, בכל מקרה אני תמיד […]

Read more ›
אני לא מהגר. אני רק פה, בינתיים, עד שיהיה טוב יותר מאת סייד קשוע

אני לא מהגר. אני רק פה, בינתיים, עד שיהיה טוב יותר מאת סייד קשוע

אם יש דבר שאנחנו לא, זה מהגרים. אנחנו פשוט גרים כאן קצת, 
עד ש… נו, יהיה קצת יותר טוב במקום שממנו אנחנו באים “זה צ’רלי הילס”, אמרה הילדה שלי כשעברנו ליד שכונה בדרכנו חזרה מבית הספר לבית שבו אנחנו גרים. “מה זה?” שאלתי. “זו שכונה טובה של עשירים. מייסון גר שם”, היא אמרה. “מה רע בשכונה שלנו?” שאלתי. איור: עמוס […]

Read more ›